דעות קדומות ,סטריאוטיפים, גזענות .לפי הפסיכולוגיה .

עמיחי לוי יועץ זוגי ומטפל רגשי בארגון הידברות . יור" "זוגיות" מכון לאבחון וטיפול זוגי/ רגשי .
קביעת פגישת ייעוץ ומתן מענה בכל שאלה
במייל שמופיע בתגובה הראשונה 

 

דעות קדומות
אין בנמצא חולשה אנושית הרסנית יותר מאשר דעה קדומה, הפוגעת בכבודו של היחיד ובקשרים חברתיים אנושיים.

דעות קדומות הן הדוגמה הבולטת
ביותר למציאות חברתית שהשתבשה. דעה קדומה נוצרת במוחם של בני אדם,והיא עלולה להשפיל אחרים ולהרוס את חייהם. דעה קדומה היא עמדה נלמדת כלפי מושא מטרה, המערבת רגשות שליליים עוינות או פחד, אמונות
שליליות סטריאוטיפים המצדיקות את העמדה, וכוונה התנהגותית להימנעממגע עם מי שנמצאים בקבוצת המטרה, לשלוט בהם, לפקח עליהם או
להשמידם.

מנהיגים נאצים, לדוגמה, חוקקו חוקים כדי לאכוף את דעותיהם הקדומות, שעל־פיהן היהודים הם קבוצה תת־אנושית המנסה להביא כליה על
התרבות הארית. אמונה כוזבת נחשבת לדעה קדומה אם היא אינה משתנה גם כאשר מציבים מולה ראיות מוצקות לעובדת היותה כוזבת.

בני אדם מגלים
דעות קדומות כשהם טוענים, לדוגמה, כי כל האפרו־אמריקנים הנם עצלנים למרות חריצותם של עמיתיהם האפרו־אמריקנים. עמדות המבוססות על דעות
קדומות משמשות כפילטרים מוטים, המשפיעים על האופן שבו בני אדם נתפסים ועל האופן שבו מתייחסים אליהם מרגע שהוכנסו לקטגוריה של חברי
קבוצת מטרה.

מאז ומעולם הציבה הפסיכולוגיה החברתית את חקר הדעות הקדומות במקום מועדף בסדר היום שלה, במאמץ להבין את מורכבותן ואת התמדתן,ולפתח אסטרטגיות לשינוי עמדות המבוססות על דעות קדומות ולשינוי
התנהגות מפלה . למעשה, החלטת בית המשפט
העליון בארצות־הברית ב־1954 להוציא אל מחוץ לחוק הפרדה גזעית בחינוך הציבורי התבססה, בחלקה, על מחקר שהציג הפסיכולוג החברתי קנט
קלרק לפני בית המשפט הפדרלי. מחקרו הציג את ההשפעה השלילית של ההפרדה ושל החינוך הלא שוויוני על ילדים שחורים

בכתבה זו נתאר את כברת הדרך שעשו פסיכולוגים חברתיים במאמצם להבין את מקורות הדעות הקדומות ואת השפעתן ובמאמצם לבטל את תוצאותיהן

המקורות להיווצרות דעות קדומות
אחת מן האמיתות המצערות העולות מחקר דעות קדומות היא העובדה שאפשר לגרום, בקלות, לבני אדם להביע עמדות שליליות בנוגע לבני אדם שאינם משתייכים לאותה "קבוצה". קטגוריזציה חברתית היא התהליך שבאמצעותו בני אדם מארגנים את סביבתם החברתית באמצעות קטגוריזציה של עצמם
ושל זולתם בקבוצות.

