דבר תורה ניהולי פרשת לך לך

בפרשת לך לך ה' מצווה את אברם להיפרד מתרח אביו ומכל משפחתו וללכת אל הארץ אשר הוא יראה לו . אברם לוקח את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו את רכושם ואת כל האנשים שגיירו והוא מתחיל ללכת לכיוון ארץ ישראל. עם כניסתו לארץ ה' נגלה אליו ומראה לו את הר עיבל והר גריזים ומבטיח לו שתי הבטחות , אחת שיהיו לו בנים והשנייה שהארץ עתידה לחזור לידי בניו שהיו מזרעו של שם הבן של נח. באותה העת, הארץ היתה תחת שליטתם של בני חם.

בהמשך הפרשה אברם יורד למצרים ,עובר מספר ניסיונות אחד מהם זה ניסיון של פרעה לקחת את שרי אשתו ממנו . בתחילה אמרה שרי שאברם זה אחיה דבר שגרם לו לקבל רכוש רב מפרעה.

לוט בן אחיו של אברם היה עם אברם, גם לו היה רכוש גדול ושטחי מרעה. החלה מריבה בין רועי לוט לרועי אברם. בזמן המריבה הבין אברם שלוט הולך בדרכים לא טובות והחליט "אל נא תהיה מריבה ביני ובינך בין רועי ובין רועיך כי אנשים אחים אנחנו , …הפרד נא מעליי ואם השמאל ואימינה ואם הימין ואשמילה …"

רש"י במקום אומר שאברם בעצם מבטיח ללוט הבטחה : אל תדאג לא משנה מה קורה אני אהיה בעזרך "אעמוד לך למגן ולעזר…"    

ולאחר מכן כותב הכתוב , "ויפרדו איש מעל אחיו …"אברם ישב בארץ כנען ולוט התמקם באזור סדום.

באזור סדום שלטו חמישה מלאכים שנלחמו זה בזה ( מלחמה שהייתה באזור ים המלח של היום) במהלך המלחמה המלך כדרלעומר לקח בשבי בין היתר את לוט ואת רכושו.

המלך עוג שברח מהמלחמה הודיע לאברם את שקרה ללוט בין אחיו ועדכן אותו שהוא נמצא בשבי.

לאחר מכן עושה אברם דבר מדהים ומסמן את אחד מהעקרונות שמלווים את העם היהודי עד ימינו אנו .

"וישמע אברם כי נשבה אחיו , וירק את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלוש מאוד וירדוף עד דן .ויחלק עליהם לילה והוא ועבדיו ויכם וירדפם עד חובה אשר משמאל לדמשק . וישב את כל הרכש וגם את לוט אחיו ורכושו השיב וגם את הנשים ואת עם"

במילים אחרות אברם הבין שלוט נמצא במצוקה, ובשבי  והחליט לעשות מבצע צבאי. לקח את חניכיו בחצי הלילה (לשון רש"י) חילק לכוחותיו משימות וביצע מבצע צבאי לחילוץ לוט ובני משפחתו ורכושו משבי האויב .

במעשהו זה עשה אברם מה שעשו כוחות צה"ל כ-3000 שנה מאוחר יותר במבצע אנטבה לחילוץ החטופים . זהו המבצע הצבאי הראשון לחילוץ חטופים בהיסטוריה.

במעשה זה התווה  לנו אברם אבינו  דרך תמיד לסייע לכל יהודי הנמצא במצוקה. יש לעשות הכול על מנת לסייע לו גם אם זה לעשות מבצע צבאי נועז בארץ אויב.

בעולם הניהול חייב הארגון , המנהל והעובד לדעת שאם העובד נמצא במצוקה כלשהי, לפעמים המצוקה היא אישית , שבן משפחה  חלה , או שיש לעובד איזה שהיא בעיה , שיש שלו על מי לסמוך ושהארגון יידע להכיל את מצוקה  ולסייע לו ככל שיידרש .

לפעמים, זה קשה מאוד במיוחד אם מדובר בעסקים קטנים אבל זה קריטי לביטחון של העובד ושל הארגון .

ארגון שנותן ומעניק לעובדיו בטחון יקבל מהעובדים לו שבעתיים.

אם המנהל ישדר את זה והעובד יבין את זה העובד יתרום מעצמו הרבה על מנת לשמור על מקום ויהפוך לעובד טוב יותר.

בהמשך הפרשה מלך סדור מבקש מאברם "תן לי הנפש והרכוש קח לך" אברם מסרב ואומר "אל ה' , אל עליון קונה שמים וארץ , אם מחוט השרוך ועד שרוך הנעל ואם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את אברם . ….רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו איתי ענר אשכל וממרה הם יקחו חלקם"

מה שאברם בעצם אומר לו שהוא לא מעוניין לקחת ממנו שום ממון שלא יחשוב לרגע שהרכוש מגיע ממנו אלא מה' בלבד אבל מוסיף פה אברם:  שאת הרכוש יש לחלק בין "הנערים" שהיו המשרתים , בן "האנשים" שהיו החיילים "ולענר , אשכול וממרא" שהיו אלו ששמרו על הבית . זאת אומרת אברם לא עושה הבחנה בחלוקת השלל בין מי שיצא למלחמה ובין אנשי הלוגיסטיקה כולם "יקחו חלקם".

גם בעולם הניהול , בכל ארגון יש עובדים אשר עוסקים בליבת העשייה הארגונית ( לוחמים , רופאים , מהנדסים)  ויש את התומכים אשר מסייעים ותומכים בכלל הפעילות של הארגון . בזכותם הארגון מתפקד ופועם ואי אפשר לקיים את הארגון בלעדיהם. הם אנשי המנהלה הדואגים לאוכל , לציוד , לניקיון , לביטחון , לכספים , לתקן את הכלים שתקולים לעיתים קוראים להם "האנשים השקופים" , אני קורא להם "הלוחמים החשאיים".

כל הארגון זז ומתקדם בזכות האנשים האלה וגם הם צריכים לקבל מנתח הרווחים של הארגון , לפרגון והערכה לא פחות מאלו שעוסקים בליבת הארגון .

הם אלו תומכי הלחימה בצבא , תומכי הרפואה בבתי החולים ועוד.

ידע תמיד המנהל שהצלחת הארגון וקידומו נמדדת ביכולות שלו לטפל ולטפח באנשי הלוגיסטיקה והאדמיניסטרציה.

המחבר:

פוגל יניב, סא״ל במיל. מנהל אדמיניסטרטיבי של בית חולים וולפסון , מחבר את  הספרים "אבות הניהול" עם זיו אלול ואת "תרי"ג מצוות הניהול" עם יובל בן מרדכי. וחוקר את מבצע אנטבה.