ברכה בשביל קידוש ה' // רבי מנחם מענדל מרימינוב

רבי מנחם מענדל מרימינוב נולד בשנת תק"ה (1745) לרבי יוסף חריף מניישטאש והיה נכדו של ה'מגלה עמוקות' מצד אמו.

התקרב לחסידות בבית מדרשו של רבי שמעלק'ה מניקלשבורג, ולאחר פטירתו נסע אל רבי אלימלך מליז'ענסק ונחשב לאחד ממשיכי דרכו העיקריים.

אחרי פטירתו של רבי אלימלך הקים את חצרו ברימינוב ואלפים מחסידיו של רבי אלימלך הגיעו אליו. החסידים מתארים את האימה והיראה שהיו סביבו, הוא גם תיקן תקנות חמורות לחיזוק במצוות, ונודע כבעל מופת ופועל ישועות ורבים היו מגיעים אליו, גם אינם-יהודים.

במשך עשרות שנים אמר תורות על פרשת המן, והמשיך בכך פרנסה בשפע לכל ישראל.

בל"ג בעומר תקע"ה קידש וטיהר את עצמו ואמר כי הוא הולך מהעולם, ויחזיר טובה למי שידליק נר לעילוי נשמתו. למחרת בי"ט באייר תקע"ה נפטר ונקבר בבית העלמין בעיירה רימינוב. את מקומו מילא תלמידו רבי צבי הירש מרימינוב.

מסופר על לבלר גדול אחד בעיתונות הפולנית (שהיה חשוב מאוד אצל הגויים הפולנים בגין נטייתו הליבראלית, ונזכר שמו הרבה בספרי ההיסטוריה שלהם) שהוריו גרו בעיירה סמוך לרימנוב , וכשנולד חלה במחלת השיתוק ל"ע, וכמה רופאים ופרופסורים שבדקו אותו אמרו שמחלה חשוכת מרפא היא (ועד היום אין רפואה לכך), וכך נמשך עד מלאותו שש שנים.

היות והיה להם קשרי מסחר עם יהודים וחוכרי אכסניותיהם, יעצו להם שיסעו אל הרה"ק רבי מנחם מענדל מרימנוב זי"ע שגר בקרבת מקום, ליטול הימנו ברכה לישועת ילדם הפעוט. והלכו היהודים להשתדל אצל הרבי מרימינוב שיעתר לקבלם, באמרם שזה בוודאי ייסב תועלת מרובה ליהודים העובדים אצלם, ומלבד זאת זה גם יקדש שם שמים אצל הפריצים הדרים במחוז, ונענה הרבי לבקשתם וניאות לקבלם. ואכן נכנסו ההורים עם בנם לקודש פנימה ותינו את צרתם לפניו, ונענה הרבי ואמר: "בורא כל עולמים הרי יש לך כה הרבה גויים בעולם בריאים ושלמים, ומה איכפת לך שגם הגוי הפעוט הזה ('דער קליינע שייגעץ') יבריא ממחלתו". וכשסיים דבריו קרא הרבי לילד החולה וציווהו להתקרב אליו, ואכן ניתק הילד ממקומו וקם כאחד האדם ממיטת חוליו, והתקרב אל הרבי. שאל אותו הרבי לשמו והשיב כרגיל, וילחש הרבי לעברו: "אם ברצונך להישאר כך עליך להבטיח לכשתגדל שלעולם לא תזיק לאף יהודי ואדרבה תירתם למענם ותייטיב חסד עם כל היהודים שיהיו נתונים תחתיך, וכשתעשה זאת תאריך ימים ושנים". כמובן הבטיח הנער כאשר ציווה עליו הרבי, ושב לביתו בריא ושלם.

לימים כשהזדקן אותו הנער (כשמלאו לו כתשעים שנה), ובינתיים כבר עלה רבי מנחם מענדל לגנזי מרומים, נסע הלה לציון הקדוש של הרה"ק

מרימנוב זי"ע וכתב פיתקא בבקשה לרחמים בלשון הפולנית בו ביקש לפני רבי מנחם מענדל זי"ע, שכיון והוא בוודאי נמצא ליד האבות הקדושים אברהם יצחק ויעקב, אזי יאות להתחנן אליהם בעבור עמך בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה, וכמו כן יבקש מהאבות הקדושים עבור העם הפולני, שהרוסים לא יוכלו יותר לרודפם. וזהו קידוש ה', שאף הגויים ראו כי שם ה' נקרא עליך ויש מנהיג לבירה.

(נפלאות הצדיקים)

🍷

רבי מנחם מענדל מרימינוב לא מסתפק בברכה בעלמא שהילד יהיה בריא, אלא שהדבר יביא ברכה נוספת לעולם – שהילד יבטיח שלא יפגע ביהודים ויעזור להם בעתיד.

ראש כמו של הרבי מרימינוב בא עם הרבה דין ויראה, וככזה גם כשהוא מברך ומשפיע הוא מודד ומקפיד שיהיה זה לתועלת הטובה ביותר שלא ירד שפע ח"ו לריק.

מתוך ארבעת התלמידים הגדולים של רבי אלימלך, ל'אוהב ישראל' מאפטא הוא נתן את לבו ולרבי מנחם מענדל מרימינוב הוא נתן את מוחו.

המוח הוא הצד השני של הלב, המוח הוא קר ומחושב בעוד הלב חם ומתפשט בלי גבול, מה שנקרא 'לב רחב'.

מהנהגותיו ודרכו של רבי מנחם מענדל מרימינוב אפשר ללמוד על הצד השני בנפש שלנו, טוב להכיר אותו ולדעת איך להשתמש בו – יחד עם הלב והמוח נלמד לעבוד את ה'.

—

הסיפור נשלח בקבוצת הסיפורים 'באהלי צדיקים – סיפורים'.

נהנתם?

שתפו את זה הלאה!

• אשמח ממש לתגובות על הסיפורים, ולשיח מעניין ותובנות שהיו לכם מהסיפורים! 👍🏻 •