אל תהיה מחמיר // סיפור לשביעי של פסח

לרבי פנחס מקוריץ היה תלמיד שהיה מחמיר מאוד בפסח, והיו לו כל מיני חומרות שאף אחד מהחסידים לא היה עושה. אחד הדברים המוזרים שהיה עושה הוא לבנות תנור חדש כל שנה לפסח. היום זה קצת יותר קל, כי אפשר לצאת לחנות ולקנות כירים לפסח. אבל אז בזמנם היה מאוד מורכב וקשה לבנות תנור, וגם היום לא כל אחד קונה חדש כל שנה – שומרים את כלי הפסח משנה לשנה.

בנוסף היתה לו עוד חומרה, שהיו יהודים שעשו זאת – הוא הקפיד מאוד להכין לעצמו מים בחבית מיוחדת לפני פסח, ובפסח היה משתמש רק במים האלו. והיו לו עוד כמה וכמה חומרות משונות.. בקיצור, הוא היה כל כך מחמיר, עד שאפילו לאכול בפסח אצל הרבי שלו – רבי פינחס מקוריץ – הוא לא היה אוכל.

(יש דוגמאות כאלה גם מתלמידי הבעל שם טוב, תלמידים צדיקים, שהיו כאלו שגם כל השנה לא אכלו אצל הבעש"ט. ויש אפילו מאמר שלם של אדמו"ר הזקן איך יכולה להיות מציאות כזו שתלמיד בגלל חומרות לא יאכל אצל הרבי שלו. אבל כאן התלמיד לא היה כל כך צדיק כמו תלמידי הבעל שם טוב, והוא סתם החמיר בכל מיני חומרות משונות שבגללן לא היה יכול לאכול אפילו אצל רבו בחג הפסח).

בשביעי של פסח היה מנהג שכל החסידים באים לרבם רבי פנחס מקוריץ, ושנה אחת כולם הגיעו חוץ מאותו חסיד שכאמור לא הסכים לאכול אצל רבו כי היה 'מחמיר'. שאל רבי פנחס "למה אותו חסיד לא הגיע?" ענו לו את האמת, שהוא לא אוכל אצל אף אחד בגלל החומרות שלו.

פתאום נבהל רבי פנחס ואמר לחסידים: "רוצו אליו עכשיו הביתה ותאמרו לו שיש לו חמץ בתוך חבית המים שהוא מכין לפסח!". אחד החסידים הגיע לביתו של התלמיד המחמיר ואמר לו את דברי הרבי. בדק התלמיד בחבית ובאמת מצא לפתע חמץ בתוך החבית – ממש איום ונורא. לאותו תלמיד היתה עגמת הנפש כל כך גדולה – הוא שומר בהקפדה גדולה כבר שנים רבות ואיך מצא חמץ בפסח בתוך ביתו?!

מיד רץ אותו תלמיד אל רבי פנחס ובכה לפניו, ואמר שיש לו שלש שאלות לשאול:
"שאלה אחת, אם ידעת שיש לי חמץ בפסח, ואתה יודע כמה אני נזהר מכך, למה לא אמרת לי את זה קודם? היום כבר היום השביעי, סוף החג, כל החג נכשלתי – למה לא אמרת לי בהתחלה?"

ענה לו רבי פנחס: "בודאי שלא רציתי להכשיל אותך, אבל רק היום בשביעי של פסח כשהגיעו כל החסידים ואתה לא באת – חשבתי עליך. ברגע שחשבתי עליך ראיתי שיש לך חמץ בבית".

"שאלה שניה, איך יכול להיות שאני, עם כל הזהירות והחומרות שאני מחמיר, נכשלתי בכזה דבר?"

ענה לו הרבי: "אתה חשבת שאתה שומר את עצמך בפסח. יהודים מאחלים זה לזה לפני פסח "שה' יתן לנו פסח כשר" – פסח כשר זה רק מתנה מהשמים. כשאתה חושב שאתה עושה זאת, אם ה' אוהב אותך מספיק הוא יראה לך שעם כל החומרות שבעולם, זה לא בכחך להשמר מחמץ בפסח, זו רק מתנת שמים. נכשלת כדי שתלמד שהשמירה והזהירות היא לא על ידי "כחי ועצם ידי".

"השאלה השלישית, רבי, היא מה אני צריך לעשות עכשיו? מה התיקון תשובה שלי?" "לגבי התיקון שלך" – ענה רבי פנחס – "תכנס אליי אחרי החג ואסדר לך תשובה".

🍷
קודם כל רואים בהתחלה את מדת האמת של רבי פנחס מקוריץ, שאמר למה ידע רק עכשיו על החמץ בביתו של התלמיד.

החידוש כאן הוא שגם בהתמסרות למצוה, אדם יכול לחשוב שעושה הכל בשביל ה', אם הוא חושב שהוא עושה – הוא גם יכשל.

הרחמנות והאהבה של ה' אליו כל כך גדולה שהוא גורם לו להיכשל בשביל לתקן אצלו את האגו. התיקון הוא הידיעה מיהו אני ומיהו ה', לדעת את המקום האמיתי שלך. רק הקב"ה יכול לעשות פסח כשר, והעבודה שלך היא להיות שמח 😊

כשהאדם שמח ומבין כמה חסדים עושה איתו ה' וכמה הוא מרחם עליו ואוהב אותו – הוא זוכר ש"הוא הנתן לך כח לעשות חיל", ה' שמח לתת לאדם את הבחירה לשמור את הפסח ולהדר במצוות, והאדם צריך לזכור שכל הזהירות שלו היא רק בידיים הטובות של ה'.

(סיפורי צדיקים עם ביאור מאת הרב יצחק גינזבורג)

—
הסיפור נשלח בקבוצת הסיפורים 'באהלי צדיקים – סיפורים'.

נהנתם?
שתפו את זה הלאה!

• אשמח ממש לתגובות על הסיפורים, ולשיח מעניין ותובנות שהיו לכם מהסיפורים! 👍🏻 •