כ"ץ מנע מהפצ"רית להופיע בכנס: "צה"ל מחוץ לפולמוס"

החלטה דרמטית של שר הביטחון ישראל כ"ץ מעוררת סערה: הפצ"רית (הפרקליטה הצבאית הראשית) לא תשתתף בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין שיתקיים השבוע. ההחלטה, שהועברה במענה לפנייתה של הפצ"רית, מנומקת בכך שאין מקום להופעת קציני צה"ל בבמות בעלות תוכן פולמוסני ופוליטי, במיוחד בתקופה הנוכחית המאופיינת במחלוקות ציבוריות עמוקות.

 
החלטתו של שר הביטחון ישראל כ"ץ, שפורסמה בימים האחרונים, מטילה צל על הכנס השנתי של לשכת עורכי הדין ומעלה שאלות מהותיות לגבי מעמדו של צה"ל במרחב הציבורי בישראל. השר כ"ץ הבהיר באופן חד משמעי כי "בתקופה מאתגרת ומורכבת זאת של ויכוחים ומחלוקות פוליטיות, ראוי שצה"ל יבדל עצמו ככל שניתן ממחלוקות ציבוריות." אמירה זו משקפת קו ברור המבקש להרחיק את המערכת הצבאית מכל מעורבות, ולו עקיפה, בשיח פוליטי פנים-ישראלי, במיוחד לאור הרגישות הציבורית הגבוהה סביב נושאים רבים העומדים על סדר היום.

ההחלטה שלא לאפשר לפצ"רית להופיע בכנס מעוררת דיון נרחב בקרב משפטנים, פוליטיקאים ואנשי ציבור. יש הרואים בה מהלך חיוני לשמירה על ממלכתיות צה"ל וא-פוליטיות, בעוד אחרים מביעים חשש מפגיעה בחופש הביטוי ובשיתוף הפעולה בין המערכות. הפרקליטה הצבאית הראשית, כדמות משפטית בכירה בצה"ל, נחשבת למי שמתוקף תפקידה עוסקת בסוגיות משפטיות בעלות השלכות ציבוריות רחבות, ולעיתים קרובות מוצאת עצמה בצומת שבין המשפט, הצבא והחברה.

התמקדות בתפקיד המבצעי והחקירות

השר כ"ץ לא הסתפק באמירה כללית והוסיף פרשנות ברורה לציפייתו מתפקידה של הפצ"רית בימים אלה. הוא הדגיש כי "עדיף שהפצ"רית תקדיש את זמנה למילוי תפקידה בצה"ל, כולל השלמת הבדיקות בנושאים שהציבור מצפה לגביהם לתשובות, ובמתן סיוע למפקדי וחיילי צה"ל בהפרכת עלילות מבית ומחוץ באשר להתנהלות חיילי צה"ל במלחמה בעזה." קטע זה מבהיר כי לטעמו של שר הביטחון, סדר העדיפויות העליון של הפצ"רית צריך להיות ממוקד במשימות הליבה של צה"ל הן מבחינה מבצעית-משפטית והן מבחינת המאבק המשפטי בזירה הבינלאומית.

התייחסות זו מגיעה על רקע המלחמה המתמשכת בעזה והביקורת הבינלאומית הגוברת כלפי פעולות צה"ל. הדרישה ל"השלמת הבדיקות בנושאים שהציבור מצפה לגביהם לתשובות" מרמזת על חשיבות המאבק המשפטי והתגובה לטענות שונות העולות בנוגע להתנהלות הצבא. נראה כי שר הביטחון רואה בתפקיד הפרקליטה הצבאית הראשית גורם מפתח ביכולת של צה"ל להדוף את הטענות הללו, הן בפני גורמים פנימיים והן בפני גורמים בינלאומיים.

הגנה על חיילי המילואים וקידום הכרעת האויב

מעבר להתמקדות במשימות הפנים-צבאיות, השר כ"ץ שם דגש משמעותי על ההגנה על חיילי צה"ל, בפרט על חיילי המילואים. הוא ציין במפורש: "כמו כן יש חשיבות עצומה למתן הגנה לחיילי צה"ל במילואים בעת ביקוריהם בחו"ל מול גל גדול של רדיפות וניסיונות העמדה לדין – שמתבסס גם על תלונות סרק מישראל." ציטוט זה חושף את החשש העמוק במערכת הביטחון מפני התמודדות משפטית של חיילי צה"ל בחו"ל, במיוחד אלה שנטלו חלק פעיל במלחמה. האזכור של "תלונות סרק מישראל" מצביע על מורכבות המצב ועל הצורך להגן על חיילי הצבא מפני טענות שעלולות להיות מוגשות גם ממקורות פנים-ישראליים.

התמודדות עם תביעות משפטיות בינלאומיות וניסיונות לרדוף חיילים היא אתגר מרכזי עבור צה"ל ומדינת ישראל. תפקידה של הפצ"רית, כמו גם של יחידות משפטיות נוספות, הוא קריטי במתן מענה לאתגרים אלו, ולשר הביטחון ברור כי יש להקדיש לכך משאבים ותשומת לב מרביים.

לסיום דבריו, השר כ"ץ הדגיש את חשיבות תפקידה של המערכת המשפטית הצבאית בהקשר הרחב של הביטחון הלאומי: "חשוב שהמערכת בראשה עומדת הפצ"רית תבטיח את יכולת צה"ל לנקוט בכל הצעדים הנדרשים לשם הכרעת האויב האכזר מולו אנחנו ניצבים – והבטחת ביטחון המדינה." אמירה זו ממסגרת את תפקיד הפצ"רית לא רק כגורם משפטי עצמאי, אלא כחלק בלתי נפרד מהמאמץ הלאומי להבטיח את ביטחון ישראל ואת יכולת צה"ל לפעול בחופשיות מול איומיו. הדגש על "הכרעת האויב האכזר" מצביע על כך שההתמקדות של הפצ"רית, בעיני שר הביטחון, צריכה להיות סביב התמיכה במאמץ המלחמתי וביכולת המבצעית של צה"ל.

השלכות והדיון הציבורי

החלטה זו של שר הביטחון מעוררת שאלות מהותיות לגבי היחסים בין הדרג המדיני לדרג הצבאי, ובפרט בין שר הביטחון לבין הפרקליטה הצבאית הראשית. היא גם מחדדת את הדיון הציבורי לגבי תפקידו של צה"ל בחברה הישראלית האם עליו להיות גוף א-פוליטי לחלוטין המנותק מכל ויכוח ציבורי, או שמא יש לו מקום בשיח הציבורי, ולו רק בהקשרים מקצועיים?

לשכת עורכי הדין, המארחת את הכנס, טרם הגיבה באופן רשמי לפומבי על ההחלטה, אך סביר להניח כי ההיעדרות של דמות משפטית כה בכירה מאירוע מרכזי זה תורגש. הוויכוח סביב תפקיד צה"ל בחברה והצורך לשמור על א-פוליטיות צבאית צפוי להתעצם לאור החלטה זו של שר הביטחון, ולהשפיע על השיח הציבורי בישראל בימים הקרובים. ההחלטה ממחישה את המורכבות של התקופה הנוכחית, בה גבולות התפקידים והמעורבות של גופים שונים בחיים הציבוריים נבחנים מחדש.