חוק הגיוס: עיצומים כספיים עד 20 אלף שקל

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת המשיכה אתמול (שלישי) את רצף הדיונים בהצעת חוק הגיוס, כאשר הפעם עמד במרכז הדיון פרק האכיפה והעיצומים הכספיים. הדיון התמקד בסעיפים 26כ1 עד 26כ16 להצעת החוק, העוסקים במנגנון שיאפשר למדינה להטיל סנקציות כלכליות על ישיבות ובעלי תפקידים בהן, במקרה של הפרת התנאים שנקבעו בחוק לדחיית שירות ביטחון.

על פי נוסח ההצעה שנדון, מנכ״ל משרד הביטחון יהיה מוסמך להטיל עיצום כספי אם יימצא כי לגבי חמישה אחוזים מתלמידי ישיבה מסוימת לא מתקיים התנאי המוצהר. תנאי זה מגדיר כי תלמיד ישיבה נדרש ללמוד לימודים תורניים באופן סדיר ובהיקף של לפחות 45 שעות שבועיות, או 40 שעות שבועיות במקרה של כולל. מדובר בהגדרה שנועדה לשמש בסיס לפיקוח ולאכיפה, כחלק מהניסיון ליישם את הוראות חוק הגיוס הלכה למעשה.

לפי ההצעה, ההצהרה על עמידה בתנאי הלימוד ניתנת על ידי בעל תפקיד בישיבה, המשמש גם מורשה חתימה של העמותה או החברה לתועלת הציבור המפעילה אותה. אם תימצא הפרה של התנאים, לאחר שניתנה לבעל התפקיד הזדמנות להשמיע את טענותיו, יוכל מנכ״ל משרד הביטחון להטיל קנס כספי בסכום של עד 20 אלף שקלים. מנגנון זה נועד להטיל אחריות ישירה על הנהלות הישיבות ועל מי שמצהירים בשמן בפני הרשויות.

בנוסף לעיצום הכללי, נקבע בהצעת החוק כי ניתן יהיה להטיל קנס של 1,500 שקלים בגין כל תלמיד שלגביו נמסרה הצהרה שאינה עומדת בתנאי החוק. כלומר, מעבר לקנס הכולל, עשוי להיווצר מצב של צבירת קנסות בהתאם למספר ההצהרות שנמצאו כבלתי תקינות. עוד נקבע כי בעל תפקיד שעליו יוטלו עיצומים יותר מפעם אחת, או שיוטלו עליו קנסות ביחס לחמישה תלמידים או יותר, לא יהיה רשאי להגיש תצהירים נוספים לצורך דחיית שירות ביטחון. סעיף זה מבקש למנוע הישנות של הפרות ולהגביר את ההרתעה האישית כלפי בעלי התפקידים.

כחלק מהפיקוח הפרלמנטרי, נקבע גם כי מנכ״ל משרד הביטחון יחויב לדווח אחת לחצי שנה לוועדת החוץ והביטחון על מספר העיצומים שהוטלו, על סכומם ועל העילות שבגינן הוטלו. חובת הדיווח נועדה לאפשר לוועדה לעקוב אחר יישום החוק בפועל ולבחון את היקף האכיפה והשלכותיה.

הדיון עצמו לא עסק רק בהיבטים הטכניים של החוק, אלא לווה באמירות נוקבות ובדברים אישיים שהשמיעו בני משפחות שכולות שנכחו בישיבה. מיה מורנו, אלמנתו של סא״ל עמנואל מורנו ז״ל, פנתה לחברי הוועדה ואמרה: שני הבנים שלי משרתים בצבא. עליי לא חל שום חוק הקלות, אם הם לא יתגייסו הם ייכנסו לכלא, והם יתומי צה״ל. איך ייתכן שמדינת ישראל עושה איפה ואיפה בין אזרחים? אחד הבנים שלי למד שנתיים בישיבה, תלמיד חכם, ובחר להתגייס לצבא רגיל. יש ערך גדול לתורה, אבל תורה בלי חיבור למדינה, אני תוהה מה ערכה.

דבריה של מורנו שיקפו את המתח והכאב שמלווים את הדיון הציבורי סביב חוק הגיוס, במיוחד על רקע המחיר האישי ששילמו משפחות רבות. גם מיכל קסטל קידר, אלמנתו של סא״ל דולב קידר ז״ל, התייחסה לנושא ואמרה: אנחנו לא משפחה דתית, אבל לדולב הייתה פלוגה של בני ישיבות, והוא עשה הכול כדי שיקבלו את מה שהם צריכים. איך ייתכן שזה לא מובן מאליו שכל מי שחי במדינה הזו צריך גם להגן עליה?. דבריה הציפו את שאלת השוויון בנטל ואת הציפייה לשותפות רחבה בהגנה על המדינה.

הדיון בוועדת החוץ והביטחון מתקיים כחלק מרצף ישיבות שמטרתן לקדם את חקיקת חוק הגיוס ולגבש את מנגנוני היישום והאכיפה שלו. על פי הנאמר בישיבה, הדיונים צפויים להימשך גם בשבוע הבא, במסגרת המאמץ להשלים את הליך החקיקה בשבועות הקרובים.

העיסוק בעיצומים כספיים ובהטלת אחריות על הנהלות הישיבות ממחיש את השלב המתקדם שאליו הגיע הדיון בחוק הגיוס. לאחר שנים של מחלוקות ועיכובים, מבקשת הכנסת לעבור משיח עקרוני למנגנונים מעשיים, הכוללים סנקציות, פיקוח ודיווח שוטף. במקביל, הדברים שנשמעו מפי אלמנות צה״ל הדגישו כי מאחורי הסעיפים והמספרים עומדות סוגיות ערכיות וחברתיות כבדות משקל, שממשיכות ללוות את הדיון הציבורי סביב גיוס, שירות ושוויון בנטל.