דבר תורה ניהולי פרשת אחרי מות

הפרשה נפתחת באזהרה על הכניסה לקודש הקודשים. לאחר מות שני בני אהרון, בפרשה הקודמת, שהחליטו להיכנס לקודש הקודשים התורה רואה לנכון להדגיש: "וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרון בקרבתם לפני ה' וימותו , ויאמר ה' אל מלה שדבר אל אהרון אחיך ואל יבוא בכל עת אל הקודש מבית לפרכת אל פני הכפורת אשר על הארון ולא ימותו " אומר הכתוב , אל תתקרבו לקודש הקודשים, שכן מי שיעשה כן ימות, ומי שלא יעשה כן לא ימות כפי שמתו שני בני אהרון .

לאחר מכן התורה מפרטת לפרטי פרטים את עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים. לבושו, הקרבנות שנדרש להקריב , ווידויים , גורל השעירים (לה' ולעזאזל) הקטרת הקטורת ועוד. התורה מפרטת לפרטי פרטים את מה שהכהן הגדול נדרש לעשות ומקדישה לכך פסוקים רבים. בסוף התהליך נכתב: "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאותיכם לפני ה' תיטהרו". התורה בעצם פה אומרת לנו מה התכלית של כל העבודה הזו ביום הכיפורים לכפר על החטאים . לא סתם יש הרבה מאוד עיסוקים ומשימות לכהן הגדול ולא סתם מקדישה התורה לכך פסוקים רבים אלא יש לזה תכלית משמעותית שהיא לכפר על כלל עוונותיהם של ישראל.

בהמשך הפרשה מתואר איסור על שחיטה מחוץ למשכן . עד להקמת המשכן נהגו להקריב קורבנות איפה שרצו , פה בא ה' ואומר למשה שיגיד לישראל , מעתה ואילך שוחטים ומקריבים קורבן רק במשכן.

לאחר פירוט איסורי העריות, איסורים המייחדים את ישראל משאר העמים, התורה מדגישה משהו חשוב   בסוף הפרשה . "כי את כל התועבות האלה עשו אנשי הארץ אשר לפניכם ותטמא הארץ , ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם" .לתורה חשוב להדגיש שאם עם ישראל לא יתנהג כנדרש בכלל ובענייני העריות בפרט, הארץ תקיא אותה מתוכה בדיוק כשם שהקיאה את העם הקודם שהיה בארץ . מכאן החשיבות להקפדה אם עם ישראל לא יהיה טוב ויעשה מעשים רעים הארץ תקיא אותם.

בעולם הניהול אנו לומדים מכך מספר דברים .

תחקיר ודגשים לאחר כל פעולה שמתבצעת בארגון בן אם מוצלחת ובין אם לא נדרש לבצע תחקיר . תחקיר ללמידה. מה שטוב צריך לשמר ומה שלא טוב צריך לשפר. לאחר ביצוע התחקיר יש מסקנות ולקחים שאותם נדרש הארגון והמנהל ליישם. חשוב לציין, שצריך לעשות תחקיר ולא חקירה . תחקיר מטרתו ללמוד לעתיד , חקירה תפקידה למצוא אחראיים ואשמים. ככל שיתבצע תחקיר למען למידה, הארגון והמנהל ישתפרו ויהיו טובים יותר.

שני בני אהרון נכנסו לקודש הקודשים ללא אישור ומתו . לאחר פירוט כל ענייני הקרבת הקורבנות חשוב היה לתורה להדגיש ולתחקר את אשר ארע . "אחרי מות שני בני אהרון" כתוב בתחילת הפרשה. כאילו חשוב לתורה רגע לתחקר מה היה פה כדי שיילמדו הכוהנים ועם ישראל את הטעות שעשו: לא נכנסים לקודש הקודשים אלא רק ביום הכיפורים ורק בתנאים מסוימים .

הסברת התכלית לכל ארגון ומשימה יש תכלית . תכלית ייעודית לשמה היא נועדה . יש ארגונים שתכליתם לעשות כסף ורווחים ויש ארגון שתכלית לייצר רווחה חברתית ושירות לאזרח. חשוב התכלית תהיה מודגשת בכל פעם לעובדים. גם תכלית הארגון וגם תכלית משימתם בארגון. תכלית הבית החולים הוא לטפל בחולים, אדם שחולה ומגיע לבית החולים רוצה לקבל רפואה טובה ולחזור לביתו בריא ושלם . תפקיד אגף הניקיון הוא לנקות את בית החולים, אך תכליתו ,זה לאו דווקא הניקיון, אלא מניעת זיהומים ,מניעת העברת זיהומים  מחולה אחד לשני ובכך תרומתם המכריעה להצלחת התהליך הרפואי. בכל תחום ובכל יחידה ותת יחידה תפקיד המנהל הוא להגדיר, ללמד ולהסביר את התכלית והשליחות שלשמה מתבצע המשימה וקיים הארגון .

שינוי לעיתים אחרי שמסתיים תהליך של שינוי , צריך לעצור את מה שהיה ולהטמיע את השינוי . תהליך זה לעיתים הוא תהליך מורכב וקשה לעובדים . אבל יש רגע שבו צריך לעשות 'קאט' בנוהל הישן ולהגיד מרגע זה ואילך שפועלים לפי הנוהל  החדש (התהליך החדש שנבנה).  בפרשה ה' מבקש מעתה ואילך הקרבת קורבן רק במשכן ולא בכל מקום כפי שהיה נהוג.

הקאת הסוררים- בכל ארגון וכל מנהל צריך להדגיש בפני העובדים שיש מעשים שלא ייעשו , שלא מקובלים בארגון, ומי שיעשה אותם יוקע מהארגון . עובד ,מנהל או כל אדם יכול לטעות , וכידוע, מי שלא עובד לא גם  לא טועה .לרוב על הארגון  והמנהל גם לגבות עובדים שטועים , כמובן שנדרש תחקיר ללמידה והבנה של מה שהיה ולאחריו אם לא נמצאה רשלנות חשוב לתת גיבוי לעובד . ( כמובן להעיר וללמד אותו לעתיד אבל צריך לדעת לגבות). יש דברים שהם 'קו אדום' שעליהם לא יהיה גיבוי: רשלנות פושעת , מעבר על חוק הם רק דוגמאות לקווים אדומים , אבל חשוב שהעובדים יידעו בדיוק מה לא מקובל בארגון ומתי הארגון יקיא את אותם מתוכו . בדיוק כפי שה' הזהיר את עם ישראל , באם יעשו דברים רעים שמתוארים בפרשה הארץ תקיא אותם מתוכם . הקאה זו מילה קשה ומטרתה להמחיש את הגועל שהארץ חווה כשמתבצעים מעשים רעים שכאלה.

המחבר: 

פוגל יניב, סא״ל במיל. מנהל אדמיניסטרטיבי של בית חולים וולפסון , מחבר את  הספרים "אבות הניהול" עם זיו אלול ואת "תרי"ג מצוות הניהול" עם יובל בן מרדכי.