יום שישי, 22/11/2024
האנשים שלי
עמוד הבית » מעניין

האוצר בידיים שלך | סיפור לשבועות

לפנינו סיפור על רבי שמואל שניאורסאהן, האדמו"ר הרביעי בשושלת חסידות חב"ד, לחג השבועות:

16:14 ,19/05/23
אין קרדיט לתמונה
קרדיט: אין קרדיט לתמונה
בואו לכתוב בחבּוּרֶה!

חבּוּרֶה בנויה מתוכן גולשים.
גם אתם מעוניינים לכתוב ולהשפיע?
הצטרפו והעלו עכשיו את התוכן שלכם

הצטרפות

מעשה ביהודי פשוט שהתגורר ברחוב צדדי בקצה העיירה ליובאוויטש. לאיש היה בית פשוט ולצידו הייתה אכסניה לא גדולה וממנה התפרנס. העסק לא היה ריווחי במיוחד כי העיירה איננה גדולה כל כך, מה גם שהאיש לא התגורר במרכז העיירה אלא בסמטה צדדית.

שנה אחת יצא האיש בערב חג השבועות בשעת בוקר מוקדמת והתהלך ברחובות העיירה כשהוא שקוע בהרהורים ובדאגה עמוקה. מבלי משים התקדם לעבר חצרו של האדמו"ר רבי שמואל. באותה שעה עמד הרבי במרפסת ביתו, שהייתה בקומה השנייה, והבחין בפניו הדאוגות של החסיד. הרבי קרא לו בשמו ושאלו מדוע הוא כל כך מודאג, הרי ערב חג השבועות כעת?

ענה האיש בצר לו, כי אכן ערב חג היום, אבל אין לו אפילו מעט כסף כדי לקנות מזון לצורך הכנת מאכלים הכרחיים עבור החג.
הרבי שתק לרגע, הניח ידו על מצחו, הביט אל פני האופק, ופנה אל היהודי:

"ראה כמה אורחים מגיעים לכאן לקראת החג, איך אתה עומד כאן בשעה כזו שלו ושאנן, רוץ מהר הביתה, קנה הרבה אוכל והכן מאכלים הגונים לכבוד החג, כדי שתהיה לך כמות גדולה, שתספיק לכל האורחים הרבים שיגיעו להתאכסן בביתך בימי החג".

הביט הכפרי בפניו של הרבי ועדיין לא נרגע: "אבל רבי, הרי אין בידי פרוטה, ומאין אקח כסף לקניית כל המצרכים הרבים הדרושים להכנת סעודות החג עבור כל האורחים?"

"אל דאגה, השיב הרבי בניחותא, אלווה לך עשרה רובלים" (סכום כסף נכבד באותם ימים), ובתוך כדי דיבור הוציא הרבי מכיסו עשה רובלים והורה לאיש להזדרז וללכת אל השוק.

מיהר האיש לביתו, רתם את הסוס אל העגלה ונסע אל השוק, שם קנה מכל הבא ליד. הוא מילא את העגלה על גדותיה במוצרי מזון ופרק את כל הסחורה בביתו. הוא קרא לשכנים כדי שיסייעו לו לבשל בכמויות גדולות שיספיקו לכל סעודות החג עבור כמאה אורחים. שכנים אחרים עמלו בסידור המיטות והמצעים, ובעל הבית הסתובב מאושר על כך, שעוד מעט יזכה למעט הרחבה בפרנסתו.

משגמרו את כל ההכנות נותר רק לשבת ולחכות לאורחים. השעות חלפו והאורחים טרם הגיעו. אבל האיש לא איבד אף לרגע את בטחונו בדברי הרבי וציפה לאורחים רבים.

ככל שהשמש נטתה לשקוע, החלו לכרסם בליבו הספקות. הסירים המלאים הפיקו ריח מהביל, אבל אף אורח עדיין לא הגיע. אם חלילה לא יגיעו האורחים הרבים, הרי לא זו בלבד שהוא לא ירוויח כסף, אלא גם כל האוכל המבושל ילך לאיבוד בתנאי החום הלוהט ששוררים בימי הקיץ האלה, ואז ייאלץ לזרוק את כל האוכל לאשפה.

