טראמפ מאיים על אפגניסטן: "דברים רעים יקרו"

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הוציא הבוקר איום פומבי כלפי אפגניסטן ודורש את החזרת בסיס חיל-האוויר בגראם לידי ארצות הברית. בהודעה קצרה והואטקסט שפרסם בפלטפורמות חברתיות, אמר טראמפ במלים בוטות: If Afghanistan doesnt give Bagram Airbase back to those that built it, the United States of America, BAD THINGS ARE GOING TO HAPPEN!!! ובתרגום חופשי: "אם אפגניסטן לא תחזיר את בסיס בגראם לאלה שבנו אותו ארצות הברית, דברים רעים עומדים לקרות." 

הצעד של הנשיא ממשיך קו תקיף ובוחר תוקפנות פומבית כלפי שלטון הטליבאן והמשפט החתום בפסיקת ההודעה עורר תגובות חריפות ברחבי המערכת המדינית והביטחונית. הדיווחים המוקדמים תיארו את המסר כ"אולטימטום" שלא מפרט את מהות הצעדים הצפויים במידה והדרישה לא תינחל. במילים אחרות גם אם טראמפ לא פורט בפירוש האם הכוונה למהלכים דיפלומטיים, סנקציות כלכליות או פעולות צבאיות הנימה האיום הברורה שודרה לציבור הבינלאומי. 

הבסיס המדובר, בגראם (Bagram), שימש בעבר כמרכז הכוחות האמריקניים באפגניסטן עד הנסיגה ב־2021, והוא נחשב לנכס אסטרטגי בעל חשיבות תפעולית ואינטליגניטיבית. מאז הנסיגה עבר הבסיס לידי כוחות מקומיים והפך לנושא רגיש מבחינה פוליטית ובטחונית עם עליית הטליבאן לשלטון. טראמפ עצמו ציין בעבר את חשיבותו של בגראם באשר לקרבתו לאזורי אסטרטגיה אזוריים, והצהיר כי ברצונו להשיב את השליטה עליו. 

התגובות הראשוניות לא התעכבו: דוברי הטליבאן דחו בתוקף כל הצעה לנוכחות צבאית אמריקנית מחודשת בשטח, בעוד אנליסטים צבאיים הזהירו כי ניסיון לכפות שליטה על בגראם עלול לדרוש מעורבות צבאית רחבה מהלך שיזכיר פלישה מחדש ויצריך אמצעים ותגובות אזוריות נרחבות. חוקרים ציינו כי החזרת בסיס כזה אינה עניין טכני פשוט; מעבר לשיקולים הצבאיים קיימים סיכונים פוליטיים כבדים ופוטנציאל להסלמה מול שחקנים אזוריים. 

בהודעות התקשורתיות שנלוּו למסר של טראמפ הודגשו גם נקודות מהעבר: הנשיא טען כי בגראם נבנה והופעל על-ידי ארצות הברית במשך שנים, וכי הנטישה ב־2021 הושלמה "בלי תמורה". אמירות מסוג זה משמשות כיום כדי להצדיק דרישות לשינוי עמדות ולקידום מהלכים שמטרתם להחזיר נוכחות אמריקנית לפחות חלקית בזירה. במקביל, פרשנים תוהים אם ההתבטאויות הפומביות נועדו גם למטרות פנימיות פוליטיות ולחיזוק מסר חזון פורים מבחינת דרך הפעולה של ממשל טראמפ. 

ההכרזה והאיום מעוררות גם שאלה דיפלומטית רחבה: כיצד יגיבו מדינות אזוריות וגורמי תיווך? האם וושינגטון תנסה לפתוח ערוצי משא ומתן שקטים עם מנהיגי טליבאן ולהציע תמריצים כלכליים/פוליטיים בתמורה לשיתוף פעולה, או שמא תעדיף קונפורמנט חד־צדדי יותר שמעמיד אולטימטום? בעיתות עבר, צעד כזה של דרישה ישירה לעתים גרר תגובה תקיפה מצד המדינות המושמעות תפיסה שעלולה לגרום לסיכונים של הסלמה צבאית מול הרצון האמריקני להשפיע.

במעגלי הביטחון בארה"ב ובקהילה הבינלאומית נשמעת גם דאגה קונקרטית: החזרת נוכחות צבאית משמעותית דורשת תכנית לוגיסטית וביטחונית מקיפה כוח אדם, הגנה מפני איומי טילים ורקטות, מודיעין רציף וחיזוק יכולות אזוריות. מומחים מזהירים כי ניסיון "להחזיר" בסיס באמצעים קצרים עלול ליצור פתח לעימות ממושך, במהלכו יידרש חיסכון במשאבים והכרעות מורכבות ביחס לסיכונים מול התגמולים האסטרטגיים. 

לסיכום, האיום בפומבי של נשיא ארצות הברית "BAD THINGS ARE GOING TO HAPPEN" מציב אתגרים דיפלומטיים וביטחוניים משמעותיים. מאחורי המשפט החזק מסתתר בחינה מחודשת של אופני המעורבות האמריקנית באזור, לצד שאלות על עלות, סיכונים ותכלית. כעת, כל העיניים מועדות לקבינט הממשלתי בוושינגטון ולתגובות הטליבאן והמדינות השכנות אשר יקבעו האם מדובר בסכנה רטורית עזה או בסיבוב פוליטי חדש בעל השלכות בשטח