רוצה לשמוח באמת

בעל התניא בפרק ל"ג פותח במילים הבאות "זאת תהיה שמחת הנפש האמיתית"
מדבריו למדנו שיש שמחה אמיתית ויש שמחה מזוייפת…
מי ששותה שתייה חריפה ומשתכר הרי הוא נראה שמח אבל בואו נשאל האם באמת הוא שמח?
הוא חי בדמיון כי מחר בבוקר הוא מתעורר ומגלה שהכל נגמר.
אם כך זו לא שמחה אמיתית וכך גם מי שרוקד במועדונים זאת לא שמחה אמיתית!
מה זה כן הרי יש כאן ריקודים והאנשים שמחים?
כותבים המקובלים שיש שתי קליפות קשות שהן דבר והיפוכו
האחת נקראת יללה והיא מכניסה את האדם לעצבות
והיא מסוכנת מאוד ולכן במקום לילל צריך להלל (בהזמנות נרחיב בכך בעזרת ה')
אבל הקליפה השנייה שעליה אנו כותבים נקראת "מחלת" על שם הריקודים והמחולות שהיו בחטא העגל והיא מסוכנת ביותר ויכולה להביא אדם לירידה רוחנית גדולה…
אבל שמחה אמיתית זה שמחה מתוך דביקות ה' שיש לאדם ביטחון חזק בה' שכל מה שקורה איתו הכל לטובה והכל בתוכנית אלוקית…
וכותב רבי נתן בשיחות הר"ן שמי שאין לו אמונה אין חייו חיים
ורק מי שמאמין לא מפחד ויש לו שמחה בחייו…
דבר נוסף עשיית מצוות יכולים להביא אדם לשמחה כי שמחה זה משהו רוחני ביותר
ואחר עשיית מצווה יש הרגשה רוחנית שמשרה עליו רוגע ושלווה ולכן היא גוררת אותו לעשות עוד מצוות
וכן רבי נחמן אומר "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד"
ואני אומר "שמחה גדולה להיות במצווה תמיד" כי כל מצווה זה נצח נצחים.
ובפרט יום פורים ששופע במצוות יקרות וזה משרה שמחה אמיתית כל היום ואשרי מי שמנצל יום זה לעבודת ה' ולכן להתחיל לשמוח מתחילת פורים ועד סופו ולחפש לקיים מצוות כל היום
ויהי רצון ששמחת הפורים תלווה אותנו לכל השנה!