לרדת מההר // סיפור למוצאי שבת 🎻🎼

אמר הבעל שם טוב:

יכול להיות שיהיו לאדם מידות פחותות ואפילו מגונות והוא לא ירגיש בהן, ואדרבא יחשוב שמידות פחותות או מגונות כאלו לא שייכות לו כלל.

ומתי ירגיש בהן? בזמן שיתחיל להתעסק ולעקור מתוכו מידות רעות אחרות שידועות לו שנמצאות בו, אז ירגיש בהן וגם יראה שלא קל כל כך יהיה לו לעוקר אותן מלבו.

ואמר על כך משל:

איש אחד נסע עם עגלונו בדרך, ונרדם. בתוך שנתו הגיע עם העגלה לאיזה הר גדול. נסעה העגלה עד שהגיעה לגובה ההר, ואז התעורר האיש משנתו. אמר העגלון לאיש שנוסע עמו: "מה אתה אומר, כמה גדול ההר אשר אנחנו נמצאים בו!" תמה האיש: "על מה אתה מדבר.. איזה הר אתה רואה? אין כאן שום הר, אנחנו נמצאים בכלל במישור!" ענה לו העגלון: "לא ולא, אתה טועה אחי, אנחנו על הר גבוה ומשונה מאוד..".

המשיכו האיש והעגלון להווכח עד שהתחילו לרדת מההר. אז ראה האיש שמה שחשב מהתחלה שלא היה שום הר הוא רק בגלל שהיה ישן, ולכן לא ראה ולא ידע באיזה מקום הוא נמצא. אבל כשהתחילו לרדת מההר ראה שהצדק עם העגלון, ובאמת היו נמצאים על הר גבוה מאוד…

והנמשל בסיפור הזה מובן, שעד שלא יתחיל האדם לחשוב על גסות המידות שיש לו הוא לא מרגיש בהן כלל, מפני שהיה ישן כל הזמן.

ומתי מתחיל להרגיש בהן? בזמן שמתעורר משנתו ומתחיל להתעסק בהן. רק אז הוא מרגיש באיזה מקום הוא נמצא, ושבאמת הוא על הר גבוה מאוד.

🍷

בספר "כתר שם טוב" (רלח) גם כן מובא המשל המיוחד הזה על ההר הגבוה, וכך הוא מסביר אותו:

"האדם, אף על פי שיש בו גדלות וגאווה ונדמה לו שהוא למדן גדול ויחסן ובעל מידות טובות וצדיק וירא ונעים ונחמד, ולפי מעלתו היה ראוי שלא להתחבר ולפנות לשום אדם – רק כדי שלא יחזיקוהו לבעל גאווה ומפני שסובר שמצוה להיות עניו, על כן עושה את עצמו עניו.

(ומשל למה הדבר דומה, ליושב על עגלה וישן כשנוסע עמו בעל העגלה על הר גבוה, ואחר כך אם נתעורר האדם הישן ואומרים לו שהוא על ההר אינו מאמין, מפני שאינו רואה שום סימן, אך יתוודע לו כשירד מן ההר בשיפוע השני). וכן האדם נולד על זה ההר, שהוא – הגבהות…

– הכי תפס אותי המשפט האחרון, ההכרה שנולדנו על ההר הזה.

המחשבה הרגילה שלנו היא שנולדנו כאן למטה ואנחנו רוצים לעלות למעלה. אבל בסיפורנו נותן לנו הבעל שם טוב להסתכל, שבעצם נולדנו על הר גבוה והעבודה שלנו היא להתחיל לרדת למטה. הדבר לא כל כך פשוט… ואולי אף יותר קשה ומסובך, אבל אם נפנים את הנקודה, העבודה הזו תביא אותנו למקום האמיתי שלנו, אל הגובה האמיתי!

זה שלא מתנשא על שום דבר ולא מתבייש משום דבר – ה'אני' האמיתי שלנו.

(מתוך הספר אור ישראל חלק ב; ממש מומלץ לקרוא את הביאור במלואו, מחיה!)

—

הסיפור נשלח בקבוצת הסיפורים 'באהלי צדיקים – סיפורים'.

נהנתם?

שתפו את זה הלאה!

• אשמח ממש לתגובות על הסיפורים, ולשיח מעניין ותובנות שהיו לכם מהסיפורים! 👍🏻 •