דבר תורה ניהולי פרשת קדושים

בפתח הפרשה ה' מבקש ממשה : "דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל…דבר אל כל עדת בני ישראל" (ויקרא, יט ב) כי כשצריך לומריש דברים חשובים להגיד אומרים אותעושים את זה אל מול כל העם .

"קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם" (שם) קדושים תהיו כי קדוש אני" משה אומר לעם ישראל דברים שההקפדה עליהם מהיאווה חוזה מיוחד וקדוש בין עם ישראל לה'. התורה מתחילה התורה לפרט:  להיות יראים מההורים "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ" (שם, שם ג) איש אימו ואביו תיראו"  ," את שבתותיי תשמורו" , לא לפנות לאלוקים אחרים, לדאוג לעניים ולגרים, לא לשים מכשול לבפני עיוור, , ולא לקלל חרש על אף שהוא לא שומע את הקללה כי, זהקללה פוגעת במקלל יותר מהבמקולל. ,   

ובנוסף על כל אלו התורה מדגישה עוד כמהמספר דברים:

"לֹא-תַעֲשֹׁק אֶת-רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל לֹא-תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד-בֹּקֶר" (שם, שם יג) לא תעשוק את רעך , לא תגזול , לא תלין פעולת שכיר איתך עד הבוקר" כי התורה מחייבת הוגנות. , אם מישהו עשה לך משהו טוב בעבודה , אל תגזול אותו ואל תלין את שכרו. בדרך זו התורה מפרטת עוד מספר גדול של מצוות רבות, שתכליתןם לייצר וליצוק קדושה בעם ישראל מתוך דאגה לחלש, לפרט , ליצור משפט צדק , ולדעת לכבוד לאת הזקןנים , להמבוגרים ולתלמידי החכמים.

עוד דגש מעניין נוסף הוא הקשר בהתורה כותבת ומשייכתין אדם ששוקל או מודד ביושר לשופט:. " לֹא-תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה. מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי-צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם…" (שם, יט לה-לו). לא תעשו עול במשפט , במידה , במשקל ובמשורה , מאזני צדק אבני צדק , איפת צדק והין צדק יהיה לכם אני ה' אלוקיכם …."

המילים "אני ה' אלוקיכם" באות להדגיש פה את האמירה: אל תנסו לרמות   כשאתם שוקלים עכשיו בשוק משהו ולהגיד לקונה שהיש משקל גדול יותר כדי לקבל עוד כסף. תדעו תמיד תדעו שאני רואה ויודע הכול, ואין טעם לרמות . אדם ששוקל ומודד, והוא בר־ סמכא, הוא כמו שופט, שכן מה שיגיד יחייב את הקונה.

עוד מביאה תורה אמירות בעלותי משמעות לחיים עצמם ,, כלומר לא ציוויים הקשוריםדברים שלברומו של עולם אלא למחיי היום־ יומיים של כל אדם: "וְלֹא-תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתו" (שם, שם יא), "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ", (שם, שם טו), "מפני שיבה תקום" , "לֹא-תִשְׂנָא אֶת-אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת-עֲמִיתֶךָ…הוכח תוכיח את עמיתך" (שם, שם יז), "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם" (שם, שם לב), "לא תשנא את אחיך בלבבך ", " בצדק תשפוט את עמיתך", "לא תשקרו איש בעמיתו" ועוד.

לקראת סוף הפרשה התורה משתמשת שוב בלשון קשה ומדגישה: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-כָּל-חֻקֹּתַי וְאֶת-כָּל-מִשְׁפָּטַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא-תָקִיא אֶתְכֶם הָאָרֶץ…" (שם, כ כב), כלומרושמרתם את כל חוקותיי ואת כל משפטי ועשיתם אותם ולא תקיא הארץ אתכם .." שוב התורה משתמשת בלשון של הקאה מתוכה , כאלה שלא יקפידו להתנהג כראוי, הארץ תקיא אותם. בדיוקבמצוות המובאות בפרשה. כמו שהגוף מקיא מאכללא יכול להכיל בתורה מאכל מקולקל ורעיל, והוא מקיא אותו כךכה הארץ לאינה יכולה להכיל מעשים רעים שכאלה והיא דוחה אותם . ה

 למצוות והאמירות שנאמרות בפרשה שלנו,   יש בהןם מדרגה מיוחדת,שהו מיוחד השמייצרת קדושה בעם ישראל ומבדילה אותם מהתנהגויות הגויים .

