"שלשה דברים" | רבי שמואל ענגיל מראדאמישלא

רבי שמואל ענגיל היה בנו של רבי זאב ענגיל הי"ד, מחסידיו הגדולים של ה"דברי חיים" מצאנז, וכבר בעודו ילד קטן היה מסתובב בבית מדרשו. כשהיה קטן היה ילד שובב ופעם אחת רץ בחדר בו שהה רבי חיים מצאנז. הוא היה אז בן שמנה, תפס אותו הרבי ושאל: "יונגעלע, מה אתה לומד?" אמר הילד: "תקפו כהן" (סוגיה מפורסמת בגמרא). שאל אותו הרבי קושיה בסוגיה והילד השיב לו תירוץ עליה. חייך הרבי ואמר: "טוב!"

וכשהיה שמואל ילד בן תשע קרה שוב שרץ במרץ בחדרו של הרבי. תפס אותו הרבי ושאל אותו: "יונגעלע, אני רוצה לומר לך שלשה דברים:

א, שלא תלמד לכתוב אפילו "אידיש", כי שמעתי אומרים שיש לך מח טוב, וזה מטמטם המח.
ב, תתפלל בתוך סידור.
ג, תציית לאמך, שלמה המלך ציית לאמו ונעשה מלך.

כשנתמנה רבי שמואל לרב, עוד בחייו של רבי חיים מצנאז, אמר הרבי: "עכשיו הוא מבין מה שאמרתי לו "מלך", שהיה קשה לו למה אמרתי "מלך", אמנם הלוא מבואר "מאן מלכי רבנן".

רבי יחזקאל משינווא, בנו של ה"דברי חיים", שאל פעם את רבי שמואל ענגיל: "אמת שאבי הרבי אמר לך שתתפלל בתוך הסידור?" ענה לו שכן. אמר על זה רבי יחזקאל: "במגילת אסתר בפרק ט פסוק כ"ה כתוב: "עם הספר", כשמתפללים בתוך הסידור "ישוב מחשבתו הרעה".

(מתוך הספר "שיח זקנים")

רבי שמואל ענגיל נולד בשנת תרי"ג בעיר טארנא (טרנוב) שבגליציה. בגיל צעיר נבחר לשמש אב-בית-דין בעיר בילגורייא, אחר כך שימש פוסק ברודניק, ובשנת תרמ"א נתמנה לאב"ד בדוקלא. בשנת תרמ"ח קבלו אותו בקהילת ראדאמישלא, על שמה נקרא אחר כך בפי כל. בשנות מלחמת העולם הראשונה גלה להונגריה והתמנה לאב"ד ורבה של קאשוי (קושיצֶה).

כשהיה רבי ברוך מגורליץ, בנו החמישי של ה"דברי חיים" אב"ד בעיר רודניק, היה אז רבי שמואל ענגיל פוסק בעיר. יום למחרת שנתמנה רבי שמואל לפוסק בעיר, נכנס רבי ברוך לבית המדרש בשמחה ואמר: "רבותיי, קניתי לי ארגז חי של ספרים, כשארצה לדעת רשב"א, ריטב"א, חתם סופר או נודע ביהודה, אלחץ על כפתור ויאמר לי הכל"…

הספרים שנדפסו בחייו ואחרי פטירתו על ידי בנו: שו"ת מהר"ש ה' חלקים. חידושי מהר"ש על מסכת קידושין ושפתי מהר"ש על התורה, וכן יצא הספר 'שם משמואל' על תולדות חייו.
נפטר בקאשוי בי"ט אדר א' תרצ"ה ונקבר בבית הקברות בעיר.

️
נקודה אישית: לילד קשה לפעמים להביע את עצמו במילים, אז הוא מביע את עצמו בהתנהגות. לעתים התנהגות הילד מתבטאת גם בצורה לא-טובה. אך מאחורי כל התנהגות עומדת ההבעה העצמית של הילד וראוי לשים לב אליה, לפרש אותה בצורה חיובית וטובה ולתפוס את הילד נכון.

כשראה הרבי מצאנז את השובבות של הילד הוא הצליח לתפוס אותו נכון, בעדינות ובחיוך, להוציא ממנו דברים טובים ואחר כך גם להכווין אותו בדרך טובה.

התבוננות קלה בשלשת הדברים הללו, מעלה הכוונה יפה של הרבי את הילד (וכל אחד יכול לקחת לכיוון שלו):
הדבר הראשון היה להשקיע את המח הטוב של הילד בתורה, החכמה העליונה ולא בחכמות חיצוניות יחסית.
הדבר השני להסתכל מתוך הסידור, להשקיע את התלהבות המידות בתוך האותיות של התפלה, בלי להתפזר לדברים אחרים.
הדבר השלישי הוא להקשיב לאמא, שבזכות האמונה שלה בבנה תגדל אותו להיות מלך.

—
הסיפור נשלח בקבוצת הסיפורים באהלי צדיקים – סיפורים

נהנתם? 
שתפו את זה הלאה! ️