דבר תורה ניהולי – פרשת אחרי מות

הפרשה נפתחת באזהרה על הכניסה לקודש הקודשים. לאחר מות שני בני אהרון בפרשה הקודמת , בפרשה הקודמת, שהחליטו להיכנס לקודש הקודשים התורה רואה לנכון להדגיש: "וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי-יְהוָה וַיָּמֻתוּ. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל-אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל-יָבֹא בְכָל-עֵת אֶל-הַקֹּדֶשׁ מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֶל-פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל-הָאָרֹן וְלֹא יָמוּת…" (ויקרא, טז א-ב). וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרון בקרבתם לפני ה' וימותו , ויאמר ה' אל מלה שדבר אל אהרון אחיך ואל יבוא בכל עת אל הקודש מבית לפרכת אל פני הכפורת אשר על הארון ולא ימותו " אומר הכתוב , אל תתקרבו לקודש הקודשים, שכן מי שיעשה כן ימות , ומי שלא יעשה כן לא ימות כפי שמתו שני בני אהרון .

לאחר מכן התורה מפרטת לפרטי פרטים את עבודת הכוהן הגדול ביום הכיפורים: את. לבושו, את הקורבנות שהוא נדרש להקריב , את הווידויים , את גורל השעירים (לה' ולעזאזל), את הקטרת הקטורת ועוד,. התורה מפרטת לפרטי פרטים את מה שהכהן הגדול נדרש לעשות ומקדישה לכך פסוקים רבים. בסוף התהליך נכתב: "כִּי-בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם  מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְהוָה תִּטְהָרוּ" (שם, שם ל). כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאותיכם לפני ה' תיטהרו". התורה בעצם פה אומרת לנו מה התכלית של כל העבודה הזאתו ביום הכיפורים לכפר על החטאים . לא לחינםסתם יש הרבה מאוד עיסוקים ומשימות לכוהן הגדול, ולא סתם התורה מקדישה התורה לכך פסוקים רבים, אלא יש לזה תכלית חשובה,משמעותית שהיא לכפרה שלמה על כלל עוונותיהם של ישראל.

בהמשך, הפרשה כותבת התורה עלמתואר איסורר על שחיטה מחוץ למשכן . עד להקמת המשכן נהגו להקריב קורבנות בכל מקוםאיפה שרצו. , פה בא ה' ואומר למשה שיגיד לישראל כי, מעתה ואילך שוחטים ומקריבים קורבן רק במשכן.

לאחר פירוט איסורי העריות, איסורים המייחדים את ישראל משאר העמים, התורה מדגישה נקודהמשהו חשובה    בסוף הפרשה: . " כִּי אֶת-כָּל-הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל עָשׂוּ אַנְשֵׁי-הָאָרֶץ אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם וַתִּטְמָא הָאָרֶץ.  כח וְלֹא-תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת-הַגּוֹי אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶםכי את כל התועבות האלה עשו אנשי הארץ אשר לפניכם ותטמא הארץ , ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם" (שם, יח כז-כח) . לתורה חשוב להדגיש שאם עם ישראל לא יתנהג כנדרש בכלל, ובענייני העריות בפרט, הארץ תקיא הארץ אותםה מתוכה בדיוק כשם שהקיאה את העם הקודם שישבהיה בהארץ . מכאן עולה החשיבות הלהקפדה על דינים אלו. אם עם ישראל לא יהיה טוב ויעשה מעשים רעים הארץ תקיא אותם.

בעולם הניהול אנו לומדים מכך מספר דברים: .

תחקיר ודגשים לאחר כל פעולה שמתבצעת בארגון, בן אם מוצלחת ובין אם לא, נדרש לבצע תחקיר . תחקיר ללמידה כדי לשמר את. המה שטוב ולשפר את הטעון שיפורצריך לשמר ומה שלא טוב צריך לשפר. לאחר ביצוע התחקיר יש מסקנות ולקחים שאותם נדרשים הארגון והמנהל ליישם. חשוב לציין, שצריך לעשות תחקיר ולא חקירה. . תחקיר, מטרתו ללמוד לעתיד , ואילו חקירה, תפקידה למצוא אחראיים ואשמים. ככל שיתבצע תחקיר למען למידה, ישתפרו הארגון והמנהל ישתפרו ויהיו טובים יותר.