צורת הקטגוריזציה הפשוטה והשכיחה ביותר היא
קביעתו של אדם האם אחרים דומים לו. קטגוריזציה זו מתפתחת מן הנטייה לראות את העולם במונחי "אני לעומת לא אני" אל הנטייה לראותו במונחי
"אנחנו לעומתם": אנשים מחלקים את העולם לקבוצות פנים קבוצות שהם משתייכים אליהן ומזדהים אתן; ולקבוצות חוץ קבוצות שאינם מזדהים אתן.
בעקבות הבחנות קוגניטיביות אלה נוצרת הטיית קבוצת הפנים ההערכה ףשלפיה הקבוצה שהפרט משתייך אליה טובה יותר מן האחרות .

אנשים המזוהים כשייכים לקבוצת החוץ מועמדים, כמעט מידית, לרגשות עוינים ולהתייחסות לא הוגנת.
די ברמז מבדיל, ולו הקטן ביותר, כדי לגרום להטיה ולדעה קדומה נגד מי ששייכים לקבוצת החוץ.

בסדרת ניסויים שנערכה בהולנד חולקו המשתתפים באקראי לשתי קבוצות: קבוצה כחולה וקבוצה ירוקה. על־פי השתייכותם לקבוצה קיבלו המשתתפים עטים כחולים או ירוקים ונתבקשו לכתוב על גבי נייר כחול
או ירוק. הנסיין פנה אל המשתתפים במונחים של צבע קבוצתם. אף־על־פי שלקטגוריות צבע אלה לא הייתה משמעות פסיכולוגית מהותית כלשהי, ואף־על־פי שההקצאה לקבוצות הייתה שרירותית לחלוטין, בכל זאת
העריכו המשתתפים באופן חיובי יותר את חברי קבוצתם מאשר את חברי הקבוצה השנייה. יתר על כן, הטיית קבוצת הפנים, שהתבססה אך ורק על
זיהוי עם הצבע, הופיעה עוד קודם שחברי הקבוצה התחילו לעבוד יחד על מטלת הניסוי .
אפילו בניסוי "צבעים" זה מתרחשת פעולה מהירה מאוד של קטגוריזציה חברתית.

ניסויים רבים בחנו את תוצאות הקטגוריזציה החברתית של מעמד קבוצת הפנים
לעומת מעמד קבוצת החוץ .

המחקר מצביע על המסקנה,
שלפיה רוב בני האדם מגלים העדפה כלפי חברי קבוצתם ולאו דווקא הטיה נגד חברי הקבוצה האחרת. לדוגמה, בני אדם נוטים לדרג את חברי קבוצת הפנים
שלהם גבוה יותר בממדים כמו נועם הליכות, חריצות וכדומה מאשר את חברי קבוצת החוץ. תוצאה זו נובעת מרגשות חיוביים שיש להם כלפי קבוצת הפנים
ורגשות ניטרליים כלפי קבוצת החוץ. יוצא אפוא כי אדם יכול לגלות הטיה לקבוצת הפנים מבלי שיהיו לו גם רגשות שליליים היוצרים דעה קדומה.

למרבה הצער, בנסיבות מסוימות רגשותיהם של בני אדם כלפי קבוצת החוץ מוּנְחות על־ידי דעות קדומות נלמדות. במקרים אלה, הטיית קבוצת הפנים עלולה להיות תכליתית יותר. דעות קדומות מובילות בנקל לגזענות אפליה על בסיס צבע עור או מוצא אתני; ולסקסיזם אפליה על בסיס מין. הנטייה המיידית להגדיר "אנחנו" כנגד "הם" נעשית חזקה עוד יותר במצבים שבהם
המשאבים נדירים ומספיקים רק לקבוצה אחת, על חשבון השנייה.

