דבר תורה ניהולי פרשת פנחס

הפרשה פותחת בהצגת ייחוסו של פנחס ."וידבר ה' אל משה לאמר פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כיליתי את בני ישראל בקנאתי בתוכם ולא כיליתי את בני ישראל בקנאתי". בהמשך מוצגים שמות החוטאים זמרי בן סלוא וכזבי בת צור המדיינית שלאור מעשיה משה מצווה על ידי ה' לשנוא את המדיינים .

לאחר המגפה ה' מבקש ממשה ואלעזר בן אהרון לספור את בני ישראל על מנת לדעת כמה נשארו מהם.

שש מאות ואחד אלף ושבע מאות איש נשארו אחר במגפה . שבט לוי נספר בנפרד היות ואין לו נחלה .

לאחר מכן הכתוב מפרט את חלוקת הנחלות לשבטים כאשר השבט הגדול יקבל את הנחלה הגדולה והשבט הקטן את הנחלה הקטנה . "לרוב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו איש לפי פקודיו יתן נחלתו".

בנות צלפחד שמעו כי יש כוונה לחלק את הנחלות רק לזכרים ולא לנקבות, הן באו לפני משה ודרשו נחלה בטענה שאביהם לא השאיר בנים והן גם זכאיות לקבל נחלה . משה שואל את ה' ונענה שאכן מגיע להן נחלה "כן בנות צלפחד דוברות נתן תיתן להם אחוזת נחלה בתוך אחי אביהם .."

משה מבין שמותו קרב וצריך למנות לו מחליף שיכניס את  בני ישראל לארץ ויהיה זה שינהיג אותם במלחמות ובשהייה בארץ . ה' אומר למשה "קח לך את יהושוע בן נון איש אשר רוח בו , וסמכת את ידך עליו והעמדת אותו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה וציויתה אותו לעניהם …"

בהמשך ה' מצווה את משה לצוות את בני ישראל להקריב את קורבן התמיד מדי יום ביומו ואת קורבנות המוספים ביום שבת ובראשי חודשים בשלושת הרגלים פסח , סוכות ושבועות בימי ראש השנה וביום הכיפורים ובשמיני עצרת . כל יום בכל ימות השנה ישראל מצווים להקריב קורבן בבוקר וקורבן בן הערביים ובימי שבתות בראשי חודשים וחגים הם מצווים להקריב קורבן נוסף קורבן מוסף  .

מה לומדים מפרשה זו לעולם הניהול ?

יש חשיבות רבה בפרסום שמו של עובד שעשה מעשה טוב וחשוב לארגון . אם זה בניהול והובלת פרויקט מסוים ואם זה ביצוע מעשה חד פעמי ראוי לציון ושבח ואם זה בהתמדה על ביצועים טובים. ראינו בפרשה שה' מחדד ומזכיר את שמו של פנחס בן אלעזר הכהן ומשבח אותו על המעשה שעשה ואף קובע שזה הציל את בני ישראל "ולא כיליתי את בני ישראל .." .

שוויון זכויות בין המינים חשוב להקפיד ולשמור על שוויון זכויות ככל שניתן לעובדים בעלי מין שונה . נשים כמו גברים וגברים כמו נשים . אם מנהל מסוים מקבל שכר מסוים או רכב או כל דבר אחר, חשוב מאוד להקפיד שגם אם יש מנהלת אחרת באותה דרגה ותחום עיסוק תקבל בדיוק את אותם התנאים. כמו שהחובות של המנהלת והמנהל שווים כך זכויותיהם חייבים להיות שווים. זה מונע תסכול ומגביר את המוטיבציה. בנות צלפחד התעקשו וקיבלו שווין זכויות מלא על רקע היותם נשים וזכו לנחלה כמו שאר השבטים .

מינוי מחליף כל מנהל שמסיים את תפקידו חשוב שימנה לו מחליף , ככל שזה כמובן תלוי בו . עליו ללמד אותו ולחנוך אותו להוות לו מנטור. מינוי מחליף מסודר משדר יציבות בארגון ולכן נדרשת העברת מקל מסודרת עם חפיפה על כלל הנושאים שעסק בהם אותו מנהל . עליו לספר על היתרונות והחסרונות של האנשים בארגון , על התהליכים שקיימים על ה"מוקשים" שמהם הוא צריך להיזהר, על כפיפיו ועל מנהליו ,  על המשימות הפתוחות ובעצם חשוב שיכין  לו תיק חפיפה מסודר . לאחר שכל זה קורה עליו, או על הגורם האחראי, להודיע לארגון בצורה מסודרת על המחליף שלו כדי שכולם ידעו ויכירו את המנהל החדש. משה חשב למנות את אחד מבניו ליורשו אך אלוקים חשב אחרת והנחה אותו למנות את יהושוע בן נון . מה גם שהוא ציין שהוא "איש אשר רוח בו ". מנהיג חייב להיות עם הרבה קור רוח וסבלנות ולשמוע את הדעות הרבות של כולם ואז להכריע . עוד ביקש ה' ממשה לסמוך את ידו , זאת אומרת לשים את ידו על יהושוע שידעו כולם שהמינוי הוא על דעת משה וכך יקבלו אותו כמנהיגם החדש.

ההתמדה בחלק גדול מהארגונים יש תהליכים רוטיניים קבועים. מדי שבוע יש ישיבת הנהלה , בחלק מהחגים  עושים הרמות כוסית , מקיימים טקסים מסוימים , מכריזים על עובד מצטיין שנתי ועוד . רוטיניות עבודה קבועות אלו חשובות לארגון. הן מייצרות וודאות וגורמות לאנשים להתכונן אליהם בצורה נכונה וראויה.

זה חשוב למנהל , חשוב לעובדים וחשוב לארגון . ה' ציווה את בני ישראל ליצור תהליך קבוע של הקרבת קורבן מדי יום ביומו ובחגים , בראשי חודשים להוסיף גם את קורבן המוסף . בימינו שלנו אנו מתפללים שלוש תפילות מדי יום כחליף להקרבת הקורבנות . כל יום , מדי יום , זו דרכו של אלוקים לייצר רוטינה קבועה של קרבה אליו ושיח יום יומי אתו . זה כמובן טוב לאלוקים , וזה טוב לבני האדם .

המחבר: 

פוגל יניב, סא״ל במיל. מנהל אדמיניסטרטיבי של בית חולים וולפסון , מחבר את  הספרים "אבות הניהול" עם זיו אלול ואת "תרי"ג מצוות הניהול" עם יובל בן מרדכי .