יום חמישי, 13/02/2025
האנשים שלי
עמוד הבית » מעניין

ה"חליצה" // הרבי הצמח צדק

היום י"ג בניסן הוא יום ההילולא של אדמו"ר הצמח צדק, הרבי השלישי בשושלת חב''ד

22:07 ,14/04/22
קרדיט: אין קרדיט לתמונה / הרבי הצמח צדק - י"ג בניסן תרכ"ו
בואו לכתוב בחבּוּרֶה!

חבּוּרֶה בנויה מתוכן גולשים.
גם אתם מעוניינים לכתוב ולהשפיע?
הצטרפו והעלו עכשיו את התוכן שלכם

הצטרפות

רבי מנחם מענדל שניאורסאהן, הרבי הצמח צדק היה השלישי בשושלת אדמו"רי חב"ד. נולד בערב ראש השנה, כ"ט באלול תקמ"ט (1789).

אחרי שאמו נפטרה במסירות נפש על חייב של אביה, אדמו"ר הזקן, הבטיח הסבא לגדל ולחנך את נכדו, וכך גדל מנחם מענדל הקטן בבית סבו בליאזנא.

כבר בהיותו בן 12 התחיל לכתוב חידושים בנגלה ומאמרי חסידות.

בתקופה בה הנהיג את חסידות חב"ד בליובאוויטש, אחרי חותנו אדמו"ר האמצעי, השתדל הרבה בממשלה לבטל גזירות ולעזור להרים את רמת החיים היהודית ברוסיה, ופעל להקים מושבי חקלאות וייצור עבורם. עבור זאת קיבל מאת הצאר ניקולאי לו ולזרעו אחריו תעודת "אזרח נכבד לדורותיו", תעודה יקרה ונדירה.

הוא כתב מאות ואלפי מאמרי חסידות, וכן היה גאון בנגלה וכתב שו"ת והוספות והערות לשולחן ערוך הרב. מכל אירופה היו שולחים אליו עגונות שיתיר אותן.

נפטר בי"ג בניסן שנת תרכ"ו (1866) ומנוחתו בליובאוויטש.

 

מלמד אחד מהעיירה קלימוביץ' החליט לנסוע אל רבו, הצמח צדק, לחג השבועות, שכן אף פעם לא היה אצלו ב"שבועות" ובימים האלה לא היתה לא עבודה, לכן החליט לנסוע.

אחרי החג נשאר המלמד עוד כמה ימים ולא מיהר לצאת, ולבינתיים התארח אצל קרוב משפחתו שגר שם. יום אחד שמע בחצר הרבי חדשות מעניינות-

אשה אחת חשוכת בנים התאלמנה ואחיו של בעלה, יבמה, היה שוטה חסר דעת. היא היתה עמו אצל כמה וכמה גאונים להכשיר לה לקבל חליצה מאותו מטורף, הללו דנו בבעיה, נשאו ונתנו זה עם זה, מכתבים שאלות ותשובות אבל "חליצה" לא עשו לה. האשה הוציאה הרבה כסף על הנסיעות ועבור אנשים שישמרו ויטפלו ביבמה. היא גם הוציאה המון כסף כדי לשלם לאנשים בשוק את כל הנזקים שהשוטה גרם להם, שבר את עגלותיהם, הפך את הדוכנים שלהם וכו'.

לאחרונה היתה אצל הגאון ר' אליעזר פינסקר. עיין גם הוא בכל השאלות והתשובות של הגאונים הקודמים, כתב גם הוא את מה שנראה לו, אבל לא התיר לה לקבל חליצה. אולם כשראה את צערה הרב ריחם על האשה הצעירה, ואמר לה: "הקשיבי ושמעי לעצתי. קומי וסעי לליובאוויטש אל הצמח צדק, ראשית הוא גאון עצום ובנוסף גם צדיק, סבור אני ששם תוושעי".

עשתה כך האשה ונסעה אל הרבי. כשסיפרו זאת לרבי אמר למשרת להכניס מהר את כל האורחים ליחידות ולשחרר אותם חזרה לביתם ולמלאכתם, ואז יכניס את האשה ויבמה ליחידות.

(סיפר המלמד: כשאני שמעתי על האשה שבאה עם יבמה לא נכנסתי ליחידות, כדי להישאר כאן לראות כיצד יתגלגלו הדברים ואיך יגמר הסיפור).

הרבי הצמח צדק אמר שישתדלו להביא אליו את היבם המטורף, והלכו והביאוהו.

כשנכנס שאל אותו הרבי: מה שמך?

ענה לו: מה אכפת לך!

שאלו שוב: אמור, מה שמך?

אמר לו: אמור לי אתה מה שמך, ואז אומר לך מהו שמי.

אמר לו הצמח צדק את שמו.

אמר לו היבם: ולי קוראים משה.

אמר לו הצמח צדק: הקשב משה! רצוני לבקש ממך דבר-מה, היודע אתה איפה נמצא השוק?

כן, ענהו. (הוא היה שם כבר ועשה נזקים רבים).

