דבר תורה ניהולי פרשת וארא

הפרשה מתחילה בשיחה שבה ה' אומר למשה שהוא נאמן להבטחותיו ושאין לו למה לדאוג הוא מתכון לעמוד בהבטחותיו ולהושיע את ישראל. לאחר מכן ה' מורה למשה ללכת לפרעה ולבקש את שחרור העם . משה אומר לה' "בני ישראל לא ישמעו אלי ואיך ישמענו פרעה ואני ערל שפתיים" . ה' מוצא פתרון יצרתי למשה ואומר לו ולאהרון, לכו ביחד לפרעה, אהרון יהיה המתורגמן ותבקשו ממנו שישחרר את עם ישראל.

לאחר מכן באופן יחסית מוזר הכתוב מפרט את הייחוס המשפחתי המפואר של משה ואהרון . הכתוב בחר  להתחיל דווקא בראובן הבכור ולא בלוי השבט של משה ואהרון גדי להדגיש את בכורתו וגם להדגיש כי לאחר ברכת יעקב חזרה אליו הברכה. משה ואהרון מתחילים את השליחות שלהם כשהם בעשות התשיעי לחייהם משה בן 80 ואהרון בן 83  .

בהמשך ה' אומר למשה ואהרון שהוא מודע לכך שיהיה להם קשה בשליחות שנתן להם ושפרעה צריך לעבור סדרת חינוך בדמות "מכות מצרים" עד אשר יתרצה.

לאחר מכן , מגיעות מכות מצריים תחילה ה' מצווה את משה : " ויאמר ה' למשה אמור אל אהרון קח את מטך ונטה ידך על מימי מצריים על נהרותיהם , על יאוריהם ועל אגמיהם ועל כל מקווה מימיהם ויהיו דם בכל ארץ משרים ובעצים ובאבנים …" בכל מה שהוא מים הפך לדם .

במכה השנייה מכת הצפרדעים גם ה' מבקש ממשה שיאמר לאהרון "נטה ידך במטך על נהרות …"

"ויט אהרון את ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצריים.." רש"י במקום אומר "ותעל הצפרדע – צפרדע אחת היתה , והיו מכין אותה והיא מתזת נחילים נחילים " כל מכה שהמצרים נתנו על הצפרדעים רק הגבירו את הכמות של הצפרדעים עד שלא יכלו המצרים לחיות ככה במצרים .

במכה השלישית מכת הכינים גם מורה ה' למשה לבקש מאהרון "נטה את מטך והך את העפר הארץ והיה לכינים בכל ארץ מצרים"  גם פה אנו רואים את משה מבקש מאהרון להכות בעפר .

במכת הערוב אנו רואים כי משה מתריע בפני פרעה שהולכת הגיע המכה ולאחר מכן "ויעש ה' כן ויבוא ערב כבד ביתה פרעה …"משה מתריע וה' פועל , ללא מעורבות של אהרון .

בהמשך חוזרת הרוטינה של פרעה מבקש "הפסקת אש" מהמכה , אומר שישחרר את ישראל , מתעקש , מחליט לא לשחרר ואז מגיעה המכה הבאה וככה עד מכת הברד.

מה ניתן ללמוד מכך לעולם הניהול .

הנהגה – הנהגה וניהול זה דבר קשה וקשוח.  מי שבוחר ללכת לזה חשוב מאוד שיכיר במגבלותיו וביכולותיו.

