יועז הנדל מצא את האשמים בהפגנות הסלולר בגאולה "וועדת הרבנים"

ועדת ביטחון הפנים של הכנסת, בראשות ח"כ מירב בן-ארי עסקה הבוקר בהתנהלות המשטרה מול תופעת הפרוטקשן בחנויות הסלולר בחברה החרדית, בהשתתפות שר התקשורת, יועז הנדל
.
יו"ר הוועדה, ח"כ מירב בן-ארי, פתחה את הדיון בציינה כי תופעת הפרוטקשן בחברה החרדית מטרידה מאוד, במיוחד משום שמתרחשת לאור יום וללא חשש. " מנפצים, שוברים והורסים לאנשים את מקור הפרנסה שלהם, ללא שום בושה. חייבים לפעול בצורה חזקה ונחושה", אמרה בן-ארי. עוד הוסיפה כי אנשים הרוצים להתפרנס נאלצים בלית ברירה להיכנע לגוף "סמי עברייני" שהופך את חייהם לסיוט. יו"ר הוועדה הבהירה כי מדובר בבעלי חנויות שחרב עליהם עולמם, וזאת למרות שבסופו של יום הם מוכרים טלפונים כשרים. "זה אירוע מטלטל, וצריך לחשוב איך לתת פתרונות לאזרחים טובים שקמים בבוקר והולכים לעבודה", אמרה.
שר התקשורת, יועז הנדל, בירך על הדיון החשוב וציין כי כאשר מאפשרים היווצרות של אוטונומיה אז מתפרצת אלימות. ביחס לוועדת הרבנים, הסביר הנדל כי מדובר בקבוצה המהווה קרטל החוסם יצירת תחרות. עוד הוסיף כי לא רק שוועדת הרבנים קובעת מהו טלפון כשר – היא רוצה גם להרוויח כסף מיבוא ומכירה של מכשירים כך שמי שמעוניין בטלפון כשר יקנה אותו דרכה בלבד. הנדל הצהיר כי כשר תקשורת הוא לא מתכוון לפגוע באורח החיים החרדי, אבל רוצה ליצור תחרות וכן חוק וסדר בחברה החרדית. כמו-כן, אמר: "המשטרה צריכה לעשות חקירה מאומצת ולוודא שאף אחד לא נוקט באלימות. המסר הוא שאנחנו לא מאפשרים אוטונומיות במדינת ישראל. יש חוק אחד לכולם, לכולם גם יאפשרו גישה ותחרות, זו משימה כלל לאומית". הנדל הבהיר כי הרפורמה אותה הוא מקדם תגמור בסופו של יום את האירועים האלו של האלימות והפרוטקשן: "יש קיצוניים בחברה החרדית וצריך לטפל בהם בכוח, אף אחד לא יסיט אותי מן הדרך הזו", אמר הנדל.
ח"כ יוליה מלינובסקי אמרה כי היא רואה בוועדת הרבנים כארגון פשע מאורגן והיררכי, המעוניין לשלוט בחירות, במחשבות ובכסף של האזרחים. לדבריה, מדובר בגוף המתנהל כמו מאפיה, בשם הדת. על כן, אמרה, משטרת ישראל חייבת לשים סוף לתופעה. עוד עמדה על זכותו של כל אדם לקנות טלפון כשר בכל חנות שהוא בוחר, ולא דווקא מספק מסוים המוכתב על ידי הוועדה. מלינובסקי הביעה את ציפייתה מהמשטרה להשליט סדר ביחס לתופעה.
ח"כ שמחה רוטמן הוסיף כי הבעיה המרכזית היא בתקיפת חנויות ותופעת הפרוטקשן, ועל כן מנגנוני הכפייה שמפעילה וועדת הרבנים ציריכם להיפסק. לדבריו, זכותו של כל אדם לחיות את חייו, ובכלל זאת הזכות לחיות בקהילה. רוטמן הדגיש כי הבחירה להשתמש בטלפון כשר היא לגיטימית, כמו הבחירה להשתמש במנגנוני העזר ומערכי התמיכה של הקהילה. ביחס לטיפול המשטרתי בתופעה, אמר כי המשטרה צריכה לטפל באיומים ובפרוטקשן כפי שכל פשע מטופל.
דוד דוידוב, בעל חנות סלולר בבני ברק סיפר על המקרה האישי שלו, ועל כך שלא נענה לבקשת וועדת הרבנים לענייני תקשורת לקבל תעודה מהם ולמכור מכשירים כשרים בתיווכם. עוד הוסיף כי בכל מקרה הוא מוכר רק מכשירים שמותאמים למגזר החרדי. דוידוב ציין כי במהלך 8 החודשים האחרונים הוא חווה רדיפה אישית קשה, אירועים רבים של הפגנות מחוץ לחנות הסלולר שלו, נזקים לחנות ועוד. לדבריו, נאלץ לעבור דירה בשל האיומים.