ובכן, לך לשוק – אמר הרבי – קח לך 10 קופיקות, וקנה לי בשתי קופיקות טבק לעשן, שתי קופיקות נייר לטבק בשתי קופיקות גפרורים, בשתי קופיקות טבק להרחה, ושתי קופיקות תביא לי עודף. – וסיים – נו, משה תצליח לעשות זאת?

ענה לו משה: מה, אתה חושב שאני גנב? אל תפחד, אני יביא את העודף.

מיד קפץ בין כל העומדים ויצא דרך החלון כדרכו תמיד. רץ לשוק ובא לחנות, בחנויות כבר הכירו אותו כולם…

הוא התחיל לצעוק: "מהר, מהר, תנו לי בשתי קופיקות קופסת טבק, בשתי קופיקות נייר וכו'" הוא פירט את כל הרשימה, לקח את העודף ורץ מיד לצמח צדק. בא אליו ואמר: "קח. הנה הבאתי לך זה וזה, וקח לך את שתי הקופיקות. אינני גנב", וברח.

אמר הצמח צדק שיקבעו מקום ליום רביעי הבא ויערכו את החליצה.

שמחה האשה שמחה גדולה, ולאחר החליצה חילקה הרבה צדקה לעניים. אחר כך ניגשה אל הצמח צדק וביקשה: "הגאון מפינסק ביקש שהרבי יכתוב לו את חוות דעתו בזה, ובדרכי חזרה אמסור לו את התשובה".

סבורה היתה האשה שהרבי יגיד לה לחכות כמה ימים עד שיסיים להכין את התשובה, כמו שהיה אצל כל הגאונים שהיתה אצלם, אבל זה לא קרה הפעם. הצמח צדק אמר לה: "טוב, תיכף". לקח פיסת נייר קטנה וכתב: איתא בירושלמי… שוטה היודע לפרוט איננו בכלל שוטה, זוהי כל התשובה.

כדאי גם לציין שכל הגאונים שאצלם היתה עיינו בכל התשובות של הקודמים להם ואח"כ כתבו גם הם, ואילו הצמח צדק לא עיין בתשובות שהיו איתה.

כשבאה לר' אליעזר משה פינסקר וראה את הפתק כיצד קרה כל הסיפור אצל הצמח צדק, תפס את ראשו בשתי ידיו ואמר לאנשים שהיו שם: "מה אתם חושבים, כמה פעמים למדתי אני את "הירושלמי", אבל רק כשלומדים תורה לשמה יש אור בעיניים.

(שמועות וסיפורים ח"א)

 

🍷

גם אם הודה בזה ר' אליעזר פינסקר – אפשר לומר שכל אותם הגאונים לומדים רק בשביל עצמם ולא חשובה להם התורה ובירור ההלכה לשמה?!

אלא שיש איזו תאווה בעצם הפלפול (כמבואר התניא), תאווה שבאה מהמקום האפל בנפש המלא קושיות שנשארים בבחינת "אינו במציאות כלל".

אז מה התיקון? ללמוד תורה לשמה, בלי לנסות להתפלפל כשלא צריך, על מנת להשיג שם וישות בהרצאת 'הקושיה הגדולה מכולם'.

כשלומדים תורה לשמה ממש אפשר לפלפל בתורה בתמימות תוך שפלות מכך שאיני באמת יודע לחדש בתורה, וה' הוא הלומד ושונה כנגדי ומחדש דרכי.

(בהשגחה עתה הוא זמן בדיקת חמץ, וגם בבדיקת החמץ עלינו לא לעורר דינים ולהמציא קושיות שאינן במציאות. החמץ הוא מה שנראה לנו לעינינו ואותו עלינו לחפש ולבער מתוך כנות אמיתית ועמוקה. וה' יצילנו אפילו מכל שמץ הכי קטן של חמץ).

הסיפור נשלח בקבוצת הסיפורים 'באהלי צדיקים – סיפורים'.

נהנתם?

שתפו את זה הלאה!

• אשמח ממש לתגובות על הסיפורים, ולשיח מעניין ותובנות שהיו לכם מהסיפורים! 👍🏻 •

חבּוּרֶה מספקת פלטפורמה לכותבי תוכן ואינה אחראית על איכות ואמינות התוכן ובכלל. לדיווח על טעות או הפרת זכויות ולכל דיווח על התוכן לחץ כאן. ייתכן שהתמונות בכתבה יהיו כפופות לזכויות יוצרים

2 תגובות
כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  1. שימי ירושלמי הגיב:

    סיפורים מלאי תוכן איכותי!!!!!!!!!

    1. אחרינו, זכינו בכאילו צדיקים שהחיים שלנו מתמלאים מהחיים שלהם 😊 זה כיף אלקי!

כתבות נוספות של יהושע חי שמחי
עוד באותו מדור
ajax loader
- תוכן בבדיקה טרם עלה לאתר -
- תוכן בבדיקה טרם עלה לאתר -
האפליקציה שלנו מחכה לכם התקינו עכשיו