תורת ארץ ישראל

בפרשה שלנו אומר לנו ה' שכל הברכות שנקבל והכח לנצח את כל האויבים ללא פחד, יגיעו לנו בזכות ארץ ישראל. "כִּי הוי' אֱ-לֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ. אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת הוי' אֱ-לֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ.

על הפסוק "זכרתי לך חסד נעוריך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" מסביר רש"י שחסד הנעורים שה' זוכר לנו הוא ההסכמה ללכת אחרי ה' מארץ מצרים הברוכה והנושבת אל המדבר השומם ללא צידה לדרך אל הלא נודע – 'כי האמנתם בי'. איזו אמונה פנימית היתה אצל כל יהודי ויהודי? שה' מוליך אותנו אל ארץ טובה באמת, אל ארץ ישראל. אף יהודי לא חשב לעצמו שהתכלית היא המדבר למרות שנמצאים כעת עם ה' – כל יהודי האמין שגם כשהולכים אחרי ה' ללא כל אחיזה בגשמיות, יביא אותם ה' אל המקום האלקי הטוב והמבורך ביותר, ארץ ישראל.

הדרך לארץ ישראל, היציאה ממצרים וכל ההליכה במדבר, מקבילה בעבודה הנפשית של עם ישראל מהתלות בעבודה זרה והליכה בחוקות הגויים להליכה אחרי ה' בשמירת תורתו ומצוותיו. בעצם ארץ ישראל היא לא רק להיות עם ה' (לעומת ארץ מצרים בה מנותקים ומנוכרים לנוכחות ה') אלא שבארץ ישראל מתגלים התורה והמצוות שה' נתן לנו בהר סיני בצורה הכי טבעית ופנימית שיגעו בנו ונרגיש שזה החיים שלנו.

כתוב במדרש ש"אין תורה כתורת ארץ ישראל". מה מיוחד בתורת ארץ ישראל? תורת ארץ ישראל היא כולה "עשה טוב"! התורה היום היא "סור מרע ועשה טוב", היא אומרת לנו מה טוב לעשות ומה לא טוב. אך תורת ארץ ישראל שהיא תורתו של המשיח, תורה חדשה שלא התגלתה עד עכשיו – היא רק טוב כי כבר אין רע, "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ". בתורה היום כשיש מקום גם לרע יש גם תחושה של עצבות, אך בתורת ארץ ישראל יש רק שמחה ושעשועים.

היכולת להתחיל לגלות ולחדש מתורת ארץ ישראל מגיעה במיוחד בחודש אלול. דוד המלך אומר לה' "לוּלֵא תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי". לולא אותיות אלול. במיוחד בחודש אלול, התשובה מאהבה אל ה' היא לשוב לתורה. כשאנו שבים לתורה מתעוררת בנו הזיקה והשייכות לתורה והתחושה עד כמה התורה משעשעת. בארץ ישראל זו התשובה העיקרית, כי אם ח"ו אתעלם ואסתכל על התורה ביובש ובקרירות "אז אבדתי בעניי". גם אם אתה עשיר ויש לך הרבה כסף אתה יכול להישאר עני, בדעת. ועל מנת לזכות לעשירות בדעת והתקשרות עמוקה לה' עלי להגיע מתוך פתיחות לתורה – כשאני קורא את אותיות התורה הקדושות מתוך השתוקקות להבין ולהעמיק יותר, להתבונן באותיות הקטנות, לנסות להבין דבר מתוך דבר ולהתענג מכך, אזכה למוחין הרחבים והצלולים של ארץ ישראל, שעשועים שאין להם סוף.

שבת שלום ומבורך!