שלושה בכירים בבתי הדין נחקרו בחשד לסחיטה ואיומים

ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) להב 433 הסתיימה לאחרונה חקירה רחבה ורגישה, במסגרתה נחקרו שלושה בכירים במערכת בתי הדין הרבניים בחשד לביצוע עבירות חמורות הכוללות סחיטה באיומים, שוחד, מרמה והפרת אמונים. החקירה, שנוהלה תחת מעטה של עבודה סמויה, הובילה את המשטרה לממצאים שאותם העבירה כעת לפרקליטות לצורך עיון והחלטה.

הפרשה, שנפתחה בעקבות מידע שהגיע לגופי החקירה, עסקה בהתנהלותם של שלושה בכירים הנחשבים לבעלי השפעה רבה במערכת בתי הדין הרבניים. במסגרת החקירה עלה חשד שלפיו השלושה ניצלו את כוחם ותפקידם כדי לסחוט בכיר אחר במערכת, במטרה לקדם אינטרסים אישיים הקשורים למאבקי כוח פנימיים. על פי החשד, מדובר בניסיון השפעה פסול שנועד לאפשר לאחד או יותר מהמעורבים להשיג יתרון במסגרת המערכת המנהלתית.

מן המשטרה נמסר כי תיק החקירה לווה מראשיתו על ידי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, אשר העניקה ליחידה החוקרת ליווי משפטי מלא. כעת, עם סיום עבודתה של יאח"ה, הוחלט להעביר את ממצאי החקירה לעיון והחלטה של הפרקליטות, שתבחן האם הראיות שנאספו מצדיקות המשך הליך פלילי או שמא יש לסגור את התיק.

לצד החקירה המשטרתית, תגובת באי כוחם של הרבנים שנחקרו הייתה תקיפה וברורה. עורכי הדין רון דרור, עמית חדד ואלי פרי מסרו מטעמם: "החשד שנחקר והופרך היה שכתנאי למינוי התבקש מכתב התנצלות מעשה שלטענת המשטרה מהווה עבירה". לדבריהם, מדובר ב"צעד מנהלי רך" אשר אין בו כל היבט פלילי, והם טוענים כי עצם העלאת החשד מלמדת על חוסר הבנה של מערכת יחסי העבודה הפנימית.

ההגנה הוסיפה והדגישה כי "מדובר בטענה מופרכת לחלוטין". לפי דבריהם, בית המשפט, אשר נחשף לכלל חומרי החקירה, קבע כי המצב הראייתי הוא "דליל", ואף ציין בהחלטתו כי התיק כולו "תלוי בשערה". בית המשפט גם קבע כי אין לפרסם את שמותיהם של המעורבים בשל אותו מצב ראייתי רגיש, וכן משום שהחומר הקיים מבוסס בעיקרו על "עדות שמיעה בלבד של המתלונן".

בתגובה זו, ההגנה מציירת תמונה שלפיה החקירה נשענת על תשתית ראייתית חלשה מאוד, שאינה מגובה בראיות חפציות, במסמכים או בעדויות נוספות. מנקודת מבטם של החשודים, הם עומדים מול טענה שאין לה בסיס, ולדבריהם, "אנו בטוחים כי האמת תצא לאור, והפרקליטות תאמץ את עמדת בית המשפט ותגיע למסקנה שלא נפל כל רבב בהתנהלותם של הרבנים".

הפרשה מעוררת עניין ציבורי רחב בשל העובדה שהיא עוסקת במערכת בתי הדין הרבניים גוף ממלכתי בעל סמכות ציבורית רחבה ומעמד ייחודי במדינת ישראל. חשדות כאלה, גם אם יתבררו בסופו של דבר כבלתי מבוססים, מערערים את תחושת האמון של הציבור במערכת שאמורה לגלם טוהר מידות, שקיפות ויושרה. המערכת כולה מוצאת את עצמה כעת תחת זרקור ציבורי, בעוד שהשאלה המרכזית המרחפת מעל הכול היא האם אכן התקיים ניצול כוח או האם מדובר בפרשייה חסרת בסיס.

בשלב זה, הפרקליטות תידרש לבחון את חומרי החקירה בפרטי פרטים. במסגרת הבדיקה ייבחנו הראיות, טיבן, משקלן ומהימנותן, כמו גם האפשרות לקיום עבירות על פי הוראות החוק. הפרקליטות גם תבחן האם יש מקום להשלמות חקירה, האם קיימת עילה לסגירת התיק, או שמא יש מקום להגשת כתבי אישום בכפוף לשימוע.

החשודים, מצדם, ממשיכים להציג חזית אחידה וברורה: לטענתם, כל ההליך כולו נשען על תלונה שאינה עומדת בסטנדרטים ראייתיים ומבוססת על תיאור אירוע שאינו משקף עבירה פלילית. הם מדגישים כי לא נעשה כל מעשה המהווה סחיטה, איומים או שוחד, ומסבירים שהאירוע שתואר דרישת מכתב התנצלות היה לכל היותר חלק מדיון פנימי שאינו חורג מסמכות.

ההחלטה שתתקבל על ידי הפרקליטות תקבע את כיוון המשך הפרשה. היא עשויה לסגור את הסיפור או להוביל לתהליך פלילי מלא, שימשוך תשומת לב ציבורית רחבה ויעמיד את מערכת בתי הדין בעין הסערה. בשלב זה, מה שנותר הוא להמתין להכרעת הפרקליטות, אשר תקבע האם החומר שנאסף מצדיק העמדה לדין.