אל תחזיק טובה לעצמך // סיפור למוצאי שבת 🎻🎼

מורנו הבעל שם טוב סיפר:

בעיר אחת דר סבל אחד שלא ידע דבר, רק להתפלל. והיה בא לבית הכנסת כאור הבוקר לומר תהלים ולהתפלל בציבור, וכל היום היה עסוק במלאכתו הכבדה. גם למנחה היה בא לבית הכנסת, ובין מנחה למעריב היה שומע שיעור 'עין יעקב' עם אנשים פשוטים כמותו. בשכנותו גר אברך שפרנסתו מצויה, וכשבא לבית הכנסת התפלל במתינות, ואחר התפילה למד שיעור גמרא בעיון. וכן קודם מנחה היה לומד שעה ארוכה ותפילתו היתה במתינות, ובין מנחה למעריב למד לבדו.

פעם אחרי תפילת מעריב נפגשו שניהם ליד ביתם. הסבל הוציא אנחה מלבו, שעבודתו אשר עובד את השי”ת אינה עבודה כראוי וכדבעי. ואילו האברך — שחוק עבר על שפתיו, כאומר: "מה לי ולך שכני הפשוט. אין לך ערך לעומת תורתי ועבודתי".

כשהלכו לעולמם ובאו לפני בית דין של מעלה, הניחו מליצי יושר את תפילתו ותורתו של האברך על כף המאזניים, ובא המקטרג והניח את השחוק על הכף השנייה — והכריע לצידה. ואילו אצל הסבל, שתורה ותפילה לא היו בו, הניחו המליצי יושר את אנחתו על הכף — והיא הכריעתו לכף זכות…

את הסיפור הזה שמע רבי יעקב יוסף בעל ה'תולדות יעקב יוסף' מהבעש”ט, וכך התקרב אליו.

(רשימות דברים חיטריק, מדור הבעש״ט סיפור ו).

🍷

כל דף גמרא שלומדים בעיון, כל תפילה שזוכים להתפלל בכוונה נכונה, צריכים לעורר בסופם אנחה עמוקה יותר — כמה עדיין אנו רחוקים.

כששומעים את הסיפור מהדהד באזנננו מאמרו של רבי יוחנן בן זכאי: "אם למדת תורה הרבה – אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת".

רבן יוחנן בן זכאי שהיה ענק שבענקים: למד תורה ארבעים שנה, לא הלך ארבע אמות בלי לימוד תורה והיה בקיא בכל מכמניה ודקדוקיה.

דווקא הוא שמלמדנו: גם אם למדת תורה הרבה, אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת – תשמח במה שה' הביא לך וזימן בידך. 🙂

(מתוך עלון נפלאות לפרשת אמור תשפ"ב)

—

הסיפור נשלח בקבוצת הסיפורים 'באהלי צדיקים – סיפורים'.

נהנתם?

שתפו את זה הלאה!

• אשמח ממש לתגובות על הסיפורים, ולשיח מעניין ותובנות שהיו לכם מהסיפורים! 👍🏻 •