בני אדם המבטאים רמות גבוהות או נמוכות של דעות קדומות מראים דפוסי פעילות מוח שונים כשהם שופטים חברי קבוצות חוץ, כפי שנראה במחקר
שלהלן.
חוקרים זימנו קבוצות סטודנטים שדירגו את עצמם, גבוה או נמוך, על סולם שמדד את עצמת הדעות הקדומות שלהם נגד אפרו־אמריקנים. הסטודנטים צפו בתצלומי פרצופים של בני אדם שחורים ולבנים המביעים שמחה או כעס. לגבי כל פרצוף נשאלו הסטודנטים: "האם אתה
מעוניין לעבוד עם אדם זה"? בתחילת כל צעד ניסוי יידעו את הסטודנטים באשר לסוג הפרצוף שיופיע בהמשך למשל, לבן כועס, שחור שמח. החוקרים
הצמידו אלקטרודות לקרקפת כדי לתעד את פעילות המוח של הסטודנטים לאחר היידוע: הם רצו להמחיש הבדלים באופן שבו סטודנטים בעלי דעות
קדומות ברמה גבוהה או נמוכה התכוננו לשפוט את הפרצופים.

נמצא הבדל ניכר בדפוסי פעילות המוח. לדוגמה, כאשר ציפו סטודנטים בעלי דעות קדומות ברמה נמוכה לראות פרצופים שחורים כועסים נראה היה שהם
מארגנים את משאבי המוח על מנת להעריך כל פרצוף בנפרד ולא להשיב תשובות סטריאוטיפיות על הבעות פנים אלה. לעומתם, סטודנטים בעלי דעות קדומות ברמה גבוהה אימצו את מוחם פחות והגיבו, מבלי להשתהות,
תגובות כגון: "לא, לא הייתי רוצה לעבוד עם אדם זה".
מחקר זה תומך ברעיון שלפיו בני אדם המחזיקים בדעות קדומות ברמה גבוהה אינם מתאמצים כלל להעריך את חברי קבוצת החוץ כפרטים אינדיווידואלים,
אלא תופסים אותם רק כחברים בקטגוריה שעליה חלים הסטריאוטיפים.

חוקרים גם פיתחו מדד ברור להיעדר דעות קדומות, שלפיו בני אדם שאין להם
דעות קדומות ייטו, כנראה, להתמקד פחות בהבדלים בין יחידים . מי שנמצאים במקום גבוה על גבי סולם הנטייה האוניברסלית  נוטים לאשר אמירות דוגמת: "כשאני פוגש מישהו אני נוטה לשים לב לצדדים הדומים בינינו" ולדחות אמירות דוגמת: "אני יכול לומר הרבה על אדם רק לפי המגדר שלו". יוצא אפוא כי לבני אדם מסוימים יש, כפי הנראה, היכולת הבסיסית להתגבר על הנטייה לחוות את העולם במונחים של קבוצות פנים וקבוצות חוץ.

למדנו עד עתה, כי הקטגוריזציה של העולם ל"אנחנו" ו"הם" עלולה להוביל בקלות לדעות קדומות. הבה נראה כיצד דעות קדומות פועלות באמצעות יישום
סטריאוטיפים.

השפעותיהם של סטריאוטיפים
נוכל להשתמש בכוחה של קטגוריזציה חברתית כדי להבין את מקורותיהם של סוגים רבים של דעות קדומות. כדי להסביר כיצד דעות קדומות משפיעות על יחסים חברתיים בחיי היום־יום, עלינו לבחון את מבני הזיכרון המספקים תמיכה חשובה לדעות קדומות.

סטריאוטיפים הם הכללות לגבי קבוצת בני
אדם, המייחסות את אותם המאפיינים לכל חברי הקבוצה. אתם מכירים, מן הסתם, טווח רחב של סטריאוטיפים. מהן אמונותיכם לגבי גברים ונשים?
יהודים, מוסלמים ונוצרים? אסיאנים, אפריקנים, אמריקנים, אינדיאנים־אמריקנים, היספנים ולבנים? כיצד משפיעות אמונות אלה על יחסי היום־יום שלכם עם חברי קבוצות אלה? האם אתם נמנעים ממגע עם חברי כמה מקבוצות אלה על בסיס אמונותיכם?

