דבר תורה ניהולי פרשת נשא

פרשת נשא היא הפרשה הארוכה בתורה . בסוף הפרשה הקודמת ה' צווה לספור את 'צבא העבודה' של משפחת קהת ובפרשת נשא ממשיכה הספירה של 'צבא העבודה'  הפעם של משפחת גרשון ומררי . בנוסף מוגדרים התפקידים של כל משפחה .

בהמשך הפרשה עוסק הכתוב באשה סוטה . אישה נשואה , שבעלה חושד בה שהיא סוטה מדרך הישר. התורה מצווה , במקרה שכזה , לעשות לאשה מקרה בוחן על מנת לבדוק אם היא דוברת אמת . בעלה מביאה את המשכן , אל הכהן, שלוקח מים ושם בהם מעפר המשכן , הכהן מסיר את כיסוי ראשה ומראה לה את המים שעתידים לקבוע את עונשה במידה וחטאה.  הכהן משביע אותה ואומר: אם לא נטמאת , לא יקרה לך כלום , ואם כן נטמאת וגרמת לשם ה' להימחק על ידי המים  הרי שהמים שיכנסו לגופך יגרמו לעיוותים קשים בגוף ולבסוף יגרמו לה למות וגם  לאיש שהייתה עמו.

לאחר מכן , ובסמיכות , התורה מביאה את פרשת הנזיר . אדם שאומר "הריני נזיר" נאסרים עליו מספר איסורים: אכילה ושתייה של ענבים ויין , גילוח , והיטמאות למת .

"מיין ושכר יזיר חומץ יין וחומץ שכר לא ישתה וכל משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין החרצנים ועד זג לא יאכל"…"תער לא יעבור על ראשו" .."כל ימי נזרו לא יבוא לאביו ולאמו לאחיו ולאחותו לא יטמא .."

בהמשך הפרשה מצוין בפרטי פרטים את קרבנות הנשיאים. הכתוב מפרט את קורבנם של שנים עשר הנשיאים שהיה זהה לכולם . פירוט רב שחוזר על עצמו מדי נשיא. התורה יכולה הייתה לכתוב את שמות כל הנשיאים ולפרט את קורבנם פעם אחת בלבד ובכל זאת בחרה לפרט לכל אחד מהנשיאים בנפרד, למרות שהקורבן הוא אותו הקורבן. הסיבה שהחליטה התורה לפרט את הקורבנות בדרך זו טמונה בעובדה שלכל אחד מהם היתה כוונה שונה ולכן קורבנם, במהות ,  היה שונה על אף שהיה זהה.

"קורבנו קערת כסף אחת שלושים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקודש שניהם מלאים סולת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת , פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעולה שעיר עיזים לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמישה עתודים חמישה כבשים בני שנה חמישה זה קורבן….."

מה לומדים מכך לעולם הניהול? .

הגדרת תפקיד מדוייקת לכל אחד בארגון צריך שיהיה תפקיד . שידע בדיוק מה הוא עושה מתי ואיך . ההנחיות צריכות להיכתב בנהלים ברורים ומסודרים . זה אחד הדברים שמייצרים סדר וארגון בארגון ומקילים על המנהל בניהול העובדים.

 משפחת קהת גרשון ומררי קיבלו את תפקידם ומשימותיהם דבר שיצר סדר וארגון בכל העבודה הנדרשת .

שימוש בפוליגרף הכתוב מתאר תהליך שאשה שחשודה כסוטה צריכה לעבור על מנת לדעת אם היא דוברת אמת או לא . מעין פוליגרף של פעם. לעיתים ארגון או מנהל חושד בעובד שהוא עובד סורר או עושה מעשים שלא יעשו . זה יכול להיות גניבה של ציוד או מידע מהארגון , יכול להיות קבלת דבר במרמה , זיוף ועוד . בהעדר חקירה וראיות אין בידי המנהל אפשרות להוכיח את החשדות . אחד הכלים הנפוצים הוא בדיקת פוליגרף – מכונת אמת . מכונה שיש לה יכולת לבדוק השפעות גופניות של אדם שמקובלות כאשר אדם לא דובר אמת . מכונה זו אינה קבילה בבית המשפט כראיה אבל יש לה השפעה משמעותית על תהליך בדיקה וחקירה . לעיתים נדרש השימוש במכונה זו על מנת להזים או לבדוק מידע כזה או אחר.

מה מניע את העובד כל עובד מניע אותו משהו אחר . עובד אחד מונע מתגמול כספי , אחר מונע משליחות , אחד מונע מכבוד , אחד מונע מפרגון ואחד מתשומת לב של המנהל. מנהל טוב הוא זה שיודע לזהות מה מניע את העובד ובהתאם לכך לתת לו את המשימה . לעיתים, המשימה היא אותה משימה אבל כל עובד יתנהג אחרת היות וכל אחד מונע ממניע אחר. זיהוי נכון של המניע יעזור מאוד למנהל בהפעלת העובדים בצורה מיטבית שגם תהיה טובה לארגון וגם תהיה טובה לעובד .

זו בדיוק הסיבה שתורה בחרה לפרט נשיא נשיא  את הליך הקרבת הקורבן לחנוכת המזבח כל אחד הביא בדיוק את אותו קורבן כמו חברו אבל כל נשיא היה מונע מכוונה אחרת .

המחבר: 

פוגל יניב, סא״ל במיל. מנהל אדמיניסטרטיבי של בית חולים וולפסון , מחבר את  הספרים "אבות הניהול" עם זיו אלול ואת "תרי"ג מצוות הניהול" עם יובל בן מרדכי.