מערכת המשפט והטיפול התכנסו לדיון מקיף בתופעת הניכור ההורי

מאות שופטים, דיינים, עורכות ועורכי דין, אנשי טיפול, עובדים סוציאליים ואנשי אקדמיה השתתפו ביום עיון מיוחד שנערך ב־1 ביולי 2026 ביוזמת מחוז מרכז של לשכת עורכי הדין. הכנס, שנערך לרגל פרסום מאמרו של כבוד השופט אסף זגורי בנושא המודל הפרואקטיבי להתמודדות בתי המשפט לענייני משפחה עם ניכור הורי, ביקש לבחון כיצד ניתן לזהות את התופעה מוקדם יותר, להתערב בזמן ולמנוע את החרפת הפגיעה בילדים ובהוריהם.
בעוד שתופעת הניכור ההורי ממשיכה לעמוד במרכזם של הליכים משפטיים רבים בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים, התכנסו ברעננה מומחים ממגוון תחומים ליום עיון מקצועי רחב היקף שעסק באחת הסוגיות המורכבות והרגישות ביותר בדיני המשפחה.

הכנס, שנשא את הכותרת "ניכור הורי זיהוי, טיפול והתמודדות פרואקטיבית", נועד ליצור שיח רב-תחומי בין כלל הגורמים המעורבים בהתמודדות עם התופעה החל משופטים ודיינים, דרך עורכי דין ועובדים סוציאליים ועד לאנשי טיפול וחוקרים מהאקדמיה.

את האירוע פתחו כבוד השופט אסף זגורי ועו"ד דורית אלעד, אשר עמדו על החשיבות שביצירת שפה מקצועית משותפת וכלים מעשיים להתמודדות עם מצבים של ניתוק קשר בין ילדים להוריהם. לאחר מכן נשאו דברי ברכה הח"מ ועו"ד שמעון חסקי, ממלא מקום יו"ר מחוז מרכז בלשכת עורכי הדין.

כיצד מזהים את התופעה לפני שהנזק הופך בלתי הפיך?
אחד הצירים המרכזיים שנדונו במהלך היום עסק בשאלת הזיהוי המוקדם של ניכור הורי שלב שלדברי רבים מהמשתתפים עשוי להיות בעל השפעה מכרעת על סיכויי שיקום הקשר בעתיד.

כבוד השופט ארז שני, אשר צבר ניסיון רב בטיפול בתיקי ניכור הורי, סקר את האתגרים העומדים בפני בתי המשפט בבואם לאבחן את התופעה בשלביה הראשוניים. הרצאתו התמקדה בתרומת הניסיון השיפוטי המצטבר להבנת הדינמיקה המשפחתית ולבניית כלים יעילים יותר לזיהוי ולטיפול.

מזווית אחרת הציג כבוד הרב הדיין יצחק אושינסקי את גישתם של בתי הדין הרבניים לסוגיה, תוך התייחסות למשמעות ההלכתית של הפגיעה בקשר שבין ילדים להוריהם ולדרכי ההתמודדות המקובלות במערכת בתי הדין.

בהמשך הועברה הבמה לשורה של אנשי מקצוע המלווים את המשפחות בשטח. עו"ד ומאמנת ורד שיינברום הודסמן עסקה בזיהוי דפוסי השיח המאפיינים הורה מנכר; עו"ד אהובה יששכר סקרה את תפקיד האפוטרופוס לדין באיתור סימנים מוקדמים לתופעה; וגב' רויטל כץ הציגה את תרומתם של העובדים הסוציאליים לסדרי דין בזיהוי ובהערכת מצבי סיכון.

אל הדיון הצטרפו גם כבוד השופטת (בדימוס) מירה רום פלאי וכבוד השופט (בדימוס) מנחם הכהן, אשר שיתפו מניסיונם רב השנים על האופן שבו תהליכי ניכור מתגלים לעיתים כבר בתחילת ההליך המשפטי, הרבה לפני שהמשבר מגיע לשיאו.

