הפיתקא מרבי לוי יצחק// סיפור לחנוכה – נר רביעי 🪔🪔🪔🪔

שאל הרבי מקוזמיר את האנשים: "האם יש כאן עוד אדם שהכיר את רבי לוי יצחק מברדיטשוב?"

חיפשו התלמידים עד שמצאו זקן עני מן העיר זעליכוב. ציווה הרבי מקוזמיר להביא את האיש לפניו, ושאל אותו: "האם הכרת את רבי לוי יצחק, שהיה גם רב אצלכם, בזעליכוב?"

השיב הזקן העני: "רבי, כשאצה אומר 'רבי לוי יצחק' ודאי מתכוון אתה לרֶבּ לוי יצחק'ל! אספר לך מעשה נפלא שעשה לי הרבי:

בעת שהיה רבי לוי יצחק רב בזעליכוב, הייתה דרכו להסתובב בין הכפרים לקבץ מעות לצדקה בשבוע של חנוכה. אני גרתי אז בכפר אחד סמוך לזעליכוב, ובא הרב לביתי לעת ערב, ונתתי לו צדקה.

רצה הרב ללכת לביתו, אולם החושך כבר כיסה את הארץ והקור היה רב. ביקש הרב ללון בביתי. השבתי לו שאני מסכים, אלא שאין לי שום מקום עבורו, רק אם הוא מסכים לישון עמי במיטה היחידה. וגם זאת רק בתנאי, שהוא יהיה זה שיישן לצד הקיר כי אני לא יכול בשום אופן לנוח כשאני ליד הקיר וחייב אני להפנות את פניי אל הבית.

רבי לוי יצחק הסכים לתנאים, והניח עצמו לישון לצדי, ליד הקיר. הבית נדם, ורק עששית קטנה הייתה דולקת כל הלילה.

כשהרגיש הרב שנרדמתי קצת, מיד יצא מן המיטה, התלבש, והלך בבית כל הלילה הנה והנה, כשהוא מדבר ומזמזם כדבורה. ואני לא יכולתי לישון כל אותו הלילה בגלל נהמותיו. הודיתי לאל שהבוקר כבר הגיע, ורבי לוי יצחק נסע לביתו.

אחר כך, בימים שבין פסח לשבועות, באתי אל הפריץ שלי. והפריץ אמר לי שלא יחכיר לי עוד את נכסיו מפני שאיני משלם את דמי השכירות בזמן וגם אני חייב לו עוד כמה מאות זהובים. לכן עלי לעזוב מיד את ביתי כדי שישכיר אותו למישהו אחר. ראיתי שהעניינים לא הולכים טוב, ואז חשבתי לעצמי: "אני עשיתי טובה לרבי לוי יצחק לפני כמה חודשים, שנתתי לו לישון עמי במיטה אחת, והוא היה בביתי כל הלילה. ואני יודע שרבי לוי יצחק הוא צדיק – אלך אליו, אולי יסייע לי בצרתי.

וכך עשיתי, באתי וסיפרתי לו את כל הסיפור על הפריץ.

ציווה עליי רבי לוי יצחק להביא לו נייר חדש וחלק, ולקח את הנייר והלך לחדרו הקטן ושהה שם כרבע שעה. לבסוף יצא מן החדר והחזיר לי את הנייר כשהוא מקופל כמכתב ואמר: "לך אל הפריץ שלך ותן לו את הפיתקא הזאת".

כך עשיתי. הלכתי אל הפריץ. בדרך תמהתי וחשבתי: "הרי לא ראיתי בידי הרבי שום דיו וקולמוס, וגם חדרו היה חשוך ואין בו חלון, ואם כך איך הרבי כתב? ואולי לא כתב שום דבר?! אסתכל מה יש בתוכו".

נטלתי את הנייר ופתחתי אותו וראיתי שהוא חלק וריק, ולא רשום בפנים כלום.

