"על עבר, הווה ועתיד, על תפילה ונחישות , ואיך לקבל תשובה 'לא'

יגאל אלון באחת מאמירותיו אמר ש"עם שלא מכיר את עברו ההווה שלו מוטל בספק ועתידו לוטה בערפל".

אם ניקח את זה לעולם הניהול הרי שאפשר להגיד ש"ארגון שלא מכיר את עברו ההווה שלו מוטל בספק ועתידו לוטה בערפל".

יש להכיר ולעסוק בעבר.

בתחילת הפרשה אנו רואים את משה מתחנן בתפילה לה' תחינה אמיתית "ואתחנן אל ה' בעת ההיא" זו לא תפילה רגילה אלא תפילה מיוחדת עם תחינה.

לבסוף אנו רואים את ה' אומר למשה , לא תיכנס לארץ אבל  "עלה על ראש הפסגה ושא עינך ימה וצפונה ותימנה ומזרחה…".

משה עמד על ההר מביט לכיוון ישראל:  צפון , דרום ומערב ורואה את הארץ המובטחת ישראל אבל , למה אמר לו ה' תביט לכיוון מזרחה, ישראל לא נמצאת ממזרח. הוא נדרש לסובב את הראש לכיוון מזרח.

אלא ש"עם שלא מכיר את עברו ההווה שלו מוטל בספק ועתידו לוטה בערפל".

בעצם מה אומר לו ה' כדי שתראה טוב את העתיד של העם הזה בישראל עליך קודם כל להביט מזרחה לזכור את העבר ,את מה שעברו במדבר 40 שנה .

בפרקי אבות כתוב  "דע מאין באת ולאן אתה הולך". משה מגיע מהמדבר רואה את העבר  אבל גם רואה לאן העם שלו עתיד להגיע ,לארץ ישראל. בעצם ה' אומר לו תראה מה עברת תראה מה עשית ואיך עיצבת את עצמך ואת העם במדבר.

במשך 40 התעצבה דמותו של משה כמנהיג . הוא הוביל את העם בכל התלאות והייסורים פתר להם את כל המשברים הפנימיים בתוך העם ואל מול אלוהים, עד נקודת המעבר לארץ.

כמנהל עליך לא רק להסתכל תמיד קדימה אלא יש חשיבות למה שהיה בעבר , למסורת שהתגבשה עם הזמן, לאנשים שעשו וקידמו ונתנו  את זמנם ומרצם, אלה אותם העובדים הוותיקים והפורשים של הארגון , אלה שהקימו ובנו ,  מגיע להם כבוד. לפעמים זה קשה כי הנטייה היא תמיד לשכוח את העבר ולרצות להתקדם קדימה ולשכוח את מה שהיה.

עוד דבר לומדים מהפסוקים הראשונים של הפרשה.

על נחישות יוזמה ו"חתירה למגע" של משה , אבל גם לדעת בסוף, שכשאומרים לך 'לא' אז 'לא',  רד מהעניין .

משה מתחנן להיכנס לארץ, הוא נחוש מאוד להיכנס, מתפלל  515 תפילות יש אומרים שאם היה מתפלל עוד תפילה אחת אלוהים לא יכל היה לסרב לו ותחינותיו היו מתקבלות . 515 כמניין בגימטריה "ואתחנן" , התפלל לא ויתר , היה נחוש , יזם , התעקש . עד שאלוקים אומר לו : "אל תוסף דבר אליי עוד בדבר הזה" במילים אחרות ה' אומר למשה שמעתי אותך , שקלתי את כל השיקולים והתשובה הסופית היא 'לא' ובבקשה אל תבקש פעם נוספת .

משה מבין את העניין , מקבל את ה"לא" וממשיך הלאה . לדעת להגיד ולקבל את 'הלא' זה חלק בלתי נפרד ממיומנויות הניהול  והמנהיגות.

אפשר גם לראות נקודה נוספת מעניינת , שתפילה תמיד התקבלה , אין תפילה שחוזרת ריקם אלא שהתפילה הזו של משה לא התקבלה . התפילה היחידה שלא התקבלה . שכשבוחנים את שאר התפילות – מסתבר שתמיד משה התפלל לטובת עם ישראל וזו פעם ראשונה שמשה מתפלל משהו לטובתו האישית .

מה לומדים מכך? שכמנהל , תבקש עבור הארגון שלך , עבור האנשים שלך, עבור המטרה שלשמה אתה נמצא איפה שאתה נמצא  כשאתה מבקש עבור עצמך קח בחשבון לעיתים תקבל גם 'לא' כתשובה .

אלוהים לא מחזיר את משה ריקם אלא הוא נותן לו לפחות לראות את הארץ שזה גם משהו הוא לא מקבל את כל מה שביקש אלא רק חלק , לא יצא עם" מלא תאוותו בידו".

המחבר:

פוגל יניב, סא״ל במיל. מנהל אדמיניסטרטיבי של בית חולים וולפסון , מחבר את  הספרים "אבות הניהול" עם זיו אלול ואת "תרי"ג מצוות הניהול" עם יובל בן מרדכי .