יום ראשון, 08/09/2024
האנשים שלי
עמוד הבית » מעניין

המבט החיובי-החסידי של הרבי והרבנית

לכבוד החתונה של הרבי מליובאוויטש ואשתו הרבנית חיה מושקא. יום הנישואין ה-94 שלהם, מי"ד כסלו תרפ"ט (1928). מזל טוב!!

07:24 ,09/12/22
קרדיט: אין קרדיט לתמונה / הרבי והרבנית
בואו לכתוב בחבּוּרֶה!

חבּוּרֶה בנויה מתוכן גולשים.
גם אתם מעוניינים לכתוב ולהשפיע?
הצטרפו והעלו עכשיו את התוכן שלכם

הצטרפות

בעיצומה של התוועדות י"ד כסלו בשנת תשנ"א, בין השיחות, יום החתונה של הרבי והרבנית, ניגש אחד מחשובי החסידים אל הרבי ואיחל לו: "שנזכה שימשיך הרבי להנהיג אותנו עד ביאת משיח צדקנו". מה היתה התגובה של הרבי? "עד ביאת משיח צדקנו, אמן! וגם אחרי זה…".

זה סיפור קלאסי של ראיה חיובית, של הסתכלות אופטימית, ובעיקר של היכולת לקבל מחמאה בסבר פנים יפות – נותנים לך, תקבל! ותראה לאדם שנתן לך את המחמאה שאתה שמח במחמאה שלו, ואפילו אתה מוסיף על מה שהוא אמר.
הרבנית חיה מושקא לימדה את המבקרים שלה את אותו הכלל, בצורה הנעימה שלה, בשפה שלה, כשאחד המבקרים או המבקרות שהגיעו אליה הביתה לא רצה לקבל חתיכת שוקולד שהיא הגישה לו. היא אמרה לו: "אני קיבלתי בבית שלי, מהוריי, שכשנותנים צריכים לקחת".
אם נותנים לך תקבל, וגם האדם שמקבל צריך לקבל בסבר פנים יפות.
אחד מהמקורבים לבית הרבי התקשר בי"ד בכסלו, יום החתונה של הרבי והרבנית, באחת השנים כדי לאחל לרבנית מזל טוב שנה פוריה על יום הנישואין שלהם. זה היה אחד שהיה קשור מאוד למשפחה. אז הרבי הרים את הטלפון, ואותו אחד לא זיהה שזה הרבי וחשב שהוא אחד מהמשמשים שהרים את הטלפון. אבל כשהוא קלט שזה הרבי הוא התנצל ואמר: "אני רק התקשרתי כדי להגיד לרבנית מזל טוב ליום הנישואין, רציתי לברך אותה ולאחל לה איחולים". אז הרבי אמר לו: "אתה יכול לברך גם אותי, אתה יכול לאחל גם לי".
אז עוד הפעם רואים פה את הראיה החיובית והמבט השמח ואת היכולת של האדם לקבל שזה תנועה נורא נורא חשובה. זה לא רק לדעת לקבל מחמאה – אלא לראות את הכל חיובי, תנועה של להסתכל על הכל הכל חיובי.
באחד מהרגעים המיוחדים, רגע של גילוי, הרבי סיפר שכשאני והרבנית חזרנו מהחתונה הביתה אז התברר לתדהמתנו שהכתובה (שזה הדבר החשוב שבני זוג נשואים חייבים שיהיה) נגנבה. כנראה שהסתובבו שם בפולין איפה שהיתה החתונה והם חיפשו כל מיני דברים, הם כנראה הרימו חפצים, בין השאר היתה גם הכתובה. טוב, לקחנו את עצמנו וחזרנו חזרה לבית חותני, של הרבי הריי"צ, ואמרנו שאין כתובה. אז הרבי הריי"צ התיישב באמצע הלילה או אפילו לפנות בוקר, וכתב בכתב יד קודשו את הכתובה מתחילתה ועד סופה. החתים עליה אחר כך עדים ונתן להם את הכתובה.
איך הרבי מסיים את הסיפור? "ואני זכיתי שיהיה לי עוד כתב יד קודש".
כאשר קורה דבר כזה חלילה מה אנשים יחשבו? 'וואי, לך תדע, השידוך הזה, מי יודע מה הולך להיות… והכתובה נעלמה, ולא סתם באמצע החיים, אלא בתחילת החיים. איך אומרים? התחלנו ברגל שמאל.
איך הרבי רואה את זה? הנה קרה מקרה, קרה משהו לא רגיל, משהו לא שגרתי. איך מתרגם את זה? "ואני זכיתי שיהיה לי עוד כתב יד קודש". זה המבט החסידי שהרבי והרבנית מלמדים אותנו ומעניקים לנו, ההסתכלות החיובית שרואה את הדברים באורח אחר.
(מספר הרב נחמנסון)
הסיפור נשלח בקבוצת הסיפורים 'באהלי צדיקים – סיפורים'.
נהנתם?
שתפו את זה הלאה!
• אשמח ממש לתגובות על הסיפורים, ולשיח מעניין ותובנות שהיו לכם מהסיפורים! 👍🏻 •

חבּוּרֶה מספקת פלטפורמה לכותבי תוכן ואינה אחראית על איכות ואמינות התוכן ובכלל. לדיווח על טעות או הפרת זכויות ולכל דיווח על התוכן לחץ כאן. ייתכן שהתמונות בכתבה יהיו כפופות לזכויות יוצרים

תגובה אחת
כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  1. מעדני הגיב:

    חזק ביותר שבוע גדול לפנינו

כתבות נוספות של יהושע חי שמחי
עוד באותו מדור
ajax loader
- תוכן בבדיקה טרם עלה לאתר -
- תוכן בבדיקה טרם עלה לאתר -
האפליקציה שלנו מחכה לכם התקינו עכשיו