ברקע הצלחת יירוט המטח האיראני: ביקוש עולמי במערכות הגנה

ההצלחה ביירוט מרבית הטילים והמל"טים האיראניים שנורו לעבר ישראל בסוף השבוע, הדגימה את חשיבות מערכות ההגנה האווירית המתקדמות כמו חץ, פטריוט וספיידר. אולם אותה הצלחה גם העלתה מחדש את הבעיה הגדולה – קיים מחסור חמור במערכות הגנה אווירית מתקדמות ברחבי העולם.

מדינות רבות ברחבי העולם העיבו את מערכות ההגנה שלהן בשנים האחרונות, בין היתר בשל המלחמה באוקראינה, המתיחות באזור אסיה-שקט והעימות החריף במזרח התיכון. כך נוצר ביקוש עצום למערכות כמו פטריוט האמריקאית וחץ וספיידר הישראליות.

אולם החברות המייצרות את המערכות המתקדמות נאבקות לעמוד בביקוש הגואה. הסיבה העיקרית היא שהייצור של מערכות הגנה אווירית הוא ארוך ויקר, כלומר לוקח זמן רב לייצר את המערכות והעלויות של השימוש בהן גבוהות במיוחד.

"ייצור הטילים לוקח זמן רב, ולעיתים קרובות עלותם גבוהה הרבה יותר מעלות המטרה שהם מיירטים, במיוחד כשמדובר במל"טים זולים", כתב ה'וול סטריט ג'ורנל' השבוע.

לדוגמה, שווייץ הזמינה חמש סוללות פטריוט בשנת 2022 בעלות של כמיליארד דולר לסוללה, אך תעבורנה שש שנים עד שהראשונה תגיע אליה. במקרה של ישראל, עלות היירוט של המטח האיראני נאמדת בכ-2.1 מיליארד שקל – כמחצית מעלות שיגור המטח עצמו.

גורמים במערב חוששים שהעלויות רק יעלו, בעקבות העובדה שנדרש ליירט מל"טים זולים בטילים שעלותם מיליון דולר לטיל. בפנטגון מעריכים שהדבר אינו בר-קיימא לטווח ארוך.

פתרון אפשרי הוא מערכות לייזר חדשות לייעוד זה, שפותחו על ידי חברות פרטיות ונמצאות בבחינה של ארה"ב וישראל. המערכות יכולות לאפשר יירוט רציף של נחילי מל"טים ללא צורך בתחמושת. אך הן עדיין מוגבלות בטווח ולא עברו בדיקה קרבית.

מומחים מעריכים שכדי להתמודד עם האיומים המתעצמים של טילי שיוט, טילים בליסטיים ונחילי מל"טים, נדרשות כמויות גדולות יותר של מערכות הגנה מתקדמות מהדור הבא, שייצורן מסובך ויקר עוד יותר.