נבהלתי מאוד ופחדתי שהפריץ יכעס ואולי אפילו ירצה להרוג אותי בכעסו. למרות זאת אמרתי כי איש אלוקים כרבי לוי יצחק בוודאי לא יסכן אותי, והלכתי בכוח אמונה זו אל הפריץ.

לקח הפריץ את הנייר ופתח אותו והתחיל לקרוא בו כאילו הוא קורא איגרת. אני לא ידעתי מה הוא קורא הוא כי לא הצלחתי לשמוע את חיתוך האותיות שהוציא מפיו.

אחרי שסיים לקרוא אמר לי הפריץ: "תדע לך שכשאני חושב על העניין, הרי כל החוכרים הם רמאים, ומדוע שאחליף אותך בחוכר אחר שאין לי איך לדעת אם הוא נאמן או לא? מוטב שתישאר במקומך. את הכסף שאתה חייב לי אני נותן לך במתנה, אלא שמכאן ואילך תשלם לי בזמן".

ושלח אותי לשלום.

שבתי לביתי בשמחה ולקחתי איתי גבינה וחמאה והלכתי אל רבי לוי יצחק להודות לו. מצאתי אותו עומד בפרשת דרכים, ממתין ומצפה לבואי.

סיפרתי לו כל מה שאירע, וכששמע אמר לי בהתרגשות: "יקירי, אמור לי את האמת, האם פתחת את המכתב?" והודיתי לו שכן.

אמר רבי לוי יצחק באנחה גדולה: "אוי, מה עשית? אם לא היית פותח את הפיתקא היה כל הבית השכור קנוי לך ולבניך לאחוזת עולם בלי שכירות כלל. ועכשיו כשפתחת – קלקלת את העניין".

(מתוך הספר 'התגלות הצדיקים')

🕎

בשיעור שעשה הרב יצחק גינזבורג החג הזה, הוא אמר חידוש יפה על הנרות:

כל החג אנחנו מוסיפים עוד ועוד נרות, מוסיף והולך.

נר בגימטריא 250. הנר הראשון שמדליקים הוא נר אחד, יש לנו 250.

250 בגימטריא דרך הוי' – כל נר מגלה לנו דרך מיוחדת לעבוד את ה'. בחנוכה אנחנו מדליקים סה"כ לו נרות, יש 36 דרכים מיוחדות בעבודת ה'.

מתבקש לומר שבכל נר נוסף שמדליקים, מתווספים לנו עוד 250 (עוד נר).

היום אנחנו מדליקים כבר ארבעה נרות – ארבע פעמים נר שווה 1,000.

1,000 בגימטריא ישראל בעל שם טוב – בנר הרביעי מתגלה ביתר שאת הדרך שגילה מורנו הבעל שם טוב, כשירדה נשמתו לעולם – דרך החסידות.

אחד החידושים שגילה הבעש"ט הוא דמות ה'רבי'. דמות של רבי היא התחלה של החזרת דמות המלך לעם ישראל, כמו דוד המלך, והכשרת העם למנות עליהם את מלך המשיח.

הדבר שנדרש מהיהודי הזקן הוא להתעצם עם הביטול לרבו רבי לוי יצחק מברדיטשוב (שהיה תלמיד תלמידו של הבעש"ט).

ביטול פנימי בנפש מכין את האדם להיות כלי לאור עליון ממקום גבוה ממנו.

הביטול מעלה את האדם מעט לתחושת ה'אין', לגלות בעולם כח עליון יותר, אור אלקי שאין בפניו מניעות והתנגדות מצד טבע העולם המגושם, אור שמפניו גם גוי נרתע ונענה לציווי הצדיק להתנהג לטובה כלפי היהודים, בניו האהובים של הקב"ה.

אור כזה לא צריך אפילו להתבטאות במילים…

—

הסיפור נשלח בקבוצת הסיפורים 'באהלי צדיקים – סיפורים'.

נהנתם?

שתפו את זה הלאה!

 להצטרפות לקבוצת הווצאפ

שלחו לי –

• אשמח ממש לתגובות על הסיפורים, ולשיח מעניין ותובנות שהיו לכם מהסיפורים! 👍🏻 •