לוין תוקף: "אין סמכות להדיח שר ההחלטה לא תחייב"

המערכת הפוליטית בישראל ניצבת הבוקר (רביעי) בפני אחד הרגעים הרגישים ביותר במאבק בין הרשויות, כאשר שר המשפטים יריב לוין מצהיר בפומבי כי הממשלה לא תכבד פסיקה אפשרית של בית המשפט העליון שתורה על הדחתו של איתמר בן גביר. מדובר בהתנגשות חזיתית בין הרשות המבצעת לרשות השופטת, שעלולה להוביל למשבר חוקתי חסר תקדים.

הדיון הדרמטי נפתח בשעה 10:00 בפני הרכב מורחב של תשעה שופטים, צעד נדיר המעיד על חשיבות הסוגיה והשלכותיה הרחבות. במוקד הדיון עומדת השאלה האם לבית המשפט קיימת סמכות להתערב בהחלטת ראש הממשלה ולהורות על פיטורי שר מכהן סוגיה שנמצאת בלב הוויכוח החוקתי בישראל בשנים האחרונות.

לוין לא הותיר מקום לפרשנות כשהבהיר: "הדיון שמתקיים בבג״ץ בהדחת השר בן גביר הוא בניגוד לחוק, ולהחלטת השופטים ממילא לא יהיה שום תוקף". לדבריו, הסמכות למנות או לפטר שר נתונה באופן בלעדי לראש הממשלה, ולא לבית המשפט. בכך הוא למעשה מערער על עצם הלגיטימיות של התערבות שיפוטית במקרה כזה עמדה שמחריפה את העימות בין הרשויות.

גם בן גביר עצמו החריף את הטון לקראת הדיון, וכינה את העתירה נגדו "הזויה ואנטי-דמוקרטית". הוא אף אימץ באופן גלוי את הטענות נגדו, ואמר כי אכן הוא משפיע על מדיניות המשטרה, מתערב במינויים ותומך בלוחמים "בשביל זה נבחרתי", לדבריו. אמירה זו מדגישה את תפיסתו כי תפקידו כשר הוא לממש מדיניות אקטיבית, גם במחיר עימות עם גורמי מקצוע.

ברקע ההתפתחויות המשפטיות, נרשמת גם מתיחות ביטחונית חריגה סביב מתחם בית המשפט. משמר בתי המשפט נערך בכוחות מתוגברים, והוחלט שלא לאפשר כניסת קהל לאולם החלטה שמעידה על החשש מהתלקחות. גם המשטרה פרסה כוחות גדולים באזור, לנוכח צפי להפגנות ואף למהומות מצד פעילים פוליטיים.

הרכב השופטים כולל את נשיא בית המשפט יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג ושופטים בכירים נוספים, בהם דפנה ברק-ארז, עופר גרוסקופף ו-חאלד כבוב. עצם הרכב השופטים הרחב משקף את המורכבות והרגישות של ההכרעה הצפויה.

העימות הנוכחי אינו מתרחש בחלל ריק, אלא משתלב במאבק מתמשך סביב גבולות הכוח של מערכת המשפט בישראל. אם אכן תתקבל פסיקה שתורה על הדחת בן גביר והממשלה תסרב לכבדה ישראל עלולה להיכנס לטריטוריה חוקתית לא מוכרת, שבה אין מנגנון ברור להכרעה בין הרשויות.

במצב כזה, השאלה כבר לא תהיה רק משפטית אלא גם פוליטית וציבורית: מי מחזיק בסמכות העליונה, ומה קורה כאשר אחת הרשויות בוחרת להתעלם מהשנייה. התשובות לכך עשויות לעצב מחדש את מאזן הכוחות במדינת ישראל לשנים קדימה.