יש לנו מה לומר – 'מכורים למדינה' 2

מה באמת יש לנו לומר? לא בתור מדינאי דגול, אבל בתור יהודי, אזרח במדינה, שגם לו יש עיינים לקרוא את המצב, וגם לו ה' נתן חכמה ובינה, וגם הוא שותף במה שקורה פה איתנו זה כל אחד מאיתנו. צריך להיות לנו את אותו הביטחון לפתוח את הפה, לא פחות מאותם אנשים ש'מצייצים' שספק אם בכלל פגשו במה שהם כותבים עליו… זה כבר נותן לנו מעט ביטחון לא להישאר אדישים בחוסר מעש.

הרצון והדרישה לתיקון מערכת המשפט מתחילים מהתפילה הפשוטה שלנו אל ה' "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצנו כבתחילה והסר ממנו יגון ואנחה". התפילה היא פתחון הפה הבסיסי ביותר של יהודי, מעבר למה שהוא יודע ומבין, ועוד לפני מה שיש לו להרצות ולפרסם. התפילה היא בקשה אמיתית וכנה מאבינו, אב הרחמן, 'אנו אין לנו כח, מי אנחנו, מה כוחנו ומה גבורתנו. אבל מה- אנחנו עמך בני בריתך, בני אברהם אוהבך שנשבעת לו בהר המוריה, שממנו, מהעם הזה תבוא הגאולה. התיקון לא יבוא מכך שנכיר בכח שלנו או ננסה לפתח אותו כנגד יהודים אחרים שכביכול נגדנו דוקא אם נכיר שכל הכוחות הגדולים שיש לנו הם מה' יתברך ו"הוא הנותן לך כח לעשות חיל", נצליח וננצח.

ההתפכחות היא לא ש'נרדמנו בשמירה'. השפלות האמיתית והכנה כלפי ה' היא להרגיש שבאמת לא היינו בסדר, שכחנו את התפקיד והשליחות שלנו, אבל אנו יכולים לעשות תשובה ולהתחזק בביטחון ש"אין לה' מעצור להושיע", והוא יתן לנו את הכח להצליח.

כשמגיעים מתוך מקום כזה לומר דבר לציבור, או לקרוא לפעולה מסויימת, אני לא מפחד לומר דבר אמיתי גם אם הוא כואב, גם אם הוא דורש ותקיף. לא כי אני חזק או חכם יותר, אלא כי יש לי ביטחון בה', אני רוצה להגשים את רצון ה' בעולם באמירה ברורה וצלולה. הדברים מופנים אל ראשי השלטון, המנהיגים מי שנמצא בראש וקבע את ההחלטות, נתן לבג"ץ לשלוט בכיפה ולהוביל את החקיקה במדינה, עליו לתקן את העוול שעשה. אם הדברים לא יאמרו בצורה של דרישה ברורה ותקיפה, התיקון שאנו מקווים לו לא יקרה. אך יחד עם זאת, צריך לשדר לכל מנהיג או שר שאנו פונים אליו מלב אל לב, אנחנו אוהבים אותו והוא יקר לנו, הוא יהודי עם נשמה גדולה, אך אם הוא לקח על עצמו תפקיד ציבורי אנו נותנים לו כח להתגבר ולעשות תשובה על הטעות שעשה.

המנהיגים נקראים בלשון התורה "ראשי העם". לא סתם המנהיג נקרא "ראש", כמו ראש האדם המנהיג את הגוף. עלינו לדעת את היחסים הללו, יש את הראש ויש את שאר הגוף. גם במדינת ישראל המתיימרת להיות דמוקרטית אפשר לראות שיש היררכיה, לא כל חבר כנסת יכול ממש להשפיע, ולא לכל אחד מקשיבים. יש איזשהו קודקוד למעלה שהוא הראש, בסוף הכל עובר דרכו. זה לא בהכרח לא טוב, רק הבעיה שהקודקוד ההוא מעוות, מקולקל, ומלא באינטרסים. אם היה לנו ראשים ומנהיגים טובים הם היו מנהיגים אותנו בדרך ישרה וטובה, על פי רצון ה'. מכיוון שהם לקחו על עצמם את התפקיד הזה, מחובתנו גם לצפות ולדרוש מהם להוביל אותנו לכיוון טוב ולמטרה המכוונת מה' לטובת העם היהודי.

עד כאן זו רק הדרישה לתיקון ההכרחי של מערכת המשפט. אך הדרישה הזו היא צעד ראשון. הצעד הזה הוא קודם כל ל"סור מרע", שהמערכת הזו תפסיק להוליך אותנו בדרכים עקומות ומעוותות. אך יש לנו חזון הרבה יותר גדול של תיקון המשפט באופן מלא, שיבנה כאן בארצנו 'משפט עברי' מלא על פי חוקי התורה הקדושה. עיקר העיסוק שלנו גם כעת צריך להיות בעיקר בצד החיובי, של "ועשה טוב" לחשוב ולדבר, איך יחד אנו בונים את הדבר הגדול הזה.

מהו חזון 'המשפט העברי' של העם היהודי? בשבת הבאה נסביר על כך יותר… יש לכם למה לחכות.

שבת שלום ומבורך!