פעם היה כבוד… והיום?

במהלך ההיסטוריה של עם ישראל התרחשו כמה נפילות-חטאים שאומרים עליהם חז"ל שעד היום עלינו לתקן אותם – אחד מהם, ואולי העיקרי שבהם, הוא חטא המרגלים המסופר בפרשה שלנו. על חטא זה אמרו: "אַתֶּם בְּכִיתֶם בְּכִיָּה שֶׁל חִנָּם וַאֲנִי קוֹבֵעַ לָכֶם בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת".

אפשר לומר שלא סתם הרושם הלא-טוב מחטאים אלו נמשך עד לדורנו אנו, דור הגאולה – יש כאן איזה תיקון שהבאת הגאולה השלמה היא היא תיקונו.

הרבי באחת השיחות שואל בתמיהה, שאלה מתבקשת: איך הצליחו המרגלים להפחיד את עם ישראל בטענות "כי עז העם היושב בארץ" ו"חזק הוא ממנו" מהקב"ה כביכול, הרי הם היו עדים כבר לגילוי של ה' על ידי ניסים שלמעלה מהטבע – מה שה' עשה עמם בקריעת ים סוף, בהליכה במדבר מקום "נחש שרף ועקרב" והשמדתם על ידי הארון וענני הכבוד, ירד להם לחם יום יום מן השמים ושתו מבארה של מרים. גם במלחמתם מול מצרים ראו ניסים גלויים, ובודאי ככה יעשה איתם ה' גם כשיבואו לארץ ישראל מול עמי כנען. אם כן איך עם ישראל האמינו להם בכזו קלות?! איך אפשר להסתפק ולא להאמין בה' באמונה גמורה אחרי כל הניסים הללו?!

בנוסף, כמו שרואים בהפטרה, לפני כיבוש יריחו שלח יהושע שני מרגלים, וכשהגיעו לבית רחב נודע להם שעדיין – אחרי ארבעים שנה (!) – כל עמי כנען מפחדים מעם ישראל אחרי מה שעשה ה' ביציאת מצרים. במציאות באמת כל עמי כנען פחדו, אז מאיפה נכנס בלבם הפחד שלא יצליחו לעמוד מול האויבים – הרי במציאות כולם פחדו!

אלא שהיתה למרגלים טעות, הם חשבו שכל הניסים שה' עושה להם הוא מפני שהם נמצאים במדבר, במקום רוחני שלמעלה מהטבע והגשמיות, ולכן לא פלא שה' מנהיג אותם בצורה שלמעלה מהטבע. אבל בארץ ישראל "ארץ נושבת", היא "אוכלת יושביה", היא בולעת את היושבים בה בעבודה גשמית, בארץ ישראל צריך להתיישב לעבוד ולהתעסק בגשמיות, ושם מי אמר שה' ינהיג אותנו מעל הטבע? שם העבודה היא עם הטבע, ומתבקש ששם אנחנו נצטרך להילחם ולעבוד בכוחות עצמנו, ולא בטוח שה' יעזור לנו כמו שעזר לנו עד עכשיו.

על זה השיבו להם כלב ויהושע: "אִם חָפֵץ בָּנוּ הוי' וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת וּנְתָנָהּ לָנוּ אֶרֶץ אֲשֶׁר הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ". ה' חפץ בנו ובעבודה שלנו כאן בעולם הזה, כל חפצו הוא דירה בתחתונים דוקא, "ושכנתי בתוכם" כך ה' אומר לנו, ואם כן הוא גם ידאג לנו ולא ינטוש אותנו ח"ו. אין לנו מה לפחד מהעולם כי כל הכוחות שה' מעניק לנו הם דוקא על מנת להשתמש איתם בתוך הטבע. זה רצונו, ואנחנו בכיוון הנכון.

גם היום אפשר להתבונן בעצמנו, סביב הפרשה הזו, איזה קול יותר חזק אצלנו – הקול של המרגלים שאומר- 'פעם, במדבר, בהקמת המדינה, ה' עשה לנו ניסים שלמעלה מהטבע במלחמת ששת הימים ושחרור ירושלים, אבל עכשיו השתנו הזמנים, אנחנו כבר מבוססים ושולטים כאן וצריכים לראות איך להסתדר עם מה שיש לנו'; או שאנו מתחזקים ושומעים את הקול של יהושע וכלב האומר לנו: 'אנחנו יכולים, "עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה"! בידינו הדבר, לנצח את אויבנו ולהקים כאן את מלכות ישראל! לא משנה האם שקענו במשך הזמן בהבלי הרוח הציונית והתקשורת הכופרת באמונה הפשוטה בה' – אנחנו מאמינים ובוטחים בה' שנתן לנו את הכוחות לעשות זאת!'.

דבר יפה שיש בדברי כלב: הוא אומר "כי יכול נוכל לה" – כפילות המילים 'יכול נוכל' רומזת לשני כלים שעלינו ליצור ולבנות בתוכנו – כלי לקבל את הכוחות מה', "כי ממך הכל", וכלי נוסף לקבל מארץ ישראל את האור האלוקי שיש באדמה הטובה, על מנת להתחבר אליה ולהתייחד עמה באמת.

שבת שלום ומבורך!