שני בני אהרון נכנסו לקודש הקודשים ללא אישור, ומתו . לאחר פירוט כל ענייני הקרבת הקורבנות היה חשוב היה לתורה להדגיש ולתחקר את אשר אירע . "אחרי מות שני בני אהרון" כתוב בתחילת הפרשה כי. כאילו חשוב לתורה רגע לתחקר את מה שקרההיה פה כדי שיילמדו הכוהנים וילמד עם ישראל מאת הטעות שעשו: לא נכנסים לקודש הקודשים אלא רק ביום הכיפורים ורק בתנאים מסוימים .

הסברת התכלית לכל ארגון ולכל משימה יש תכלית . תכלית ייעודית שלשמה היא נועדוה . ישנם ארגונים שתכליתם להרוויחעשות כסף ולצבור רווחים, ויש ארגון שתכליתו לייצר רווחה חברתית ולתת שירות לאזרח. חשוב שהתכלית תהיה מודגשת בכל פעם לעובדים כל פעם מחדש,. גם תכלית הארגון וגם תכלית משימתם בארגון. לדוגמה, תכלית הבית החולים היוא לטפל בחולים ולרפא אותם., אדם שחולה הומגיע לבית החולים, רוצה לקבל רפואה טובה ולחזור לביתו בריא ושלם . תפקיד אגף הניקיון הוא לנקות את בית החולים, אך תכליתו , זהיא לאו דווקא הניקיון, אלא מניעת זיהומים ,מניעת והעברת זיהומים   מחולה לחולה,אחד לשני ובבכך תרומתם המכריעה להצלחת התהליך הרפואי. בכל תחום ובכל יחידה ותת־ יחידה תפקיד המנהל הוא להגדיר, ללמד ולהסביר את התכלית ואת השליחות שלשמה מתבצעת המשימה ולשמה קיים הארגון. .

שינוי לעיתים, אחרי שמסתיים תהליך של שינוי , צריך לעצורור את מה שהיה ולהטמיע את השינוי . תהליך זה עשוי להיותלעיתים הוא תהליך מורכב וקשה לעובדים, . אבל יש רגע שבו צריך לעשות "'קאט"' בנוהל הישן ולהכריז שמתחיליםגיד למרגע זה ואילך שפועולים לפי הנוהל   החדש, לפי (התהליך החדש שנבנה).   בפרשה שלנו ה' מבקש שמעתה ואילך הקרבת קורבן תתבצע רק במשכן, ולא בכל מקום כפי שהיה נהוג.

להוקיעאת הסוררים – בכל ארגון וכל מנהל צריכיםך להדגיש לבפני העובדים שיש מעשים שלא ייעשו , שלא מקובלים בארגון, ומי שיעשה אותם, יוקע מהארגון . עובד , מנהל או כל אדם יכולים לטעות , וכידוע, מי שלא עובד, לא גם   לא טועה . לרוב, על הארגון   ועל המנהל גם לגַבּות עובדים שטועים ., כמובן שנדרש תחקיר שיללמידה והבנה של מה שהיה, ולאחריו, אם לא נמצאה רשלנות, חשוב לתת גיבוי לעובד . ( כמובן במקביל גם צריך להעיר וללמד כדי אותו שבלעתיד לא יחזרו על הטעות, אבל צריך לדעת לגבות). ואולם ישנם דברים שהם 'קו אדום,' שעליהם לא יהיה גיבוי, לדוגמה: רשלנות פושעת , ומעבר על החוק הם רק דוגמאות לקווים אדומים ., אבל חשוב שהעובדים יידעו בדיוק מה לא מקובל בארגון ומתי יוקיע אותם הארגון יקיא את אותם מתוכו ,. הוקעה שיכולה להגיע עד לפיטורין , בדיוק כפי שה' הזהיר ה' את עם ישראל , באם יעשו דברים רעים שמתוארים בפרשה הארץ תקיא אותם מתוכם . אומנם הוקעאה היאזו מילה קשה, אבל ומטרתה להמחיש את הגועל שהארץ חווה כשמתבצעים מעשים רעים שכאלה בקרבה.

שבת שלום !

המחבר: 

פוגל יניב, סא״ל במיל. מנהל אדמיניסטרטיבי של בית חולים וולפסון , מחבר את  הספרים "אבות הניהול" עם זיו אלול ואת "תרי"ג מצוות הניהול" עם יובל בן מרדכי.

 [