דבר תורה ניהולי פרשת נח

פרשת נח מספרת לנו על האיש נח, שהיה צדיק בדורו. בעשרת הדורות, מאדם הראשון ועד נח, היו רוב האנשים רשעים גדולים, והצדיקים היו ספורים. לאחר שראה אלוקים כי לא ניתן לתקן את הרשעים ולהחזירם למוטב החליט להחריב את העולם באמצעות מבול. ואולם בטרם עשה כן, נתן ה' לאנשי הדור הזדמנות אחרונה, ובמשך מאה ועשרים שנה המתין להם שיחזרו בתשובה. בו בזמן היה על נח להכין תיבה, שבה יוכל לשהות עם בעלי החיים זמן ממושך. זמן הכנת התיבה היה מקביל לזמן ההמתנה, וארך גם הוא מאה ועשרים שנה. המחשבה האלוקית הייתה שבמהלך שנים אלו אולי יראו הרשעים את בניית התיבה, יבינו את המשמעות החמורה של מעשיהם ויחזרו בהם ממעשיהם הרעים.

אלוקים מגדיר לנח במדויק כיצד צריכה התיבה להיבנות עליה להיות מחולקת לתאים, אורכה מאה וחמישים מטר, רוחבה עשרים וחמישה מטר וגובהה כחמישה־עשר מטר. הקומה הראשונה מיועדת לבני האדם, השנייה, לבעלי החיים, והשלישית, לאשפה. נציין עוד שהתיבה נמצאה בצילומי לווין בהרי אררט שבטורקיה, בדיוק היכן שהתורה מציינת שהיא נעצרה לאחר המבול.

לאחר מאה ועשרים שנה, משלא נעשתה תשובה, ציווה אלוקים על נח ומשפחתו להיכנס לתיבה והביא מבול אדיר, שנמשך ארבעים יום וארבעים לילה, ללא הפסקה, מבול שכילה כל דבר בעולם. בתום ארבעים ימי המבול, ולאחר שנה נוספת, יבשה הארץ, החיות שוחררו לפרייה ורבייה, והעולם החל להתפתח מחדש.

בהמשך הפרשה אנו קוראים על בניית מגדל בבל. נמרוד, שהיה עריץ גדול וכבש את העולם, התעלל באנשיו וחייב אותם לבנות עיר שבה יעמוד מגדל גבוה, שבראשו יוצב פסל בדמותו. אנשיו החלו במשימת בניית המגדל, אבל אלוקים, שראה שהם מצליחים במשימתם ובונים מגדל ובתוכו פסל, עצר את הבנייה ובלבל את שפתם. בלבול השפות גרם לכאוס אדיר, כאוס שבסופו נשרף שליש מהבניין, שליש שקע, ושליש נשאר על עומדו, כמו שכתוב בילקוט שמעוני (לבראשית יא ח): "אמר ר' יוחנן: מגדל שליש נשרף, שליש נבלע, שליש קיים". מכאן גם השם "בבל", על שם בלבול השפות.

ובעולם הניהול

את המעוות אי־אפשר לתקן נתאר לעצמנו מנהל הנכנס לתפקיד חדש בארגון כלשהו. לאחר תקופה קצרה שבה הוא לומד את העבודה ומכיר את האנשים ואת התהליכים הוא עשוי להגיע למסקנה שנדרש שינוי עמוק ויסודי בארגון, על פי ראות עיניו. לרוב, יעשה המנהל מהלכים גדולים או קטנים, מהירים או איטיים, על מנת להביא את השינויים הנדרשים ולהוביל את הארגון בדרכו הוא. תהליכים אלו שגרתיים ונמצאים בליבו של כל ארגון ושל כל מנהל.

ואולם לפעמים יגלה המנהל ש"מְעֻוָּת לֹא-יוּכַל לִתְקֹן…" (קהלת, א טו), ואין דרך להבריא את הארגון אלא בפירוקו ובהרכבתו מחדש. במקרה כזה יש להרוס לחלוטין את הקיים ולבנותו מחדש. זה כולל, לעיתים, לפטר אנשים ולקלוט אחרים במקומם; לבטל תהליכים ישנים ובעייתיים ולייצר חדשים; לבחון מחדש את התקציב, על כל שורותיו, הכנסותיו והוצאותיו, ולתכננו מחדש וכדומה, כי רק כך תהיה אפשרות להביא את הארגון למקום טוב יותר.

זהו תהליך קשה ומורכב, ונדרשים בו הרבה מאוד זמן, סבלנות, אורך רוח ויכולות התמודדות עם משברים ואתגרים רבים, כגון בתי משפט, תקשורת, ועדי עובדים ועוד. זוהי החלטה אמיצה מאוד, אבל לעיתים היא חיונית כדי להבריא ארגון רקוב. גם בפרשה היה העולם רקוב בגלל אנשים רשעים מאוד, ואלוקים החליט שצריך לתת להם הזדמנות של מאה ועשרים שנה כדי לחזור בתשובה. משלא עשו זאת, נותרה רק דרך אחת, והיא לפרק ולהרכיב מחדש. במקרים כאלה מנהל כמו נח יזכה לראות את התהליך במלואו את מה שלא היה טוב, את תהליך השינוי (המבול) ואף את תוצאות השינוי.

שפה אחת כמנהל, אם אתה רוצה שהארגון שלך יצליח, עליך להתוות שפה אחידה שכולם, עד אחרון העובדים, ידברו אותה באחידות כי זה תנאי לעמידה במטרות. אם האנשים "מדברים כמה שפות", וכל אחד מושך לכיוון שלו, נגרמים בלבל וכאוס בארגון, המובילים לנטישת לקוחות. השיווק חייב לדעת לדבר עם הייצור, שחייב לדבר עם הרכש, שחייב לדעת לדבר עם מערך הכספים, וכן הלאה. אם לא ברור לכולם מהי המשימה המרכזית של הארגון, לא יהיה ייצור, לא יהיה מוצר, לא יהיה מה לשווק, והכול ירד לטמיון. אם כן, אחידות השפה בין העובדים היא תנאי חשוב ביותר להצלחת הארגון, וכמנהל, עליך לוודא את זה ולהשקיע בזה זמן רב.

שבת שלום!

המחבר: 

פוגל יניב, סא״ל במיל. מנהל אדמיניסטרטיבי של בית חולים וולפסון , מחבר את  הספרים "אבות הניהול" עם זיו אלול , "תרי"ג מצוות הניהול" עם יובל בן מרדכי. ואת הספר "ישיבת הנהלה"