דבר תורה ניהולי לפרשת קורח

קורח בנו של יצהר ראה שבן הדוד שלו ( אליצפן) קיבל תפקיד משמעותי של נשיא משפחת קהת. זה עורר בו קנאה וחמת זעם והוא החליט לערער על המינויים שביצע משה בדגש על מינוי של אחיו , אהרון, לכהן גדול.

הוא קיבץ 250 איש מסביבנו והחליטט למרוד במשה ואהרון . הטענה המרכזית שלהם שלא ייתכן שאהרון ימונה לכהונה בלבד היות וכולם היו במעמד הר סיני ולכול הלויים מגיע להיות "ממלכת כהנים ".

" כי כל עדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה'"

משה , די מהר הבין את האירוע שעתיד להתרחש בעם ישראל ואמר להם היות התפקיד החשוב של  הכהונה היא הקטורת בא נעשה ניסיון מחר בבוקר בענייני הקטורת ונראה במי ה' יבחר .

" וידבר משה אל קורח ואל כל עדתו לאמר בוקר וידע ה' את אשר לו …"

עד לבוקר ניסה משה לעשות מאמצים רבים ולדבר עם קורח בצורה נעימה על מנת שיחזור בו ואף קרא לדתן ואבירם וניסה להניא אותם מהמהלך .  "וישלח משה לקרא לדתן ואבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה".

בבוקר הגיעו קורח עדתו לביצוע הניסוי עם המחתות . הניסוי מבחינתם נכשל וכבוד ה' התגלה "וירא כבוד ה' אל כל העדה " .

ה' כעס ורצה להרוג את כולם אך משה ואהרון באו בתחינה אליו שלא יעניש את כולם ענישה קולקטיבית בגלל שאדם אחד חטא  . "האיש אחד יחטא וכל העדה תקצוף".  

עוד ביקש משה שחשוב שהעונש של החוטאים לא תהיה מיתה רגילה אלא מיוחדת כי אז זה סימן שה' שלח את משה לביצוע המשימה . ככה כולם  ייראו ויראו . "אם כמות כל האדם ימותון אלה ופקודת כל אדם יפקד עליהם לא ה' שלחני .."

האדמה פתחה את פיה ובלעה את קורח וכל עדתו מלבד שלושת בניו שממש ברגע האחרון עשו תשובה והאדמה לא בלעה אותם .

לאחר המקרה זה עדיין עם ישראל באו בטענות למשה ואהרון על כך שגרמו למותם של הרבה מאוד אנשים מעם ישראל ה' לא אהב את התלונות האלה והחליט לשלוח מגיפה על עם ישראל שקיפחה את חייהם של 14,700 איש מעם ישראל. משבר קשה עבר עם ישראל בשלושת הימים הללו: יום אחד מחלקות קשה עם קורח ועדתו, ביום השני , האדמה פתחה את פיה ובלעה את קורח ועדתו נשרפה  וביום השלישי מגיפה גדולה שקיפחה את חייהם של רבים מבני ישראל .

בהמשך הפרשה מספרת התורה על תרומות ומעשרות של הלויים .

מה לומדים מכך לעולם הניהול .

מינוי אנשים כאשר מחליטים למנות אדם לתפקיד מסוים קרוב לוודאי שיש מישהו אחר שלא קיבל את התפקיד . בחלק גדול מהמקרים עובד זה יהפוך לממורמר וקנאי למשרה שהפסיד . נקודה זו חייבת להיות ידועה למנהל ועליו לנסות בכל דרך למנוע מעשים בעיתים שעובד שכזה מסוגל לעשות בצורה סמויה או גלויה. קנאה מעבירה אנשים מדעתם ולפיכך צריך לדעת , להכיר את המאוכזבים ולהגיב בהתאם .

בכל בחירה , בכל מכרז ובכל החלטה כנראה יהיה מישהו מאוכזב מההחלטה שהתקבלה , חלק מאנשים יאהבו את ההחלטה ויתמכו בה וחלק יתנגדו זה דרך העולם . על המנהל לדעת עובדה זו ולהבין שאם הוא בתפקיד מסוים  אז תפקידו זה להחליט גם החלטות שיש כאלה שיהיו מאוכזבים מזה.

לישון לילה לפני החלטות חשובות מפרשה זו לומדים את הכלל החשוב הזה. החלטות חשובות לא מקבלים בלילה . צריך "לישון" על החלטות חשובות . זה נותן זמן לשכנע את מי שנדרש לחזור בו , זה נותן זמן למשפחתו להשפיע . משה ביקש מקורח "בוקר וידע את ה'" משה יכל לבקש ולעשות באופן מיידי אך ביקש בבוקר כי רצה לתת הזדמנות למשא ומתן על מנת להגיע לשלום בהסכמה .

לחתור לשלום אבל לא לחשוש מעימות מרד של עובד או של קבוצת עובדים יכולה להיות להתרחש . מרד והתנגדות יכולה להוביל לבעיות קשות בארגון . זה יכול להיות מרד סמוי , מרד גלוי וזה יכול להיות שביתה של עובדים מתואמת או לא מתואמת. מרד ושביתות זה דבר רע לארגון  ולמנהל . על המנהל לעשות הכול כדי למנוע את הפעולה הזו ובהדברות עם הגורמים שמובילים את המרד . בדיוק כפי שניסה משה לעשות עם קורח ועם דתן ואבירם אך משראה שהם מתעקשים ולא מתכוונים לחזור בהם "לא נעלה" הם אמרו ואז הבין משה שאין לו  המה לחשוש מעימות עמם שכן הוא עשה את כל מה שנדרש. מנהל שמאמין בצדקת הדרך של המהלכים אותם הוא מוביל לא צריך לחשוש מעימותים . דברים טובים ושינויים בארגון תמיד ילוו בהתנגדות של חלק מהאנשים .לא צריך לחשוש ממהמורות שבדרך תמיד היא תהיה קשה , צריך להיות נחושים .

ענישה קולקטיבית מנהל חייב להימנע מענישה קולקטיבית . לא כולם חוטאים ויש אנשים שחפים מכל מהלך ופשע . ולכן הם לא צריכים לחטוף בגלל מעשיהם של אחרים . גם פה ראינו את משה מבקש מה' לא להעניש את כולם אלא רק את זה שחטא "האיש אחד יחטא וכל העדה תקצוף". 

המחבר: 

פוגל יניב, סא״ל במיל. מנהל אדמיניסטרטיבי של בית חולים וולפסון , מחבר את  הספרים "אבות הניהול" עם זיו אלול ואת "תרי"ג מצוות הניהול" עם יובל בן מרדכי .