מה לומדים מכך לעוולם הניהול ?

לדבר אל העובדים ואל כל הארגון כשיש דברים   חשובים לומר, עלהגיד המנהל או ההנהלה חייבים לכנס את העובדים או לפחות למצוא את הדרך להעביר את המסר לכלל הארגון כי. כולם מצפים לשמוע את דבר המנהל.   מעת לעת אנו רואים את ראש הממשלה או את שר הביטחון נותנים 'הצהרה לתקשורת' ,. זה ולרוב זהו מסר מיוחד, שחשוב להם להגיד לכלל ישראל. כשיש משהו חשוב ודרמטי גם המנהל צריך ליישםעשות את "דבר אל כל עדת בני ישראל". ( דוגמאות נוספות לכך " ויקהל משה" בפרשת ויקהל , "לך כנוס את כל היהודים" במגילת אסתר [Y1] )

מנהלים וארגונים חייבים להקפיד לשלם  את השכר בזמן –   אדם העובד בשכירות הוא מעין "שבוי" של מקום עבודותו . הוא עובד קשה ומצפה לקבל את שכרו בזמןנו , כי הוא ומשפחתו מתפרנסים מכסף זה ומתכננים את החיים בהתאם . אי־ הקפדה על תשלום בזמן מהווהיא פגיעה אנושה בעובד ובמשפחתו , היא גורמת לו לאבד אמון במערכת , לא להשקיע בעבודה ולהולדעתו תהיה מוסיח אתת דעתו לענייני כלכלת משפחתו במקוםולא למשימות שעליו לבצע . אם אין שקט ויציבות בבית, לא יהיוה שקט ויציבות בעבודה, לכן נדרש מכל ארגון ומנהל לשלם את השכר בעיתו ובזמנו ולהקפיד על זה הקפדה יתרה .

אמינות וצדק העובד סומך על המנהל ועל הארגון שלו, שיהיו הוגנים איתו . ושישלמו את שכרו בדיוק כפי שמוגדר בהסכם השכר . הכוח נמצא אצל המעסיק, ולכן. התורה הקפידה לכתוב: "לא תעשו עול במשפט , במידה, במשקל ובמשורה , מאזני צדק אבני צדק…" כלומר תקפידו על המדידה ועל שאתם עושים הבמשקל , על בשעון הנוכחות ובכל דבר, בדיוק כמו ששופט צריך להקפיד כשהוא גוזר דין. לא לחינםסתם עסקה התורה עסקה בזה כי שם יש נטייה לטעות או לעגל לפינות, ולכן התורה קבעה ששם יש להקפיד בפרטים הקטנים.

האמינות אמינות היא היסוד של כל יחסים שבין עובד למעביד אוה בכל בסיס החברתי והמשפחתי . מי שלא אמין, יישאר בודדלא יהיו איתו . בקורסי הקצינים מדיחים צוער באופן מיידי על בעיית אמינות  כי. מי שלא אמין בשגרה, לא יהיה אמין בקרב . כל ההחלטות בקרב או במקום העבודה מתקבלות על בסיס מידע שמקורות באמינות של זה שמוסר את המידע ., גורולות , החלטות , ומהלכים גדולים מתבצעים מתוך הבנה שמוסר המידע ונתונים מוסר אותם בצורה יושר,ה באמינותה ומתוך בדיוקה . והיות שוזה אחד ההיסודות החשובים,   בחרה התורה לכתוב:   "לא תשקרו איש בעמיתו" . השקר מקומו לא בחברה ולא במקום העבודה .

העולם הניהולי הוא עולם שיש בו סוג של קדושה  כי. הוא עוסק באנשים , בגורלות , בפרנסה של אנשים ובני משפחותיהם, ומי שעוסק בעולם זה, חייב להתייחס אליוכך בחרדת קודש . לא חינסתם בפרשה הזו יש בה הרבה תחומים הקשורים להוגנות ולעשיית צדק, כי כמו בחיי היום־ יום כך גם בחיי הניהול, הדברים האלה קיימים ומקבלים משנה תוקף .

שבת שלום!

המחבר: 

פוגל יניב, סא״ל במיל. מנהל אדמיניסטרטיבי של בית חולים וולפסון , מחבר את  הספרים "אבות הניהול" עם זיו אלול ואת "תרי"ג מצוות הניהול" עם יובל בן מרדכי.