אי אפשר סתם להגיע לתפקידים בכירים. כשבוחרים במקצוע הזה חייבים לדעת שיש  לא רק קשרים אלא גם כישורים רבים לכן התורה טורחת להזכיר לנו את הייחוס המשפחתי של משה. מעין קורות חיים שנדע איזה גנים משובחים יש לו. גנים ומסורת של משפחה קשוחה שעברה כמה דברים מורכבים בחיים וידעה היטב להתמודד איתם לא התפשרה והגיע לתוצאות , היה קשה ומורכב אבל לבסוף עמדו במשימתם. התורה גם מקדישה תשומת לב לגיל של משה ואהרון . משה בן 80 שנה ואהרון בן 83 . ניהול והנהגה זה לא מקצוע לילדים צריך הרבה מאוד ידע וניסיון כדי לנהל ולהנהיג אנשים. בניהול והנהגה האנשים הם חלק בלתי נפרד מהמקצוע . משה גדל בבית פרעה שם למד היטב היטב את "תכסיסי ההנהגה" לא סתם זה נאמר כך. מנהיג צריך להיות עם ראש מאוד יצירתי גם להצליח לעמוד במשימות וגם לגרום לדברי לקרות וגם שהאנשים והמונהגים יעריכו את פועלו .

ה' חושב שמשה ראוי להנהגה לאור כל מה שעבר. הוא רוצה למנותו למושיעם של ישראל. משה אומר לעצמו לפני שאני הולך לנהל את האירוע הזה אני חייב להיות שלם עם עצמי או במילים שיווקיות אני לא הולך למכור מוצר לבני ישראל שאני לא בטוח שאני מאמין בו  "בני ישראל לא ישמעו אלי ואיך ישמענו פרעה ואני ערל שפתיים" .בעצם הוא אומר  : לא מספיק שמי שאני אמור להנהיג אותם לא בטוח שיקשיבו לי , איך ישמע לי מלך פרעה שמולו אני צריך להתנהל ובכלל אני מתקשה בדיבור .

אבל ה' לא נכנע ואומר לו אתה מתאים להנהגה, יש לך גיבוי מלא ממני, אני אתן לך רוח גבית מלאה ומסייע לך במשימה , איך? שאהרון אחיך יילך איתך והוא יתרגם את מה דברך לפרעה .

כל מנהל חייב לדעת שיש לו גיבוי מלא מהממונים עליו וגם צריך לדעת שיש לו למי לפנות כשיהיו לו קשיים ויהיו. לעובדים חשוב לדעת שהמנהל יעזור להם במילוי משימתם. הוא לא סתם יזרוק עליהם משימות אלא ילווה אותם יד ביד ,כי הצלחתם חשובה גם לו היא גם הצלחתו.

הכרת הטוב- משה לא הכה ביאור במכות הדם וצפרדע ולא הכה בעפר במכת הכינים   אלא ביקש מאהרון שיעשה זאת מתוך הכרת הטוב ליאור שהצילו לאחר הלידה והעפר שהסתיר את המצרי שהרג.

היות ואין ליאור ועפר רגשות אנו למדים מכך בקל וחומר שעל אף שאין להם רגשות ,משה עדיין הרגיש בעצמו שאל לו לפגוע במי שעזר וסייע לו. הכרת הטוב שלו . הוא מודה בכך לכל תוצרי הבריאה האלוקית. מנהל חייב ללמוד מכך שתמיד צריך להכיר טוב למי שעושה לו טוב : עובדים , מנהלים חברים , קולגות , לקוחות , בנקים ועוד. אם משה עשה זאת למשהו שהוא ללא רגש, כל מנהל ועובד חייבים לעשות זאת לעמיתהם לעבודה שבוודאי יש להם רגשות .

כעס – מנהל כועס מוטב שלא יעסוק בניהול בזמן כעסו . במכת הצפרדעים אנו רואים שככל שהמצרים הכו מכעס על הצפרדעים הם פשוט התרבו. היה מצופה שאחרי שהמצרים הבינו שזו המציאות היו מפסיקים להכות את הצפרדעים . אלא שהיו כ"כ כועסים עליהם שלא יכלו להפסיק והם פשוט התרבו . לכן שמנהל פועל מתוך כעס כנראה הוא רק מגביר את הבעיה ולא פותר אותה.

המחבר: 

פוגל יניב, סא״ל במיל. מנהל אדמיניסטרטיבי של בית חולים וולפסון , מחבר את  הספרים "אבות הניהול" עם זיו אלול ואת "תרי"ג מצוות הניהול" עם יובל בן מרדכי.