יום ראשון, 07/07/2024
האנשים שלי
עמוד הבית » מעניין

"עלה אלקים בתרועה" | סיפור מיוחד לחודש אלול

"משה זעליג, תדע לך שאצל הרבי יש דחיפות נוראות ולא תוכל לסבול את זה - אם ידחפו אותך לא אוכל לעשות למענך דבר ושלא יהיה לך טענות אחר כך!"

19:49 ,30/08/23
אין קרדיט לתמונה
קרדיט: אין קרדיט לתמונה / בית מדרש חסידי
בואו לכתוב בחבּוּרֶה!

חבּוּרֶה בנויה מתוכן גולשים.
גם אתם מעוניינים לכתוב ולהשפיע?
הצטרפו והעלו עכשיו את התוכן שלכם

הצטרפות

סיפר החסיד רבי משה זעליג הכהן, שבשנות ילדותו היה אביו ר' שמואל זאב נוסע בקביעות אל הרב הקדוש רבי אהרן מטשערנוביל. משפחתו התגוררה בעיירה הסמוכה לטשערנוביל, ובכל פעם ניסה הילד משה זעליג

להפציר באביו שיקח אותו עמו לרבי לראש השנה, אך אביו לא הסכים.

 

כשגדל קצת הפציר באביו עוד יותר, אך הוא לא הסכים בשום אופן. אמו שריחמה עליו אמרה לאביו: "אם הוא לא נוסע גם אתה לא הולך לנסוע! כי אם הילד ישאר לבד הוא יעשה לי 'יום טוב' בבית…".

 

כשראה האב שזו המציאות אמר לו: "משה זעליג, תדע לך שאצל הרבי יש דחיפות נוראות ולא תוכל לסבול את זה – אם ידחפו אותך לא אוכל לעשות למענך דבר ושלא יהיה לך טענות אחר כך!"

הילד שרצה מאוד להיות אצל הרבי נענע ראשו לכל האזהרות והביע בכל זאת את רצונו לנסוע, ואביו לקחו עמו.

 

בימים הנוראים היה המנהג בטשערנוביל לפתוח עוד קומה עליונה בגג בית המדרש למתפללים הרבים, כי בגלל הלחץ והדוחק הגדול לא הכיל בית המדרש הרגיל את ההמונים. לכן הכשירו עוד קומה ועשו חור גדול בתיקרה לעבר בית המדרש הרגיל, והיה אפשר לראות משם את חלק מבית המדרש והבימה.

 

למרות כל ההכנות הרבות לא הספיקו שתי הקומות להכיל את הציבור הגדול שהגיע, וחלק גדול התפללו בחצר בחוץ.

אך כשהגיע זמן התקיעות חפצו כולם להיות בפנים לראות את הרבי בעת התקיעות ולשמוע את דברי תורתו שהיה רגיל לומר לפני התקיעות. הציבור החל להידחס פנימה ועוד ועוד אנשים נדחפו להיכל. הילד משה זעליג הרגיש שהוא נלחץ וצעק ובכה אך מאומה לא עזר לו. הלחץ החמיר יותר ויותר עד שהרגיש

שהוא קרוב לעילפון רחמנא ליצלן, ראו זאת החסידים שלידו, ריחמו עליו והושיבוהו על ספסל ליד הבימה ששם היה ריק כי שם היה מקומם של הרבי והבעל תוקע לעמוד.

 

ישב הילד ליד הבימה, וכעבור זמן נפתחה דלת חדרו של הצדיק והקהל פילסו לו דרך עד לבימה. כשהגיע פתח הצדיק בדברי קדשו ואמר:

"עלה אלקים בתרועה ה' בקול שופר", "עלה אלקים" – מתי עולה ומסתלק מדת הדין – "בתרועה" כשיש שברון הלב, – ה' – מתי מסתלקת ח"ו מדת הרחמים – "בקול שופר" כשהלב שלם, היינו שמתגאים וחושבים שהכל בסדר".

 

וחזר עוד הפעם:

"עלה אלקים" מתי מסתלקת מדת הדין? "בתרועה"! הקהל פרצו בבכיות נוראות קורעות לב, וגם הקהל למעלה בכו מאוד ודמעותיהם ירדו למטה לבית המדרש עד שנדמה היה ממש כמו שיורד גשם זלעפות…

 

אחרי הדברים הללו התחיל הרבי "למנצח לבני קרח מזמור".

את הכל סיפר ר' משה זעליג שישב על הבימה וראה את המחזה במו עיניו.

 

(מתוך הספר 'נפלאות הצדיקים')

 

 

הסיפור נשלח בקבוצת הסיפורים באהלי צדיקים – סיפורים

נהנתם? 

שתפו את זה הלאה!

• אשמח ממש לתגובות על הסיפורים, ולשיח מעניין ותובנות שהיו לכם מהסיפורים! •

חבּוּרֶה מספקת פלטפורמה לכותבי תוכן ואינה אחראית על איכות ואמינות התוכן ובכלל. לדיווח על טעות או הפרת זכויות ולכל דיווח על התוכן לחץ כאן. ייתכן שהתמונות בכתבה יהיו כפופות לזכויות יוצרים

7 תגובות
כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  1. אלעד סהר הגיב:

    אשריך ר שמחי. שנכתב לחיים טובים ולשלום

  2. דוד הגיב:

    התגעגענו לסיפורים במוצש, ההינו מספרים אותם בסעודה רביעית

    1. נחמה לאה שחר הגיב:

      ברוך ה'! תודה שאתה מחכה להם שמוליק 🙂

    2. חננאל תם הגיב:

      גם אני מצטרף!

  3. חיות הגיב:

    כמה זמן לא קראתי סיפור חסידי… שנים מאז ההיתי ילד

    1. יואל גב הגיב:

      יאללה תתחיל כי הסיפורים בחוץ כבר איבדו את המסרים היהודיים האמיתיים

כתבות נוספות של יהושע חי שמחי
עוד באותו מדור
ajax loader
- תוכן בבדיקה טרם עלה לאתר -
- תוכן בבדיקה טרם עלה לאתר -
האפליקציה שלנו מחכה לכם התקינו עכשיו