הגיע זמן הדלקת הנרות ושום אורח לא נראה באופק. צער גדול מילא את ליבו של האיש. בלב שבור יצא האיש מביתו לכיוון בית הכנסת.
והנה, אך יצא מחצר הבית, ממש בעת הדלקת הנרות, וקול שאון אדיר מילא את חלל האוויר. עגלות רתומות לסוסים דוהרים במהירות אדירה התקרבו אליו, ובאחת נעצרו ליד ביתו. יהודים חסידים מזוקנים קפצו במהירות החוצה מן העגלות והתחננו בפניו שיסכים להלין אותם באכסנייתו. הם הגיעו לעשות את החג אצל האדמו"ר, העגלונים תעו בדרך, ובעוד דקות אחדות תשקע החמה, ולכן בלית ברירה נעצרו ברגע האחרון ברחוב הצדדי.

היהודי הרגיע אותם וברוב אושר הכניסם לביתו. עד מהרה התברר לו שמספרם של האורחים מגיע לכשלוש מאות, כשבאכסנייתו נמצא בקושי רב מקום לינה למאה איש.

בלית ברירה הכין מקומות לינה נוספים בחצרו ובמקומות נוספים. הוא עשה הכל כדי לשרתם ולעיתים היה צורך לחלק מנה אחת לשלושה, האורחים קיבלו זאת בהבנה ולאחר החג שילמו לו בעין יפה וביד רחבה את מלוא המחיר שמקובל לשלם.

קיצורו של דבר האיש הרוויח מכל האירוח הזה כפי שלא הרוויח זמן רב.

מיד לאחר החג נכנס האיש לחדרו של האדמו"ר רבי שמואל כשהוא כולו מלא רגשות גיל והודיה והחזיר לרבי את עשרה הרובלים שהלווה לו.

הרבי קידם את פניו כשחיוך רחב על שפתיו ושאל בשלומו. לאחר שהודה מאוד לרבי שפשוט החייה אותו, ביקש לשאול רק עוד שאלה קטנה:

"דבר אחד עדיין אינני מבין, אם הרבי החליט לעשות לי טובה גדולה שכזו, מדוע היה הדבר צריך להיות כרוך בכל כך הרבה צער ועוגמת נפש, הרי הרבי היה יכול להגיד לי מראש שהאורחים אמורים להגיע ממש ברגע של הדלקת הנרות, ואז לא הייתי צריך להתהלך שעות ארוכות כשכולי מלא דאגה".

בת שחוק עלתה על שפתיו של הרבי, והוא השיב לו בניחותא, "ראה יהודי יקר, הרי ידוע לכל, כי כאשר עומדים במקום גבוה והשמש מאירה רואים למרחוק".

(מתוך הספר "ומביא גואל")

היהודי הפשוט אולי תפס את הדברים כפשוטם, אבל מובנם הפנימי הוא שהרבי עומד במקום גבוה במדרגתו הרוחנית, שם השמש מאירה גם כאשר כל העולם כולו נמצא בהסתר.

הרבי רצה להעלות את עיניו מעט מעבר למה שראה עד עתה. היהודי הכפרי ראה רק את עצמו ואת צרתו שלו, אבל הרבי גילה את מה שנמצא אצלו, את האכסניה שלו שמיועדת לאורחים הבט והסתכל אל מעבר לצרה הפרטית שלך, תראה שיש לך אוצרות לעזור גם ליהודים אחרים, הרבה מעבר למה שהיית מאמין, ואם תסתכל על כך בוודאי גם הצרה הפרטית שלך תיפתר במהרה בעזרת ה'.

שבת שלום ומבורך לכולם! ️

חבּוּרֶה מספקת פלטפורמה לכותבי תוכן ואינה אחראית על איכות ואמינות התוכן ובכלל. לדיווח על טעות או הפרת זכויות ולכל דיווח על התוכן לחץ כאן. ייתכן שהתמונות בכתבה יהיו כפופות לזכויות יוצרים

2 תגובות
כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  1. חנה ר הגיב:

    תהיה בריא, שבוע טוב

  2. לירן הגיב:

    חזק וברוך סיפור אין כמו סיפורים טובים לחיזוק האמונה

כתבות נוספות של יהושע חי שמחי
עוד באותו מדור
ajax loader
- תוכן בבדיקה טרם עלה לאתר -
- תוכן בבדיקה טרם עלה לאתר -
האפליקציה שלנו מחכה לכם התקינו עכשיו