סטריאוטיפים מקודדים ציפיות בעצמה כה רבה, עד שהם תורמים, לעתים קרובות, לסוג המצבים , שבהם בני אדם מַבְנים מציאות חברתית משלהם. חשבו על התפקיד הפוטנציאלי של סטריאוטיפים ביצירת שיפוטים על ה"קיים" בסביבה. בני אדם נוטים לשאוב מידע מן
הסטריאוטיפים שלהם כדי להשלים "נתונים חסרים": "אני לא נכנס למכונית עם הירושי כל האסיאתים הם נהגים איומים".

בדומה לכך, בני אדם עשויים
להשתמש במידע סטריאוטיפי, ביודעין או שלא ביודעין, כדי לייצר אישור התנהגותי. אם, לדוגמה, אתם חושבים שהאנגלים הם קרי מזג, ייתכן שלעולם לא תתנו להם הזדמנות להוכיח שאתם טועים. וגרוע מזה, כדי לשמור על עקיבות, בני אדם נוטים להפחית בערכו של מידע שאינו עולה בקנה אחד עם אמונותיהם הסטריאוטיפיות.

מה קורה כאשר מציגים לפניכם מידע, שמקצתו מאשש את אמונותיכם ומקצתו סותר אותן?

באחד המחקרים מיינו החוקרים סטודנטים שיש להם
דעות קדומות, ברמה גבוהה או נמוכה, על הומוסקסואלים. לאחר מכן קרא כל סטודנט שני מחקרים מדעיים בנושא הומוסקסואליות. מחקר אחד הגיעל מסקנה התואמת את הסטריאוטיפ, שלפיו הומוסקסואליות מתקשרת להתנהגויות חוצות מגדר. המחקר השני הגיע למסקנה שאינה תואמת את               הסטריאוטיפ, שלפיו הומוסקסואליות אינה מתקשרת להתנהגויות חוצותמגדר.

כאשר העריכו הסטודנטים בעלי הדעות הקדומות, ברמה גבוההונמוכה, את איכותו של כל אחד מן המחקרים, הם העניקו בעקביות דירוגגבוה יותר למחקר שתמך בהשקפתם.לדוגמה, הסטודנטים שהחזיקו בדעותקדומות ברמה גבוהה מצאו, כי המחקר שתמך בסטריאוטיפ החוצה מגדר היה ראוי יותר. יתרה מזו, בעקבות קריאת המאמרים, שכל אחד מהם נועד לאזן בדייקנות את משנהו, דיווחו הסטודנטים, בממוצע, כי אמונותיהם נטועוד יותר לכיוון עמדותיהם המקוריות .

מניסוי זה אפשר ללמוד מדוע, בדרך־כלל, מידע כשהוא לעצמו אינו יכול להפחית דעות קדומות. בני אדם נוטים להמעיט בערכו של מידע שאינו עקבי
עם הסטריאוטיפים שלהם. 

עדויות מצביעות, כי חברי קבוצות שהסטריאוטיפ חל עליהן סובלים מתופעה שקלוד סטיל ועמיתיו כינו בשם איום הסטריאוטיפ . איום הסטריאוטיפ מתרחש כאשר אנשים ממוקמים במצבים המאופיינים בהיבטים רלוונטיים שליליים של סטריאוטיפים. לדוגמה, ישנן ראיות שלפיהן ביצועיהם של אפרו־אמריקנים במבחני יכולת נפגמים כאשר הם מאמינים שתוצאת המבחן רלוונטית לסטריאוטיפ של תת־הישגיות של שחורים. אנו חוזרים ומזכירים תוצאה זו כדי להדגיש את
הכוחות המזינים סטריאוטיפים שליליים, וכיצד הם מעוותים את חייהם של מי שהסטריאוטיפים חלים עליהם.