המפגש שבין המשפט לחדר הטיפול
חלק משמעותי מן הכנס הוקדש לבחינת נקודות המפגש בין ההליך המשפטי לבין ההליך הטיפולי מפגש שנחשב כיום לאחד האתגרים המרכזיים בתחום.

ד"ר ענבל קיבנסון בר־און הציגה את המורכבות של הליכי חידוש קשר בין ילדים להוריהם ואת החשיבות שבבניית מערך משולב של גורמי משפט וטיפול. הרצאתה עסקה גם בתפקידו המשתנה של עורך הדין, שאינו רק מייצג משפטי אלא לעיתים גם גורם משמעותי בהכוונת המשפחה לעבר פתרונות משקמים.

בהמשך עסקה גב' עינב יולביץ' בהורות נרקיסיסטית ובקשר האפשרי בינה לבין התפתחות תהליכי ניכור הורי, תוך הצגת סימני זיהוי וכלים מקצועיים שנועדו לסייע לאנשי המקצוע להתמודד עם מצבים אלה.

כשניכור הורי מגיע למקרי הקצה
אם חלקו הראשון של היום התמקד במניעה ובזיהוי מוקדם, הרי שחלקו השני עסק במקרים שבהם הניכור כבר השתרש והפך למציאות קשה עבור המשפחה.

גב' כרמי מיכאלי חמו הציגה את האתגרים הניצבים בפני חוקרי ילדים במצבים של גירושין בעצימות גבוהה, ובפרט במקרים שבהם עולה חשד להשפעה משמעותית על עמדותיו של הקטין כלפי אחד מהוריו.

לאחר מכן התקיים מושב מקצועי רחב בהנחיית כבוד השופט אסף זגורי, אשר התמקד בכלים המשפטיים העומדים לרשות בתי המשפט בהתמודדות עם התופעה.

ד"ר יואב מזא"ה סקר את סוגיות האכיפה וביזיון בית המשפט במקרים של הפרת הסדרי שהות; עו"ד נילי שץ עסקה בהיבטים הנזיקיים של ניכור הורי ובאפשרות להגשת תביעות פיצויים; עו"ד אודליה חן הציגה את הצעת החוק להבטחת קשר בין הורים לילדיהם; ועו"ד יהודית מייזלס דנה בשאלות האתיות המורכבות הניצבות בפני עורכי דין המלווים צדדים בהליכי ניכור.

בהמשך נשא כבוד השופט יהורם שקד הרצאה שעסקה באחת הסוגיות הרגישות ביותר בתחום הקשר שבין ניכור הורי לבין חיוב במזונות, והציג את האתגרים וההתפתחויות בפסיקה הנוגעת להפסקת חיוב במקרים המתאימים.

מהמאמר אל אולם הדיונים
את יום העיון חתם כבוד השופט אסף זגורי בהרצאת סיכום שעסקה במודל הפרואקטיבי שפיתח להתמודדות בתי המשפט לענייני משפחה עם תופעת הניכור ההורי.

זגורי הציג בפני המשתתפים את עיקרי המודל ואת הדרכים שבהן ניתן ליישם כבר כיום במערכת המשפט מנגנוני זיהוי מוקדם, מעקב שיפוטי הדוק, גיוס מהיר של גורמי טיפול והפעלת כלים אפקטיביים שמטרתם למנוע את העמקת הקרע בין ילדים להוריהם.

המסר המרכזי שעלה מן הכנס היה כי ההתמודדות עם ניכור הורי אינה יכולה להישען על גורם אחד בלבד. מדובר בתופעה מורכבת המחייבת שיתוף פעולה בין מערכת המשפט, שירותי הרווחה, אנשי הטיפול, האקדמיה והמחוקק.

העניין הרב שעורר הכנס, לצד מגוון הדוברים והתחומים שיוצגו בו, המחישו עד כמה הפכה סוגיית הניכור ההורי לאחד הנושאים המרכזיים בשיח המשפחתי והמשפטי בישראל וכי לצד הוויכוחים המקצועיים והציבוריים, קיימת הסכמה רחבה על מטרה אחת: הגנה על טובת הילדים ושימור הקשר שלהם עם שני הוריהם ככל שניתן.