דבר תורה ניהולי פרשת ויגש

תחילת הפרשה היא המשך ישיר לסיפור המתח שמופיע בסוף הפרשה הקודמת. יוסף גוזר את דינו של בנימין להיות עבד ואת שאר האחים הוא מחליט לשחרר. יהודה מבין מיד את המשמעות של ההחלטה כלפיו, כלפי אחיו וכלפי אביו ומחליט ליזום ולגשת ליוסף ולבקש ממנו להקשיב לסיפורו. הוא מדבר אליו בלשון רכה "אל יחר אפך בעבדיך" הוא גם מחמיא ומפרגן ליוסף "כי כמוך כפרעה".

לאחר מכן הוא מספר את הסיפור ומבהיר ליוסף את המשמעות של חזרה לאביו ללא הבן בנימין "והיה כראותו כי אין הנער ומת והורידו עבדיך את שימת עבדך אבינו ביגון שאולה" . יהודה מחליט להציע עסקה ליוסף שייקח אותו במקום את אחיו בנימין . "ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדוני" . אומר לו עדיף לך אותי עליו , אני יכול לסייע לך יותר במה שתצטרך מאשר אותי.

יוסף מבין שעליו התוודות בפני אחיו , מתוך כבוד להם ומתוך רצון שלא לביישם הוא מבקש מהמצרים שהיו בחדר  לצאת  , ולאחר יציאתם אומר להם יוסף "אני יוסף העוד אבי חי?".. "אני יוסף אחיכם.." האחים נבהלים , יוסף מרכך ומרגיע  אותם "אל תעצבו ואל יחר בעניכם" . לאחר ההתוודעות יוסף מעמיס על אחיו בגיבוי פרעה, כל טוב ומשלח אותם להביא את יעקב למצרים.  בנימין אחיו נשאר איתו .

לפני היציאה לדרך יוסף חושש מכך שהם יתווכחו ויריבו בדרך ומבקש מהם אל תריבו בניכם מי האשם במכירתי – אין לזה טעם .

מאירועים אלו ניתן ללמוד מספר דברים משמעותיים בעולם הניהול.

כשמתחילים מו"מ מתוך רצון להשיג משהו, או שמנהל שצריך משהו מהדירקטויון שמעליו, או עובד שמבקש משהו מהמנהל שלו חשוב מאוד להגיע ולדבר בלשון רכה ונעימה, לדבר אל הרגש של מי שנמצא מולך. העבודה על הרגש ולא בהכרח על השכל יכולה לייצר מצב שבו גם הדברים הנראים שכלית בלתי אפשריים יהפכו לאפשריים . ליהודה זה עבד מול יוסף . כמו כן , צריך לדעת לנתח מהר את המשמעויות ואז  ליזום , ל'חתור למגע' ולייצר פתרון . יהודה הבין מיד את המשמעויות של החלטות יוסף ויזם שיחה ופתרון ."ויגש אליו יהודה" , הוא לא חיכה שיקראו לו , הוא ניגש אליו באופן עצמאי והפגין מנהיגות מיוחדת והיה איש במקום שלא היו אנשים. ניתח מהר מאוד את תמונת המצב והגיב מיידית לאירוע.

זיהוי הבעיה הניהולית או התפעולית שעומדת מול המנהל  היא חשובה לא פחות מהפתרון.

בנוסף , לעיתים מנהל צריך להעיר או לנזוף בעובד מסויים , יש מספר דרכים לעשות את זה , אפשר במייל , אפשר ליד אנשים אבל הדבר הנכון הוא , לעשות שיחה בארבע עיניים ללא אנשים נוספים מסביב. אפשר להגיד מילים קשות , אפשר ולפעמים חייבים לנזוף אבל בשביל לשמור על כבודם של העובדים ראוי שהדבר יהיה בארבע עינים. די כמו שנהג יוסף הוא את המצרים מהחדר ודאג שאת הכביסה המשפחתית המלוכלכת אף אחד לא יראה.

לפעמים בארגון קורות תקלות ויש טעויות . מה שנדרש לעשות ברוב רובם של המקרים זה לבצע תחקיר , להפיק לקחים ולראות שזה לא קורה שוב. חשוב להבין את ההבדל בין תחקיר לחקירה . תחקיר ( יש הקוראים לזה "תחכים") מיועד ללמוד מה היה, מה צריך היה להיות , לזהות את הפערים שבין השניים  ולהפיק לקחים . חקירה ,לעומתה, תפקידה למצוא מי אשם בתקלה.

יוסף מבין שעכשיו יש זמן-מסע ארוך  שהאחים עשויים לעשות חקירה בינם לבין עצמם ולחפש מי אשם במכירתו .הוא מיד מבין שזה עלול להוביל למריבות ומלחמות בניהם לכן מזהיר אותם "אל תרגזו בדרך". ממלחמות בבית או בקרב חברי הנהלה לא יוצא שום דבר טוב רק דברים רעים ולכן צריך מאוד להיזהר מהם.

המחבר:

פוגל יניב, סא״ל במיל. מנהל אדמיניסטרטיבי של בית חולים וולפסון , מחבר את  הספרים "אבות הניהול" עם זיו אלול ואת "תרי"ג מצוות הניהול" עם יובל בן מרדכי. וחוקר את מבצע אנטבה.