מה הקב"ה רוצה מאתנו אחרי הבחירות?

אחרי הפרשנויות הפוליטיות ובתוך קלחת הרכבת הקואליציה, אנשי אמונה צריכים לומר את דברם. השי"ת עשה אתנו משהו בשנה האחרונה שהחרידה אותנו "אולי החלום הגדול של מדינת היהודים הולך להתפוגג מול עינינו הכלות?" מה עושים מול ציבור גדול שבראשו רמטכ"לים ובכירים אחרים, שמקבלים ממשלה כלל אזרחית, כולל אויבי ישראל מושבעים השמחים על שפך דמנו? איך אפשר להכיל את הרעיון הזה?

לחץ הגויים בגולה, יצר בנו את הנחישות לשוב ארצה ולחיות באופן עצמאי. האנרגיה האדירה של הפריצה קדימה הותירה לבינתים את שאלות הזהות בצד. את הזהות היהודית שמרו אנשי התורה למדרגותיהם השונות, שמדי פעם ניסו להושיט יד אל אחיהם 'לבוא לעשות שבת', או לכל הפחות להפשיל שרוול ולהניח תפילין.

התנחלנו, בנינו, סללנו, מינינו, שתלנו – עכשיו מה? לאן הסיפור הזה הולך? מה הסיפור שמחבר בין כולנו? כקהילות דתיות אנחנו יכולים לשרוד. 2000 שנה התאמנו בלחיות באיים מבודדים, עם הרבנים שלנו והתקשורת שלנו והצלחנו להקים דורות ישרים ומבורכים. אבל הסיפור הלאומי הוא כבר סדר גודל אחר לגמרי. אנחנו מחויבים כעת לחבר קהלים שונים לגמרי שחייבים סיפור בסיסי, שיאפשר להם לחיות ביחד.

העתונאית דנה ויס נגעה בנקודה השבוע. היא הבינה שצריכים אתוס חדש שאפשר יהיה להתלכד סביבו, אבל טעתה לגמרי ברעיון שהציעה. במקום האתוס ה'יהודי' או בלבושו המודרני 'ציוני' – זה הדורש להקים את זהותנו היהודית העתיקה, היא מבקשת לכונן במקומו, אתוס של מדינת סטארט אפ, או בלשונה :"סטארטאפ ניישן".

הנה החידוש של השנה וחצי האחרונות: המוני אנשים הגיעו לתבהלה אמיתית. זהותם היהודית בסכנה. מה שנראה כמובן מאליו כבר אינו. משרד החינוך מבטל את לימודי  התנ"ך. בתי ספר משתעשעים ברב תרבותיות ונותנים לילדים הקטנים לקשט צלבים והחידוש המסעיר האחרון: חוגגים את 'ליל כל הקדושים'. מה זה קדושים ומי הם בכלל? מה זה משנה? "כיף לנו"

היהודים המסורתיים שאינם מקיימי מצוות באופן מסודר רשמו כאן פרק ענק בתולדות עם ישראל. המונים ניצבו ואמרו "לא מוכנים! אנחנו יהודים!". והם קמו מן הכורסאות ויצאו מבתי הקפה והלכו להפגין וכתבו מאמרים והניעו את אמות הסיפים.

זה כבר לא היה סיפור 'חרדי' של קהילה מתגוננת. נוצר כאן סיפור לאומי של עם הגאה במורשתו ולא מוכן  שיגעו בה. הוא אולי לא מקיים הכל, אבל יודע איפה האמת מונחת. כשיהיה בשל, גם יגש בעז"ה פנימה  – להכיר אותה יותר מקרוב.

הפוליטיקה הדתית מוכרחה לתת להם מענה כי הם אינם חלק מקהילות מסויימות ומפוזרים בכל הארץ. הם מבקשים את זהותם ואנחנו חייבים לסייע לכך.

אנחנו כבר לא באירוע דתי. מדובר פה בפיקוח נפש לכל דבר. מישהו בסוף אמור להילחם כדי להגן על הארץ הזו. מישהו צריך להסביר לו למה.