על התגלות תורת החסידות // סיפור למוצאי שבת 🎻🎼

"ועד ארבע ארצות" היה וועד הממונה על כלל הקהילות היהודיות בפולין במשך כ-250 שנה (עד שנת תקכ"ד – 1764). נציגי הקהילות החברים בוועד היו מתכנסים מדי שנה בלובלין לדיונים והחלטות בנושאים שעל הפרק.

פעם אחת באסיפת ארבע ארצות, היה הפרנס הראשון הרב הנגיד המפורסם ר' אברהם אבא. הוא בא בהצעה לפני כולם, דבר שצריך לברר, היות שעוברות שמועות שהבעל שם טוב הוא עם הארץ, איך יכול להיות שיהיה לו רוח הקודש כי "לא עם הארץ חסיד".

שלחו שלשה אנשים מהאסיפה אל הבעש"ט למסור לו התראת בית דין שיפסיק מיד את הנהגתו, ואם לא ינדו אותו ויכריזו עליו חרם. כשבאו השליחים למורנו הבעל שם טוב קיבל אותם בסבר פנים יפות ודיבר איתם בדברי תורה בסוגיות עמוקות, מה שהפליא אותם מאוד. ונוכחו לדעת שהוא אדם גדול בתורה בנגלה ונסתר, ואיש בעל שיטה, עם רצון תקיף ודעת חזקה.

שני ימים ושני לילות התווכחו עם מורנו הבעש"ט, ולמרות שהוא ניצח בכל העניינים, בכל זאת אמר להם שהוא מוכן לעמוד לויכוח עם גדולי התורה בוועד ארבע הארצות ולעמוד אחרי כן למשפטם. בנוסף, הוכיח את השליחים על כך שהגדולים דנו אותו שלא בפניו ועברו על מה שכתוב בתורה "שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק".

כשבא הבעל שם טוב לפני הגדולים בוועד ארבע ארצות, היה ר' אברהם אבא ראש לכל המדברים. פתח ואמר לבעש"ט: "לפי סדר הנהגתך נראה שרוח הקודש שורה עליך, ויש אומרים שמעלתו הוא עם הארץ. לכן נשמע מפיך אם יודע מעלתו איזה דין בתורה?

באותו היום היה ראש חודש, שאל ר' אברהם אבא את הבעש"ט: "אם אדם שכח יעלה ויבוא מה דינו?" השיב הבעש"ט: "הדין הזה אינו נצרך לא למעלתו ולא לי, כי מעלתו אפילו אם יחזור ויתפלל ישכח עוד הפעם – ובאמת כך היה ששכח יעלה ויבוא גם בפעם השניה; ואני בודאי לא אשכח. וכשאר אמר לו את האמת נבהל ר' אברהם אבא מאוד על כך שידע מה שנסתר ממנו. ומיד החליט לעקוב אחרי הבעש"ט לראות את הנהגתו, והלך למלון שבו היה אמור להתאכסן והקדים אותו. הלך והסתתר באיזה חדר והציץ מהחור של הדלת לראות מה עושה. כשבא הבעש"ט למלון הציעו לו מיטה מכובדת, וכשראה את המיטה צעק: "ווי, על המיטה הזאת בעלו ארמית, ואיך אישן עליה?!" מיד בא הבעל הבית וסיפר לו בבושה רבה על חתנו שהוא בעל גויה על מיטה זו.

מיד אמר הבעל שם טוב: "ר' אברהם, שמעת מה שהוא אומר?" מיד יצא ר' אברהם אבא ממחבואו ובא לפניו.

(מתוך שבחי הבעש"ט)

🍷
השבוע ביום שלישי יהיה י"ט בכסלו, יום שחרורו של איש האלקים אדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד. המאסר שלו היה בעקבות הלשנה קשה של המתנגדים לתורת החסידות שלא היתה נוחה דעתם מזה שהוא מפיץ חסידות ברבים. בחסדי ה' הוא השתחרר בשלום, והמשיך להפיץ את תורת החסידות והנהגות החסידים ביתר שאת ובכל הכח!

