מה עושים כשיש הסתר פנים? // רבי יואל מסאטמר

היום יום ההילולא של רבי יואל מסאטמר, הרבי המייסד של חסידות סאטמר. יום פטירתו חל בכ"ו מנחם אב תשל"ט.

 

סיפר אחד מחסידיו של ר' יואל מסאטמר, בזמן שהותם בגיטו קלויזנבורג יחד עם הרבי:

 

ביום ראשון של חג השבועות בשנת תש"ד (1944) התקבצנו כמנין אנשים בצריפו של רבינו כ"ק אדמו"ר ר' יואל מסאטמאר בגיטו בקלויזנבורג, להתפלל בציבור את תפילת החג ולהתחזק בדברי חיזוק ועידוד מפיו הנעים והמתוק של רבינו. פניו הקדושים של רבינו הביעו דאגה עמוקה וכולו היה שבור ורצוץ על צערן של ישראל בכלל ועל מצב יהודי הגיטו בפרט.

 

אזרתי עוז בנפשי ושאלתי את רבינו בדרך המליצה: "אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי קיר?" רבינו ענה לי על כך בנועם דבריו: "הקב"ה בכבודו ובעצמו הבטיח ליעקב אבינו ע"ה "והיה זרעך כעפר הארץ וככוכבי השמים", ואף על פי כן נאמר אחר כך "ויירא יעקב מאד". ולכאורה, למה היה ליעקב אבינו ע"ה להתירא אחרי ההבטחה שניתנה לו מאת הקב"ה בכבודו ובעצמו? אך הענין הוא, כי אם יש הסתר פנים רחמנא ליצלן, יש לדאוג ולמצוא תחבולה ועצה כיצד להינצל, כפי שנאמר "ויחץ את העם אשר אתו"; יעקב נתן בזה רמז לדורות הבאים, כיצד להתכונן לדורון, לתפלה ולמלחמה.

 

כך הדבר אתנו, אנחנו צריכים להתנהג בבחינה זו של "ויירא יעקב" – כי בימינו נתחזקה הסתרת הפנים מאד. ועם כל זאת, תצמח ישועה לכלל ישראל מהסתר הפנים הזה, כי מאיתו לא תצא הרעות. אבל מי יודע, מי ומי יזכה לישועה זו וכמה פורעניות עוד תבואנה וכמה רבבות מבית ישראל יהיו עוד קרבן להסתר פנים זה" וכו'.

 

עודנו יושבים ועוסקים בדברי תורה, נכנס לצריף אחד השוטרים, שמצא אותנו מתקבצים ומסתודדים. הלה הרים עלינו קול צעקה והאשים אותנו כבוגדים ומרגלים שנאספו כאן למטרות ריגול. רשע זה לא השתכנע מדברינו, שהתאספנו לשעה קצרה בכדי להתפלל בציבור ביום החג, והוביל את כולנו – יחד עם הרבי – לחדר המיוחד שמחוץ לחומות הגיטו. הרבנית שתחי' נלוותה גם היא אלינו, כי חששה שהמרצחים יגלו את פניו של רבינו, שהיה כל הזמן מכוסה לבל יראו את זקנו ופאותיו, וירצו ח"ו לגזוז לו אותם. מרוב פחד פן יגעו בו חלילה לרעה, נפלה מתעלפת.

 

אך, חמל ה' עלינו ועל כל עמו ישראל, ומיד עם בואנו לחדר העינויים הופיע סגן מנהל הגיטו ופקד להחזיר את כולנו לצריפנו – תוך אזהרה מפורשת, שבאם יישנה עוד הפעם ההסתודדות הזו, שוב לא יועילו שום הצטדקויות ותירוצים.

 

כהודאה להשם יתברך על הנס הגדול שקרה לנו, הצעתי לרבי שאם ימלטנו ה' לחיים, נזכיר את פרשת הנס בסעודת הודאה מיוחדת מדי שנה בשנה, בחג השבועות, אשר בו נתאסף שוב כולנו על שולחנו הטהור לחגוג בצוותא את יום הנס.

 

(מתוך הספר נפלאות הצדיקים)

 

🍷

במשך כל הגלות היו לעם ישראל הרבה מצבים של הסתר פנים והרגשת ריחוק מאור פני ה'.

 

ממה נובע 'הסתר פנים'? בכל דור היתה גזרה על היהודים והתקופה הקשה והמתח העצום שבאו בעקבות הגזרה הסתירו ממנו את האור הזך של ה' והבהירות שהיתה לנו שה' איתנו ונוכח פה – היטשטשה. כעת אנחנו כבר לא בטוחים בכך 100% ואנחנו מרגישים בודדים בעולם. התחושה היא שה' כבר לא הולך איתנו יד ביד, ואנחנו מתמלאים ביאוש כבד מהסוף הטוב שלא יגיע – זהו הסתר פנים.

 

איך מתעודדים מדברי הרבי או המנהיג (שבכל דור ודור), שכל הגלות והיסורים הבאים יחד איתה הם רק דמיון כוזב המגיע מהירידה שלנו למטה, אך באמת ה' ינצח והאלקות תתגלה במלוא עוצמתה. האם אנו מאמינים באמונה שלמה שהגאולה בא תבוא ו'הנה הנה משיח בא'?

 

כך ענה ר' יואל'יש: "בימינו נתחזקה הסתרת הפנים מאוד. ועם כל זאת, תצמח ישועה לכלל ישראל מהסתר הפנים הזה, כי מאיתו לא תצא הרעות".

– לפעמים מרוב הסתר, גם ההסתר עצמו נסתר מאיתנו, עד שלא יודעים כבר שיש הסתר!

ה' נותן לנו דוקא במצב ההזוי של הסתר, את היכולת לחוש ולשמוע את דבר-הסתר, הסוד העצמי שה' רוצה ללחוש לנו. כשהמצב טוב והכל מתנהל כשורה, ה' לא מעיז לגלות לנו את הסוד הפנימי כל כך מפני שהוא כבר גלוי לכולם, אך ההתגלות שלו היא יחסית חיצונית כי אנשים מרגישים שהם מכירים את ה'.

אך כשאנו בגלות ובמצב של הסתר, ה' מסתיר את עצמו כי הוא לא רוצה שנרגיש שה' ברור ומוכר לנו – הוא רוצה שנחפש אותו, את רצונותיו הפנימיים, ואת נוכחותו בעולם ובלבנו, מתוך געגועים ותשוקה אין סופית, ננסה להגיע אליו ממש ולחבק אותו הכי חזק שרק אפשר, אז כשיתגלה – הוא יתגלה באמת, איך שהוא ממש, בלי שום מחיצה ודיסטאנס, הוא בעצמו.

 

—

הסיפור נשלח בקבוצת הסיפורים 'באהלי צדיקים – סיפורים'.

נהנתם?

שתפו את זה הלאה!

• אשמח ממש לתגובות על הסיפורים, ולשיח מעניין ותובנות שהיו לכם מהסיפורים! 👍🏻 •