אהבה טבעית

מהי התשובה הכי עמוקה שאפשר לעורר בחודש אלול? לשוב אל הטבעיות שלי, אל ה'אני' האמיתי שלי. ביחס שלי מול ה', אני יכול לרצות להתקרב אליו מתוך יראה ממנו ואני יכול להתקרב מתוך אהבה אליו, אבל אלו עדיין ביטויים רגשיים, ביטויים חיצוניים של הקשר בינינו. הרצון הכי עמוק להתקרב לה', או יותר נכון לקרב את ה' אליי, הוא להרגיש שהוא טבעי בשבילי, הוא עצמי לי (הוא בעצמי).

זהו שינוי תפיסה ביחס לה'. עוד לפני המחשבה מה עשיתי טוב כלפיו או לא-טוב, אני מתבונן ומרגיש בחוויה הכי פשוטה שה' הוא שיא הטבעיות, כמו שנראה לי העולם הזה טבע, ואני חי בו בזרימה טבעית בסך הכל, ככה ה' בשבילי – הוא הדבר הכי טבעי שיש, הוא הדבר הכי עצמי לי, הוא הנשמה שלי – זו מודעות טבעית.

מתוך החוויה הזאת, מה אני אוהב אצל ה', באישיות שלו כביכול? איך בעצם אצליח בכלל לצייר אותו בשביל להרגיש אותו טבעי לי, שאני יכול לאהוב ולהתחבר עמו?

אולי אדמו"ר הזקן יוכל לענות לנו: פעם שאלו אותו "מה יותר גדול, אהבת ה' או אהבת ישראל?" הוא ענה: "אהבת ישראל, כי בה אני אוהב את מה שהאהוב אוהב". ה"אהוב" שלנו הוא הקב"ה ומה הוא הכי "אוהב"? אותנו, כל יהודי ויהודיה. אני אוהב יהודי אחר בגלל ה"חלק אלוקה ממעל שבו". לא בדיוק הבנתי את המשפט.. אז למה באמת יהודי אחר היא האהבת ה' הגדולה ביותר?

ניקח למשל את חבר שלי או בן הזוג שלי, הוא יכול לאהוב אותי בגלל שיש לי תכונות טובות, כי אני חמוד ויש לי פרצוף יפה. אבל מה הייתי הכי רוצה שהוא יאהב? את מה שאני אוהב, את ההתבטאות שלי, שהוא יתמסר למה שאני אוהב וחפץ בו.

בכל זאת, האם כשאני מסתכל על יהודי אחר, אני צריך להתבונן שבעצם אני אוהב אותו רק בגלל ש"אני אוהב את מה שהאהוב אוהב"? זה מן איזה קונץ' וזה כל כך לא טבעי. אני רוצה לאהוב יהודי אחר כי האהבה שבי היא ההתבטאות הכי טבעית שלי, האהבה שלי ליהודי אחר לא צריכה להיות מתוך התבוננות, היא הדבר הכי טבעי שיש (כמו ה' יתברך).

ה"חלק אלוקה ממעל" שנמצא בכל יהודי, אהבה של ה' אליו, היא הנשמה שלו, היא הוא בעצמו. לכן אני לא צריך להתבונן למה אני אוהב אותו – האהבה שלי אליו היא כל כך טבעית, כי ברור לי שהיהודי וה' זה אותו הדבר, זה היינו-הך.

אני יכול לאהוב יהודי אחר כמו שגוי אוהב, בפשטות ובלי 'להסתבך', אבל אדמו"ר הזקן אומר שלא טוב לאהוב את האשה והילדים וכל יהודי אחר כמו שגויים אוהבים. 'אהבה גויית' נובעת מתוך טבע גשמי של העולם, שבסוף נשאר גס. אבל האהבה היהודית היא אהבה עדינה, המגיעה מהשם יתברך, וזו הטבעיות האמיתית, הטבע היהודי שלנו.

הדבר שהכי מגלה לנו שה' הוא טבעי לנו – היא האהבה הפשוטה הטבעית ליהודי אחר. ה' לפעמים נראה לנו רחוק וקשה להרגיש כמה הוא טבעי בעולם, אבל היהודי השני הוא הרי כל כך קרוב אליי, הוא אח שלי, עצמי ובשרי, ובעצם האהבה בינינו מחזירה אותנו לחיק המשפחה.

שנזכה בחודש אלול הזה להתחזק ולהתחדש באהבת ישראל לכל יהודי ויהודיה, וה' ישוב אלינו לגואלנו גאולה שלמה בקרוב ממש!

שבת שלום ומבורך!