ננסה לגעת בשני נקודות בסיפור עם הבעש"ט:
א. למה הוכיח הבעל שם טוב את השליחים שבאו לביתו?
ב. מה רצה הבעש"ט להראות לשליחים שבאו אליו על גאונותו, ולר' אברהם אבא על רוח הקודש שלו?

הבעל שם טוב ותלמידיו אחריו מאוד ייקרו את היהודים הפשוטים. לא מפני שהיו עמי ארצות, אלא בגלל האמונה הטהורה וחזקה שלהם לה', שלא תלויה בהשגות גבוהות ולא מתחשבת ח"ו בשכר ועונש ובטובות הנאה.
אפשר לקרוא לאמונה זו "אמונה (או אהבה) שאינה תלויה בדבר" – התחושה החזקה שאני וכל מה שסביבי הוא חיותו של הקב"ה ומה אני שווה חוץ ממנו. ממילא כל דבר טוב שאני עושה הוא מתנת חינם עצומה מאת ה' שזיכה אותי – וכל מעשה טוב שאעשה הוא לכבודו יתברך ולא לעצמי, כמו שנאמר: "תן לו משלו שאתה ושלך שלו".

על החיבה הזו ליהודים הפשוטים נלחם הבעש"ט – זהו הבסיס לכל עבודת ה' שעקב הגלות הקשה נשכח מנשמות רבים בישראל ונקנתה דוקא באנשים הפשוטים.

הבעל שם טוב הוכיח אותם על זה שהם מתנשאים במקום מרומם מכולם ומתייחסים לעמי הארץ בזלזול ובקפדנות, מבלי שיודעים להעריך ולייקר את מעלתם, שנשכחה ונעלמה מהם עצמם ל"ע.

– לגבי הדבר השני:
הבעש"ט לא ניסה להוכיח להם 'תראו אנחנו יותר טובים, חשבתם שאנחנו עמי הארץ והוכחתי לכם שאנחנו יותר טובים'. – זה קטנוני…
לפעמים אדם חי בדעה מסויימת והוא דבק בה בכל מחיר, לא מפני שהוא חי אותה והיא אמת אצלו על פי תורת ה' – אלא מפני שהיא מחזקת ומרפדת את ישותו. זה שאני יודע שאני צדיק ולמדן גדול ויש הרבה אחרים מתחתיי שהם בורים ועמי ארצות מסכנים מעצימה את הגאווה והישות שלי.

על מנת לחלץ את נשמתו של היהודי ממאסר הגאווה והישות בה היא נמצאת, צריך לפעמים לשבור ולזעזע קצת את האדם שישים לב ויהיה רגיש למי שנמצא סביבו, כי מפני ישותו הוא נהיה גס והרגש שלו לאחרים נעשה מטושטש מאוד.
בשביל זה השתמשו הבעש"ט ותלמידיו והחסידים פעמים רבות בהפתעה המעוררת שבירה וזעזוע בנפשו של המתנגד, בשביל לעורר אצלו את הרגישות והשפלות כלפי יהודי אחר.

עיקר החסידות הוא אהבת ישראל – גם הנהגות כאלו של חסידים היו מתוך אהבה גדולה ורצון להתחבר ולרכך את החומות והקושי שהיה בין הרבה יהודים וכלפי החסידות.
שנאהב כל יהודי כנפשנו ובשרנו ממש מתוך הארת פנים, וכמים הפנים לפנים, ויתעורר בלב כל אחינו בני ישראל אהבה מאחדת לכל היהודים. ויבוא משיח צדקנו בקרוב ממש! 😃

שבוע טוב ומבורך לכולם!
לשנה טובה תכתבו ותחתמו בלימוד החסידות ובדרכי החסידות! ❤‍🔥🥂🍻

—
הסיפור נשלח בקבוצת הסיפורים 'באהלי צדיקים – סיפורים'.

נהנתם?
שתפו את זה הלאה!

להצטרפות לקבוצת הווצאפ השקטה • שלחו ל-

• אשמח ממש לתגובות על הסיפורים, ולשיח מעניין ותובנות שהיו לכם מהסיפורים! 👍🏻 •

קרדיט: היכל הנגינה