בעל חנות סלולר בשכונת גאולה בירושלים התרעם על כך שהוא מפחד על חייו רק משום שאינו משתף פעולה עם וועדת הרבנים ואינו מוכן לרכוש דרכם מכשירים. "כתבו לי במפורש שבמידה שלא אקבל תעודה מן הוועדה יבואו לפגוע בחנות שלי. למה צריך לפחד על החיים שלנו? מדוע המשטרה לא יכולה להגן על החיים שלי?", אמר בדיון.
יצחק קאופמן, בעל חנות סלולר בבית שמש, אמר מנגד כי המגזר החרדי מעוניין בטלפונים ברמת הכשרות הכי גבוהה, ולכן בעלי חנויות אמורים לכבד את אורח החיים החרדי. עוד ציין כי הוא קיבל אישור מוועדת הרבנים. פירוש הדבר, הסביר, כי הוא מוכר רק מכשירים כשרים בפיקוח הוועדה שהוסמכה לכך במגזר. ביחס לקניית המכשירים, סיפר כי הוא מבצע קנייה ישירות אל מול היבואנים, שאינם קשורים לוועדת הרבנים.

מפקד תחנת לב הבירה במשטרת ישראל, שימי מרציאנו הבהיר כי אין דבר כזה שהמשטרה לא מגיעה לטפל באירוע. "השוטר הראשון שקרוב לאירוע מגיע ומחרף את נפשו אל מול מאה או מאתיים אנשים", אמר. מרציאנו הצביע על בעיה עיקרית הקשורה במסירת מידע על ידי המתלוננים: " יש לנו בעיה קשה עם העובדה שהם מפחדים ולא נותנים לנו שמות שהם מכירים. עם הראיות האלו אפשר יהיה לגשת לפרקליטות ולהגיש כתב אישום, אבל ברגע שאנו לא מקבלים את כל האינפורמציה אנחנו בבעיה. אם אדם יבוא ויגיד את השם של מי שאיים – עוד היום אני עוצר אותו", אמר מרציאנו. עוד הביע את תקוותו כי הדיון בוועדה ידרבן את המתלוננים למסור את כל המידע שיש ברשותם, והפציר בכל מי שחש מאוים להגיע ולדווח למשטרה.
נציגת פרקליטות המדינה, עו"ד קלאודיה בילנקה, ציינה כי התקבלו מספר תיקים בפרקליטות אשר הוחזרו למשטרה שכן עדיין לא היו בשלים לגיבוש עבירה של סחיטה באיומים, על רקע סיבות ראייתיות ומשפטיות. עוד הוסיפה כי לעיתים יש פער מסוים בין תמונה שמצטיירת בתקשורת או בוועדה, לבין התמונה העובדתית והמשפטית. לדבריה, בתיקים שהגיעו לפרקליטות לא היו מספיק חומרים או ראיות כדי לגבש כתב אישום בעבירות של סחיטה באיומים. יחד עם זאת, העירה, הפרקליטות הנחתה את המשטרה לטפל במלוא החומרה באירועים של אלימות או הפגנות המתקיימות בניגוד לחוק.
נציגת המרכז הרפורמי לדת ומדינה, עו"ד ריקי שפירא, אמרה כי המרכז הגיש עתירה לבג"ץ בנושא הקווים הכשרים, וטענה כי שיתוף הפעולה של חברות הסלולר עם וועדות הרבנים הוא אסור לחלוטין. לדבריה, לוועדת רבנים אין שום סמכות להיות הגורם המתווך שיכריע איזה קו הוא כשר ואיזה לא, שכן רק אדם פרטי שמעוניין שקווים מסוימים יהיו חסומים יכול לפנות לחברת הסלולר. שפירא ציינה כי זהו שורש הבעיה, אשר התפתחה בהמשך לאלימות כלפי חנויות סלולר.
יו"ר הוועדה, מירב בן-ארי, ציינה לבסוף כי צריך לטפל באירוע "מן הראש", מה שמהווה גם אינטרס של המשטרה, אשר נאלצת לבזבז זמן ומשאבים לשם השמירה על הסדר הציבורי ליד חנויות הסלולר. עוד הוסיפה כי לא ניתן להתעלם מכך שהחיים של בעלי החנויות הפכו לסיוט מתמשך וכי האירוע יצא מגבולות ההיגיון. "בשום מדינה בעולם לא ייתכן שאדם פותח חנות וצריך לעבור דירה בגלל זה", אמרה יו"ר הוועדה. בן-ארי הבהירה כי תמשיך בקידום השיח בעניין אל מול שר התקשורת, וקראה לבעלי העסקים לשתף את המשטרה בכמה שיותר פרטים ומידע. "מאחלת שבעלי החנויות, שבסך הכול רוצים להתפרנס, יהיו חזקים. אנו ננסה למצוא פתרונות בשיתוף המשטרה ומשרד התקשורת. כמדינה, יש לנו אחריות לסייע בנושא", סיכמה בן-ארי את הדיון.