גם אם אינכם תופסים את עצמכם כבעלי דעות קדומות, אתם בוודאי ערים לסטריאוטיפים הקיימים בחברה בת־זמננו. הידע על קיומם של סטריאוטיפים
אלה עלול להניע אתכם להשתמש בהם, ולו גם בצורה לא מודעת . גם בני אדם הנתפסים כמשוחררים מדעות
קדומות עלולים לנקוט בפעולות אוטומטיות הנובעות מדעות קדומות, שהן תוצאה של מסרים שהפנימו באופן בלתי מודע ממקורות רבים בסביבתם
הנוכחית והקודמת.

חשבו על חבריכם הטובים ביותר: האם אתם משתייכים לאותה קבוצה אתנית? אם כן, מדוע? אנו מגיעים למסקנה המטרידה למדי, שלפיה קל לייצר דעות קדומות אך קשה
למגרן. ובכל זאת, מראשיתה של הפסיכולוגיה החברתית ניסו החוקרים לשנות דעות קדומות. להלן נבחן כמה ממאמצים אלה

שינוי דעות קדומות

אחד המחקרים הקלאסיים בפסיכולוגיה חברתית היה גם הראשון שהמחיש, כי חלוקה שרירותית ל"אנחנו" מול "אתם" עלולה להביא לעוינות רבה. בקיץ 1981 שריף מוצפר ועמיתיו  כינסו 1954 שתי קבוצות נערים במחנה קיץ בפארק באוקלהומה. הקבוצות קיבלו את
השמות "נשרים" ו"נחשים". כל קבוצה עסקה בנפרד בגיבוש קשריה החברתיים לדוגמה, הנערים טיילו, שחו והכינו יחד את ארוחותיהם ובמשך כשבוע לא
ידעו על קיומה של הקבוצה השנייה. במפגש בין הקבוצות התקיימו פעילויות על בסיס תחרותי, כגון משחקי כדור־בסיס, כדורגל ומשיכת חבל. משלב התחלתי זה ואילך הלכה היריבות בין הקבוצות ונעשתה אלימה. הנערים שרפו את דגלי הקבוצה היריבה, בזזו את ביתני המגורים וקרבות האוכל שפרצו בין הקבוצות
הזכירו מהומות של ממש. מה היה אפשר לעשות כדי להפחית את העוינות?

הנסיינים ניסו לנקוט שיטת תעמולה, כלומר להחמיא לחברי קבוצה אחת באוזני חברי הקבוצה האחרת; אך בלא הועיל. הנסיינים ניסו להפגיש בין שתי הקבוצות בסיטואציות לא תחרותיות אך גם זה לא הועיל. גם כאשר
רק צפו יחד בסרט געשה העוינות. לבסוף מצאו הנסיינים פתרון. הם הציגו לפניהם בעיות שהיה אפשר לפתרן רק באמצעות שיתוף פעולה להשגת
מטרות משותפות. לדוגמה, הנסיינים "דאגו" שמשאית המחנה תתקלקל.שיתוף פעולה בין שתי קבוצות הנערים נדרש כדי למשוך את המשאית במעלה הגבעה. נוכח התלות ההדדית התפוגגה העוינות. למעשה, בין הנערים
החלו להירקם חברויות קרובות, שחרגו מעבר לגבולות הקבוצה.

הניסוי במחנה הקיץ הפריך את הרעיון שלפיו די במגע פשוט בין קבוצות עוינות כדי להפחית דעות קדומות . הנערים לא חיבבו אלה את אלה
יותר רק בשל שהות משותפת. הניסוי סיפק ראיות להשערת המגע תכנית
הנאבקת בדעות קדומות חייבת לטפח קשרי גומלין אישיים בתהליך הגשמת מטרות משותפות , 

לרגע חשבו .
כיצד הייתם מיישמים מסקנות אלה במצבים חשובים לכם. נניח, לדוגמה, שאתם מנהלים עובדים שאינם מסתדרים ביניהם. אילו פעילויות תוכלו ליזום?
הפסיכולוג החברתי אליוט ארונסון ועמיתיו פיתחו תכנית
המעוגנת בפילוסופיית מחנה הקיץ באוקלהומה. התכנית נועדה לבלום דעות קדומות בכיתות בבתי ספר בטקסס ובקליפורניה, שזמן קצר קודם לכן בוטלה
בהן ההפרדה הגזעית. צוות המחקר יצר תנאים שאילצו את תלמידי כיתות ה להיות תלויים זה בזה במקום להתחרות זה בזה בעת לימוד החומר הנדרש.

