יום ראשון, 07/07/2024
האנשים שלי
עמוד הבית » מעניין

'החסידים פעלו בשמחה בלבד' // סיפור למוצאי שבת

מה פעלו החסידים שהבית שם טוב להצליח, ובזכות מה?

23:08 ,30/07/22
קרדיט: אין קרדיט לתמונה / הבדלה
בואו לכתוב בחבּוּרֶה!

חבּוּרֶה בנויה מתוכן גולשים.
גם אתם מעוניינים לכתוב ולהשפיע?
הצטרפו והעלו עכשיו את התוכן שלכם

הצטרפות

אל הרב הצדיק רבי דוד משה מצו'רטקוב בא פעם במוצאי יום טוב חסיד אחד, שהיה עליו משפט קשה בדיני נפשות. אותו חסיד היה שרוי בעוגמת נפש רבה, והחסידים עשו אז ריקודים בשמחה גדולה מחוץ לחדרו של הצדיק. נכנס החסיד לחדרו של הצדיק, כי היה מהמקורבים אליו, ורצה לעורר רחמים על עצמו בשעה שהצדיק שמח. שאל אותו הצדיק: מדוע לא תלך גם אתה לרקוד עם החסידים?

וסיפר לו הצדיק מעשה: אירע פעם אצל הבעל שם טוב במוצאי יום הכיפורים שלא נראתה הלבנה בשביל שיוכלו לקדש אותה. הבעש"ט ראה ברוח הקודש שאם תהיה חסרה המצווה הזו מיד אחרי יום הכיפורים, ח"ו יהיה לא טוב. הבעש"ט הצטער מאוד, ורצה לפעול בהתבוננות שלו שתצא הלבנה ושאל כמה פעמים אם נראתה הלבנה, אך השמים היו מכוסים כל כל בעננים שלא היה אפשר בכלל לחשוב שתהיה עוד הלבנה באותו הלילה.

החסידים לא ידעו כלום, עד היכן מגיעים הדברים מהצורך שתראה הלבנה אז במוצאי יום הכיפורים, וכמו שנהגו תמיד לעשות יום טוב בצאת החג הקדוש בראותם את עבודת רבם הבעש"ט הקדוש, שהיתה ממש כמו עבודת הכהן הגדול – לכן פצחו בריקוד בהתלהבות גדולה. בהתחלה רקדו מחוץ לחדרו של הבעש"ט, ומגודל ההתלהבות הקדושה בשמחה נכנסו לחדרו של הבעש"ט ורקדו ושמחו לפניו. לאט לאט משהתגברו הריקודים של השמחה, הרהיבו עז לבקש מהבעש"ט עצמו שירקוד עמהם, ולקחו אותו שירקוד ביניהם.

באמצע הריקוד הקדוש קראו פתאום בקול מבחוץ שעכשיו הלבנה נראית בשלמותה, ויצאו כולם לקדש את הלבנה. אמר אז הבעל שם טוב: "מה שרציתי אני לפעול בעבודה ובהתבוננות שלי ולא פעלתי, פעלו החסידים רק בשמחה בלבד".

"ומכאן נראה" – סיים הרבי מצו'רטקוב לספר לאותו חסיד – "שצריך האדם לבטוח בה' ולשמוח תמיד בשמחה של מצוה, ואף בעת צרה ח"ו הבאה על האדם, יוכל לפעול לישועתו כשהוא שרוי בשמחה".

(סיפורי חסידים – זוין)

🍷
האבלות והחורבן היא הצרה הגדולה והכללית שנפלה עלינו. על מה אנו מתאבלים וזוכרים את חורבן בית המקדש? על כך שהוא לא בנוי עדיין, כבר הגענו לארץ ישראל, ויש לנו את היכולת והכוחות לעשות זאת ואנו לא עושים.

עיקר הדחף והרצון העמוק לקום ולבנות מחדש את בית המקדש השלישי, המקדש השלם שלא יחרב לעולם – הוא על ידי שמחה של מצוה, מתוך ריקוד נלהב אליו נצטרף כולנו יחד.

אותה שמחה היא התולדה של הלב הנשבר מהמצב הגלותי שאנו רוצים כבר לצאת ממנו – מתוך הרגשת החוסר והכאב מכך שאין בית מקדש, מתעוררת בנו השמחה הגדולה שהנה יש בנו את הכח לבנותו, ומתוך השמחה נעשה זאת!

שבוע טוב ומבורך לכולם! 😃


הסיפור נשלח בקבוצת הסיפורים 'באהלי צדיקים – סיפורים'.

נהנתם?
שתפו את זה הלאה!

• אשמח ממש לתגובות על הסיפורים, ולשיח מעניין ותובנות שהיו לכם מהסיפורים! 👍🏻 •

חבּוּרֶה מספקת פלטפורמה לכותבי תוכן ואינה אחראית על איכות ואמינות התוכן ובכלל. לדיווח על טעות או הפרת זכויות ולכל דיווח על התוכן לחץ כאן. ייתכן שהתמונות בכתבה יהיו כפופות לזכויות יוצרים

7 תגובות
כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  1. צומחת מאמונה הגיב:

    מדהים כמה אנחנו מונעים מעזרים חיצוניים.
    עלי אישית זה עובד

    1. יהושע חי שמחי הגיב:

      איזה עזרים חיצוניים?

  2. ארז משה הגיב:

    חזק ביותר

  3. אריה בן הגיב:

    מחזק כמו תמיד, תודה יהושוע

    1. יהושע חי שמחי הגיב:

      בשמחה רבה!

  4. מכור לאיכות הגיב:

    אני הפעם דרגתי את הטור שלך ,תמיד מפתיע ויוצא מין הכלל . מחזק
    שבוע מבורך אמן

    1. יהושע חי שמחי הגיב:

      שבוע טוב!
      איזה כיף, שנזכה להמשיך בכל הכח…
      תודה רבה 🙂

כתבות נוספות של יהושע חי שמחי
עוד באותו מדור
ajax loader
- תוכן בבדיקה טרם עלה לאתר -
- תוכן בבדיקה טרם עלה לאתר -
האפליקציה שלנו מחכה לכם התקינו עכשיו