'מכורים' למדינה?

ביום חמישי האחרון התקיימה עצרת המליון מול הכנסת. כמה השתתפו בהפגנה הזו? תשאלו את העיתונאים, זה לא כזה משנה… ברוך ה' היתה כמות גדולה ונכבדת של יהודים שאמרו – – – האמת שלא מספיק ברור מה משתתפי ההפגנה רצו לומר, באמת. במהלך ההפגנה נערך פאנל עיתונאים של ערוץ 14 נדמה לי, וכל אחד מהם אמר מה מטרת ההפגנה ומה באו משתתפי ההפגנה לומר חלק אמרו שזה תמיכה בביבי, בשר המשפטים לעשות את הרפורמה; חלק אמרו שזה הפגנה נגד ביבי ושותפיו, הם נבחרי הציבור ומצפים מהם למלאות את בקשת הציבור ולא להתקפל.

בכל אופן, היה נראה בהפגנה ממבט אישי שלהרבה מהאנשים לא ברור מה הם רוצים מהממשלה, חוץ מלומר 'העם רוצה רפורמה משפטית'. מה בדיוק יהיה ברפורמה הזו? עד כמה הממשלה מחויבת להקשיב לקולות העולים מההפגנה?

גם מצד מארגני ההפגנה, הקריאה היתה בעיקר של גיבוי ונתינת גב לממשלת הימין להמשיך בכל הכח והעם איתכם, וכמעט לא נשמעה ביקורת וסימן קריאה העם רצה ממכם משהו ואתם לא מקיימים אותו, מבחינתכם כבר התייאשתם מהרפורמה והשינוי הזה, ובקיצור, לא היתה אמירה אחת של 'לא יפה איך שאתם מתנהגים'.

מה הבעיה בכך שנותנים גב בלי לומר ביקורת?

בחסידות יש משל מגוף האדם: בגוף האדם יש את הראש ויש את שאר האיברים הראש הוא המנהיג ועל פיו מתנהג שאר הגוף. כך גם בכל גוף מדיני או חברתי יש מארג אנושי של כל גוף האדם, והאנשים מתחלקים לכל איברי הגוף, אך מעל כל האיברים עומד הראש, עומדת ההנהגה. זו ההסתכלות של אזרח פשוט ש'מה אני יכול לעשות ולשנות, אם אני יהיה ראש ממשלה אז…'. באמת יש היררכיה, והאזרח הפשוט לא יכול לעשות כרצונו בלי שהראש יסכים, הראש הוא המנהיג והוא המחליט.

אבל לא רק! למשל, יש יתרון ברגליים יותר מבראש, כי הרגליים הם המובילות את הגוף ובלעדי הרגליים הראש לא היה יכול ללכת למחוז חפצו, גם אם היה כל כך רוצה. יש משהו ברגליים שגם שולט על הראש.

העם, האזרחים הפשוטים, נמשלו לרגליים. בכל שכבות העם יש כל מיני אישים מיוחדים ואנשי מפתח, שמשולים לכל מיני איברים חשובים בגוף, אבל רוב העם אפשר לומר נמשלו לרגליים. כלשון הפסוק: "שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הָעָם אֲשֶׁר אָנֹכִי בְּקִרְבּוֹ". גם אם הרגליים הן לא המחליטות, אבל להן יש את היכולת לכוון את הראש לאן שהן רוצות ללכת ולנווט את הראש כך שיחשוב כמו קו רצון הרגליים.

הבעיה בכך שהעם (הרגליים) רק נותנים-גב לראש היא שקולם לא ישמע. ראשי הממשלה יכולים לספר עד מחר את השיקולים שלהם וכמה מחשבה הם משקיעים במה שהם מחליטים, אבל בסוף הם מנותקים מהרגליים, מנותקים מהעם. עוד יותר, מכיוון שבגוף, הראש כביכול הרבה-הרבה יותר חשוב מהרגליים, ראשי השלטון מזלזלים ולא מתחשבים ברצון העם כי 'מה הם מבינים', שר הביטחון יגיד 'אתה מבין בביטחון יותר ממני?', ראש הממשלה יאמר 'אתה מבין באיך לנהל מדינה יותר טוב ממני?', וכך סותמים לנו את הפה ויוצרים נתק בינם לבין העם, ושליטה שלא ברצוננו.

בתחילת פרשת קדשים כתוב: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי הוי' אֱ-לֹהֵיכֶם". ומפרש רש"י: הוו פרושים מן העריות ומן העבירה שכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה "אשה זונה וחללה וגו' אני ה' מקדשכם", "ולא יחלל זרעו אני ה' מקדשו", "קדושים יהיו אשה זונה וחללה וגו'". בחסידות מסבירים שדבר 'קדוש' הוא דבר נבדל, דבר מרומם מהמציאות בה הוא מתגלה. כשאנחנו נהיים קדושים אנחנו נהיים מובדלים מהמציאות המוגבלת שלנו ומתרוממים למציאות עליונה וטהורה יותר.

יש בספר "קומי אורי" שכתב הרב יצחק גינזבורג, מאמר יפה בשם "לפרוש מהאתון!". מה זה השם המוזר הזה? המאמר מדבר על היחס של בלעם הרשע לאתונו: בלעם חטא במשכב בהמה עם האתון, הוא היה פשוט 'מכור' אליה והיא שימשה עבורו מקור תענוג שפל ומגונה. זו הסיבה שניטל ממנו כח הדיבור וה' פתח את פיה והיא הכלימה אותו. ברגע שבלעם איבד את הכח שבפיו כלפי האתון, הוא בעצם מסר לה את כח הפה האתון, שבדרך כלל מצטיינת בכח פיזי בלבד, החלה לפתע לדבר.

מהסיפור הזה עולה מסר גדול עבורנו בימים אלה: כאשר אנחנו נאבקים בממסד הקיים בארץ ויש לנו טענות כלפיו, מתוך הכרה שהדרך שלו שלילית ומסוכנת עלינו לדעת ש"אין כוחנו אלא בפינו". אנחנו לא צריכים ח"ו לפנות בחרב כלפי המנהיגים, הרי אחים אנחנו. אך עלינו לשנות את התפיסה הציבורית מהשורש, לעשות שינוי כזה שישנה את פני המציאות לגמרי למציאות טובה ושלמה זה מתאפשר רק בכח הדיבור האמיתי והבהיר של אמת התורה.

כתבתי כאן ממש בקיצור כמה מילים מהמאמר, אבל שווה לכם לקרוא את המאמר במלואו, או לקנות את הספר באתר 'גל עיני'. ספר שממש מתאים לימים אלה!

אז מהי באמת האמירה שלנו? על כך נדבר בע"ה בכתבה בפרק 2

שבת שלום ומבורך!