הכנסת אישרה: תומכי טרור ייפסלו מהתמודדות ברשויות המקומיות

מליאת הכנסת אישרה הערב (שני) בקריאה ראשונה את הצעת חוק הרשויות המקומיות של חברי הכנסת חנוך מלביצקי, עודד פורר, דן אילוז וקבוצת חברי כנסת. 22 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים, והיא תוחזר לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה.

הצעת החוק המאושרת מבקשת להשוות את עילות הפסילה של רשימת מועמדים או מועמד בבחירות לרשויות המקומיות, לעילות הפסילה של מועמד ורשימת מועמדים בבחירות הארציות לכנסת. על פי החוק המוצע, רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לרשויות המקומיות ואדם לא יהיה מועמד בבחירות אלה אם במטרותיה או במעשיה של הרשימה או במעשיו של אדם, לרבות בהתבטאויותיו במפורש או במשתמע, הביעו שלילה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסיתו לגזענות או הביעו תמיכה במאבק מזויין של ארגון טרור נגד מדינת ישראל.

חבר הכנסת דן אילוז, אחד מיוזמי החוק, התייחס לאישור ואמר: "היום עשינו צעד חשוב בהשבת ההיגיון לשלטון. הצעת החוק שלי, שמונעת מתומכי טרור להיבחר לשלטון המקומי, עברה בקריאה ראשונה במליאה. כן, זה נשמע מובן מאליו אבל עד עכשיו, אדם שתומך ברוצחי יהודים היה יכול לשבת במועצת עיר, לקבל משכורת מהמדינה, ולקבל גישה למנגנוני קבלת החלטות."

אילוז הוסיף בנחרצות: "החוק הזה קובע קו אדום ברור: מי שתומך בטרור מקומו בכלא, לא בכיסא שלטון. מדינת ישראל לא תאפשר עוד שותפות עם מי שרוצה בהשמדתה. נבחרי ציבור צריכים לשרת את המדינה לא את אויביה".

עד כה, בניגוד לבחירות הארציות לכנסת, לא היו קיימות עילות מקבילות לפסילת מועמדים ורשימות בבחירות המוניציפליות. משמעות הדבר היא שאדם שעשוי היה להיפסל מלהתמודד לכנסת בשל עילות אלו, היה יכול להתמודד ולהיבחר לתפקידים ברשויות המקומיות.

הצעת החוק מגיעה על רקע דיונים ציבוריים בנוגע למועמדים ונבחרי ציבור ברשויות מקומיות שהתבטאויותיהם עוררו מחלוקת בכל הנוגע ליחסם למדינה ולארגוני טרור. בעיקר לאחר אירועי 7 באוקטובר והמלחמה בדרום ובצפון, התחזקה הדרישה להחיל את כללי הפסילה הארציים גם ברמה המקומית.

על פי הצעת החוק, הסמכות לפסול מועמד או רשימה מהתמודדות בבחירות המקומיות תהיה על פי אותו מנגנון הקיים כיום בבחירות לכנסת. כלומר, ועדת הבחירות המרכזית תדון בבקשות פסילה ותקבל החלטות בנושא, כאשר החלטותיה כפופות לביקורת שיפוטית של בית המשפט העליון.

תומכי החוק טוענים כי מדובר בצעד חיוני לשמירה על ערכי המדינה גם ברמה המוניציפלית, ואילו מתנגדים עשויים לטעון כי החוק עלול לפגוע בחופש הביטוי הפוליטי וביכולתן של אוכלוסיות מיעוט להיות מיוצגות במוסדות השלטון המקומי.

חשוב לציין כי מדובר באישור בקריאה ראשונה בלבד. הצעת החוק תחזור כעת לוועדת הפנים והגנת הסביבה להכנה לקריאה שנייה ושלישית, שם עשויים להיערך בה שינויים לפני אישורה הסופי במליאת הכנסת.

במידה והחוק יאושר בקריאה שנייה ושלישית, הוא צפוי להשפיע על מערכות הבחירות הבאות לרשויות המקומיות, ולשנות את כללי המשחק הפוליטי המוניציפלי בכל הנוגע למועמדים שעמדותיהם עומדות בסתירה לעקרונות היסוד של המדינה או שמביעים תמיכה בארגוני טרור.

האישור פה אחד בקריאה ראשונה, ללא מתנגדים, עשוי להצביע על הסכמה רחבה בקרב חברי הכנסת בנוגע לצורך בחקיקה זו, אך יש לחכות לשלבים הבאים בתהליך החקיקה כדי לראות האם תתעורר התנגדות משמעותית.