"אין חולקים כבד לרב" // האור החיים הקדוש

רבי חיים בן עטר, בעל ה"אור החיים", נולד בשנת תנ"ו (1696) בסאלי שבמרוקו לאביו רבי משה, ולמד תורה אצל סבו, רבי חיים בן עטר 'הזקן'.

התחתן עם פצוניה, שהיתה קרובת משפחתו, ועמד בראשות הישיבה בסאלי, כבר שם נודע כאיש אלקים קדוש, והיה דורש בפני הקהל וגם גבאי צדקה לעניים.

במשך חייו ערך גלות במרוקו, ואחרי סבל מחלוקות ורדיפות עלה לארץ ישראל. בדרך לארץ ישראל עבר בליוורנו שבאיטליה, שם הדפיס את פירושו המפורסם על התורה. כבר שם החל לגייס כספים לישיבה אותה תכנן להקים בארץ הקודש.

בסוף שנת תק"א (1741) הגיע עם תלמידיו לעכו, שם הוקמה הישיבה בראשונה. הזמינו אותו קהילת טבריה לשכון אצלם אך לא הסתייע ולבסוף אחרי תקופת מה של התיישבות בפקיעין – עלתה החבורה לירושלים, בסוף שנת תק"ב (1742), שם הוקמה ישיבתו 'מדרש כנסת ישראל'. כעבור פחות משנה הסתלק בט"ו תמוז תק"ג (1743) ומנוחתו בהר הזיתים.

הבעל שם טוב העיד עליו שהוא היה הנשיא של הדור ומשיח שבדור, ואף האור החיים רמז על כך בכתבו "משיח ה' שמו חיים".

מקובל בשם הרבי הריי"צ שאת פירושו על התורה כתב תוך כדי שלמד שיעור חומש יחד עם בנותיו. האור החיים חיבר עוד ספרים, ביניהם: 'חפץ ה", ו'ראשון לציון' על חלק ממסכתות הש"ס, 'פרי תואר' על השו"ע חלק יורה דעה, ו'אור החיים' על התורה. תלמידו המפורסם ביותר היה החיד"א.

פעם בא אורח חשוב לביתם של האור החיים ואשתו פצוניה. פצוניה הכירה את האורח שהוא אדם חשוב וראוי לכבודו, הלכה על דעת עצמה לשוק עם מעט הפרוטות שהיו בבית, וקנתה שם את הדג הכי שמן ויפה. בשבילה היה זה להוציא הון, לקנות דג מיוחד במינו לכבוד האורח שבא אליהם הביתה.

היא הביאה את הדג הביתה, ובעלה האור החיים הקדוש הסתכל על הדג והבין שהוא עלה הון תועפות, ואמר לה – 'זה "חילול ה'" להוציא כל כך הרבה כסף על דג'.

פצוניה שתקה, היא לא התפעלה יותר מדי (מפה רואים שהיא היתה חב"דניקית, און התפעלות) – והלכה למטבח לבשל את הדג. בדג הזה היה כבד מיוחד שעושים ממנו מעדן מש טעים. ליד השולחן ישבו כולם לסעודה – בראש השולחן בעלה הצדיק, ולידו האורח החשוב, וכל בני המשפחה ואולי עוד אורחים – ניגשה פצוניה והגישה את המעדן המיוחד מהכבד של הדג. בדרך כלל קודם כל ראוי לתת לבעל, אבל לא כך היה, היא חילקה לכולם ובסוף הגיעה למקום של בעלה ולא נתנה לו. להפתעת האור החיים היא אמרה – "במקום שיש חילול ה' אין חולקים כבד לרב". חייך האור החיים מתשובתה הנבונה.

🍷

פצוניה הבינה ברוב חכמתה שאם יצא מפי בעלה הביטוי "חילול ה'", יש בזה משהו. אך היה לה את הבינה להמתיק את הביטוי ולהחזיר אותו לשורש. לא רק שהיא לא התפעלה מדבריו, אלא כאשר שמע האור החיים את ה'מילתא דבדיחותא' שלה –מהחיוך על פניו הכל התמתק.

(סיפורי צדיקים עם ביאורי הרב יצחק גינזבורג)

—

הסיפור נשלח בקבוצת הסיפורים 'באהלי צדיקים – סיפורים'.

נהנתם?

שתפו את זה הלאה!

• אשמח ממש לתגובות על הסיפורים, ולשיח מעניין ותובנות שהיו לכם מהסיפורים! 👍🏻 •