דבר תורה ניהולי לפרשת בראשית

פרשת בראשית מתחילה בבריאת העולם ובריאת האדם והאישה.

שישה ימים אלוקים פועל לעשות סדר בעולם , להסדיר את היום לילה , הירח והשמש , ים ויבשה , בעלי חיים, צמחים ,  בורא את האדם ואחר מכן את  האשה . מסדיר את לוח השנה מסדר מערכת של יום  ולילה , שבוע , חודש ושנה . בקיצור הופך את העולם ממקום של תוהו ובהו למקום מסודר ומאורגן באופן מפליא ביותר .

ביום השביעי אלוקים מחליט לתת לאנושות את המתנה הגדולה ביותר שקיימת והיא השבת . יום אחד של ניתוק מוחלט מהעשייה וההתמקדות בקדושת שבת , במשפחה , במנוחה , באוכל תפילות ובשקט ובניתוק המיוחד של קדושת השבת .

לאחר מכן, הכתוב מספר על חטא עץ הדעת . אלוקים מצווה את אדם ואשתו לא לאכול מן העץ ואילו הם פועלים אחרת.  "ותרא האישה כי טוב העץ למאכל , וכי תאווה הוא לעיניים ונחמד העץ להשכיל ותיקח ופריו ותאכל ותיתן גם לאישה כמה ויאכל " לאחר מכן אלוקים מנסה לייצר שיח עם אדם ולשאול אותו לפשר מעשיו.

"אתה המין העץ אשר ציויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת , ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל . ויאמר אלוהים לאשה מה זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל"

מה שאנו רואים פה זה זריקת אחריות מאחד לשני .

לכולם ברור הטעות המשמעותית שעשו אדם ואשתו חוה  ללא נטילת אחריות . היה מצופה כי אדם וחוה שטעו , יודו בטעותם ויגידו אכן טעינו , ללמוד מטעותם ולהפיק לקחים ולהשתפר לעתיד. הם בחרו בדרך של זריקת אחריות . אדם מפיל את האשמה על האשה , האשה מפילה את האחריות על הנחש . ובסוף כולם נענשים בעונש חמור ביותר שכל האנושות סובלת ממנו .

בעולם הניהולי לקיחת אחריות על טעויות היא דבר משמעותי ביותר . מי שלא עושה לא טועה החכמה היא לא לזרוק את האשמה מאחד לשני ולהפיל את האחריות על האחר , אלא להכיר בטעות להגיד "טעיתי"   לבצע תחקיר מעמיק ולא לטעות שוב.

דבר נוסף שנלמד מאירוע זה – חוסר משמעת ולמה שהוא גורם .

בכל ארגון חייב שיהיה סדר ומשמעת . כל ארגון חייב שיהיה מערכת נהלים בסיסית שמכווינה את פעילות הארגון חייב שיהיה מנהל או אחראי כלשהוא שמנחה ועל השאר לבצע את ההנחיות . חוסר משמעת מוביל לאנרכיה וכאוס בכל מקום . אי אפשר לנהל כשיש חוסר משמעת .

במקרה שלנו חוסר המשמעת והפרת ההנחיה  הראשונה בהיסטוריה הובילה לכאוס גדול עד סוף כל הדורות לאדם – "בזיעת אפיך תאכל לחם" ,  "ארורה האדמה בעבורך" ,  לאשה  –  "בעצב תלדי בנים", "הרבה ארבה את עצבונך" , לנחש – "ארור אתה מכל חיית השדה" , "על גחונך תלך" ועוד . בגלל חוסר משמעת נגרם עוול גדול לעולם לעולם ועד.

כל מנהל או מפקד חייב לוודא שיש משמעת אצלו בארגון. שכל אחד עושה את המוטל עליו על פי הנהלים וממלא אחר ההנחיות.  חוסר משמעת בארגון יוביל לבעיות , למשברים שיכולים אף להוביל לחרבון גדול של הארגון .

גם ממקרה קין והבל ניתן ללמוד על מחירה של  ההיתממות . לאחר שקין רוצח את הבל  אלוקים שואל את קיין "איה הבל אחיך?" וקין עונה לו "לא ידעתי השומר אחי אנוכי ?" קין מיתמם לא יודע , לא מכיר וכו' . אלוקים מבהיר לו "מה עשית? קול אחיך זועק מו האדמה ?" במילים אחרות אומר לו אלוקים לא מספיק שהפכת לרוצח הראשון בהיסטוריה ולקחתה את הנפש של הבל אתה גם מעז להיתמם שאינך יודע מה קרה להבל … ואז מגיע מחיר העונש על המעשה  וההיתממות "ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה,  לקחת את דמי אחיך מידך" . במילים אחרות אומר לו ה' אותה אדמה שהבל עכשיו נמצא בה יכולה להוציא תבואה לא טובה גם אחרי עבודה קשה . יש מחיר למעשה שביצעת ולהיתממות וניסיון לרמות את אלוקים.

המחבר:

פוגל יניב, סא״ל במיל. מנהל אדמיניסטרטיבי של בית חולים וולפסון , מחבר את  הספרים "אבות הניהול" עם זיו אלול ואת "תרי"ג מצוות הניהול" עם יובל בן מרדכי .