הזדמנויות פז

חז"ל מספרים לנו שגם בלק מלך מואב היה מכשף גדול, והוא גם כן הבין קצת במיסטיקה. אפשר לראות את זה בכך שבכל פעם שבלעם לא מצליח לקלל הוא מעביר אותו מקום, פעם בקרית חוצות פעם בשדה צופים, ופעם בראש הפעור. מה הוא ניסה למצוא בכל מקום שאליו הגיע?

העולם הזה מלא באין סוף הזדמנויות לממש את הרצונות את היכולות והכוחות של האדם. השאלה אם הוא מצליח לתפוס את ההזדמנות כשהיא חמה ולנצל אותה. בכוחות הטומאה יש הרבה מעשי כשפים וערמומיות על מנת למצוא את ההזדמנות, למצוא את הרגע והנכון ואת העיתוי הנכון על מנת שהדבר יצליח.

האם יש עניין כזה גם בקדושה – יכולת לתפוס את הרגע הנכון? האם אין בזה ניחוש או ניסיון לעקוף את רצון ה'?

הרבי מליובאוויטש מאוד אהב את הביטוי 'הזדמנות פז', ועודד כל הזמן לנצל את ההזדמנות הזו שבאה לפתחנו על מנת להביא את הגאולה, ממש עכשיו, הרגע הזה הוא הרגע הנכון. המקור להזדמנות פז הזו היא בפסוק בקהלת: "לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם" – הנוסחא להצליח היא למצוא את העיתוי הנכון. והעידוד לכך נובע מהפסוק: "דָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב", תמיד לעשות דבר בעיתוי הנכון יגלה את הטוב המושלם.

אבל איך אדע למצוא הזדמנות-פז שכזו? בשביל למצוא אותה עלינו ללמוד מהדמות שהיתה הכי טובה בלמצוא הזדמנויות – דוד המלך, שאמר על עצמו: "וְהָיִיתִי שָׁפָל בְּעֵינָי". תכונתו של דוד המלך היתה השפלות, הוא השפיל את עצמו כלפי ה' וביחד עם זאת שפל בעיני עצמו.
בלק ובלעם היו שניהם בעלי גאוה והתנשאות, וברוב גאוותם חשבו שגם את רצון ה' הם יכולים לעקוף על ידי תחבולות שונות, כביכול טבע העולם חזק יותר מהבורא, והם, חזקים אף יותר ויכולים לשלוט על הכל.

אך היכולת למצוא את ההזדמנות המתאימה באה דוקא מהכיוון ההפוך: מהכרת השפלות שלי בעיני עצמי מול ה' – ככל שארגיש שבעיני עצמי הבחירה שלי נטולת כל סיכוי להצליח וההצלחה וההזדמנות כמו תלויות באויר אך ורק ברחמיו של הקב"ה, אני מסוגל ללכת בבטחון גמור ולחוש שההזדמנות שנקרתה בפניי זו ההזדמנות שה' זימן לי, זו היא ההזדמנות הטובה ביותר והיא תהיה ההזדמנות פז המושלמת שאצליח בה.

בעזרת ה' נגלה בתוכנו את דמותו של דוד המלך – בעל העיתויים הנכונים, בעל ההזדמנויות. אז נראה שאמת היא- "דוד מלך ישראל חי וקיים"! הוא חי וקיים בתוכנו ויש בנו את החוש למצוא אין סוף הזדמנויות ועיתויים על ידם נביא את הגאולה השלמה.

•
תכונת השפלות בנפש נובעת ממידת המלכות, והיכולת למדוד מלכות מתוקנת היא במידת השפלות בה היא מנהיגה.

לצערנו אנו רואים היום שהמלכות כאן בארץ מתנהגת אולי בדיוק ההיפך משפלות – בגאווה ועריצות. המלחמה הקשה והחשובה ביותר בה הם משקיעים הוא נגד נערי הגבעות הצדיקים, ובפרט נגד גבעת 'אוהבי-ה' שליד הישוב בת עין, שבשבועות האחרונים ביצעו למעלה מעשרה פנויים ופשיטות מתעמרות.

בעזרת ה' בקרוב ממש נתעורר להקים עלינו מלכות טובה שמתנהגת בחסד ברכות ובשפלות כלפי בני עמה – "וּבִקְשׁוּ אֶת הוי' אֱ-לֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם", אמן.

שבת שלום ומבורך!