יום ראשון, 22/12/2024
האנשים שלי
עמוד הבית » מעניין

מצות של רשעים

החוזה מלובלין ראה למרחוק. ראיה רחוקה היא גם ראיה פנימה, עמוק בפנים. מה אפשר לראות כבר במשיהם של רשעים?

15:01 ,18/04/22
קרדיט: אין קרדיט לתמונה / אפיית מצות
בואו לכתוב בחבּוּרֶה!

חבּוּרֶה בנויה מתוכן גולשים.
גם אתם מעוניינים לכתוב ולהשפיע?
הצטרפו והעלו עכשיו את התוכן שלכם

הצטרפות

רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ, שכונה 'החוזה מלובלין' בשל ראייתו המיוחדת ברוח הקודש, נולד בשנת תק"ה בפולין. היה תלמידם של רבי שמעלקע מניקלשבורג והמגיד ממעזריטש, ואחרי הסתלקותם הפך לתלמידו המובהק של רבי אלימלך מליז'נסק.

 

כאשר הקים את חצרו בלובלין נהרו אליו רבים, והוא נחשב לרבי של רוב צדיקי פולין, ביניהם 'היהודי הקדוש', רבי שמחה בונים מפשיסחה, רבי דוד מללוב, רבי נפתלי מרופשיץ ועוד רבים.

 

דברי תורתו נאספו בספר 'זכרו זאת' ועוד ספרים. נפטר בתשעה באב תקע"ה, ומנוחתו כבוד בעיר לובלין. פטירתו היתה סופו של סיפור נעלם בנסיון להחיש את הגאולה.

 

כל שנה בימים שלפני הפסח היה החוזה מלובלין עובר בעצמו על כל המצות שהחסידים היו מכינים ב'חבורה' של אפיית המצות. העבודה של בדיקת המצות לאלפי החסידים היתה גדולה מאוד.

 

החוזה סידר לפניו שלש ערימות: אחת נקראה מצות של צדיקים, השניה מצות של בינונים והשלישית מצות של רשעים… החוזה בדק ובחן כל מצה, והניח אותה באחת מערימות אלו. יש מצות שהיה אומר עליהן 'צדיק' ומניחן בערימה של הצדיקים, יש מצות שהיה אומר עליהן 'בינוני' ומניח בערימה של הבינונים, ויש מצות שהיה מניחן בערימה של הרשעים. לבסוף יצא שבערימה של הרשעים היו הכי הרבה מצות, בערימה של הבינונים פחות מצות, ובערימה של הצדיקים ממש מעט.

 

את מעט המצות של הצדיקים היה נותן לבני ביתו ולחסידים הקרובים, מאה עשרים התלמידים העתידים להנהיג את הדור הבא. את המצות של הבינונים חילק לשאר החסידים, ואת מצות הרשעים היה שומר לסוף החג. כיון שרוב המצות היו של רשעים, הרי שלחסידים בלובלין לא היה הרבה מה לאכול בפסח…

 

כידוע, החסידים מקפידים לא לאכול 'מצה שרויה', אבל באחרון של פסח בחוץ-לארץ, ביום השמיני, נוהגים לאכול מצה שרויה. כך בכל שנה ציווה החוזה למבשלות להכין באחרון של פסח 'קניידלך' (מאכל מסורתי לפסח ממצה טחונה ומבושלת) מכל המצות של הרשעים. זה היה פיצוי לכל החסידים שאכלו לשובע מהמצות של הרשעים.

 

🍷

לפי ספר הזוהר, המצה היא מאכל האמונה – 'מיכלא דמהימנותא'. עיקר האמונה שהמצה מחדירה בנו היא האמונה בביאת המשיח ובגאולה השלמה. ודאי שכל המצות שהחוזה ברר ומיין היו כשרות בתכלית, אבל בפסח עצמו היה ניתן להתמודד רק עם המצות של הצדיקים והבינונים.

הרשעים זה סיפור אחר… דווקא ביום האחרון של פסח, מתגברת האמונה ביותר. האמונה נעשית כה עמוקה וחודרת, עד שאנו חשים שגם הרשעים ישובו בתשובה וכל הרע הגלוי והנעלם שבתכנו יהפוך לטוב גמור.

 

הסיפור נשלח בקבוצת הסיפורים 'באהלי צדיקים – סיפורים'.

נהנתם?

שתפו את זה הלאה!

• אשמח ממש לתגובות על הסיפורים, ולשיח מעניין ותובנות שהיו לכם מהסיפורים! 👍🏻 •

 

 

 

 

חבּוּרֶה מספקת פלטפורמה לכותבי תוכן ואינה אחראית על איכות ואמינות התוכן ובכלל. לדיווח על טעות או הפרת זכויות ולכל דיווח על התוכן לחץ כאן. ייתכן שהתמונות בכתבה יהיו כפופות לזכויות יוצרים

2 תגובות
כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  1. מנדל הגיב:

    יפה מאוד, אתה מעלה סיפורי חסידות יחודיים חג שמח

  2. מיכאל הגיב:

    חידשתה תודה

כתבות נוספות של יהושע חי שמחי
עוד באותו מדור
ajax loader
- תוכן בבדיקה טרם עלה לאתר -
- תוכן בבדיקה טרם עלה לאתר -
האפליקציה שלנו מחכה לכם התקינו עכשיו