באסטרטגיה המוכרת בשם טכניקת התַצרֵף מקבל כל תלמיד חלק ממכלול חומר הלימוד; עליו ללמוד את חלקו, ולאחר מכן לשתף את חברי הקבוצה
האחרים בחומר שלמד. הערכת הביצוע נעשית על בסיס איכות הצגת החומר על־ידי הקבוצה כולה. תרומתו של כל חבר היא אפוא חיונית ומוערכת.

בכיתות שעבדו לפי שיטת התצרף פחתו הקונפליקטים בין גזעים. כיתות שבהן תלמידים לבנים, ממוצא לטיני ואפרו־אמריקנים, אשר בעבר נהגו בעוינות
זה כלפי זה, התגבשו לצוות שיש לו מטרה משותפת בזכות טכניקת התצרף.

 לפניכם סיפורו של צעיר בשם
קרלוס. קרלוס, שהילדים התעלמו ממנו כיוון ששפת האם שלו לא הייתה אנגלית, קיבל תפקיד חיוני במטלת הקבוצה שעסקה בג'וזף פוליצר. חברי הצוות האחרים היו חייבים למצוא דרך שתאפשר לקרלוס לחלוק עמם את המידע שהיה באחריותו. בתגובה לסבלנות שגילו חבריו לצוות ולהערותיהם המעודדות הרגיש קרלוס שזקוקים לו. הוא פיתח חיבה כלפי חברי הקבוצה וגם
גילה את ההנאה שבלמידה. הערך העצמי שלו עלה וכך גם ציוניו.

אנו שמחים לדווח, כי לאחר שסיים את לימודיו במכללה בטקסס למד קרלוס בבית הספר למשפטים בהרווארד.

אף־על־פי שמרבית הדוגמאות שהצגנו הן של דעות קדומות בארצות־הברית,כל חברה, למעשה, מגדירה קבוצות פנים וקבוצות חוץ. חוקרים ערכו מחקרים
בכל העולם כדי לקבוע אילו סוגי מגע בין בני אדם מובילים להפחתת הדעות הקדומות. סקירת 515 מחקרים על השערת המגע מחקרים שנערכו בכל רחבי
העולם תומכת בלא עוררין במסקנה, שלפיה מגע עם חברי קבוצת החוץ מפחית דעות קדומות.

נציג להלן דוגמה של תוצאות המגע.
גרמניה אמנם אוחדה מחדש באוקטובר 1990, אך עדיין ניכרים בה הבדלים של ממש בין מי שהיו בעבר תושבי מזרח גרמניה ומערבה. מחקרים המעריכים
את רמת הדעות הקדומות והאלימות כלפי זרים, מראים בעקביות כי תושבי מזרח גרמניה מגלים עוינות רבה לאין ערוך יותר מתושבי מערבה. החוקרים
בחנו את ההשערה שלפיה אחד הגורמים המרכזיים התורמים לעוינות המתמשכת נובע מבידודה ההיסטורי של מזרח גרמניה .

במזרח גרמניה גרים פחות זרים ולכן נקרות לתושביה פחות הזדמנויות לסוג המגע המפחית דעות קדומות. מחקר שהשתתפו בו 2,893 תושבים ממזרח
גרמניה וממערבה אישש השערה זו. כל משתתף סיפק מידע על רמת הדעות הקדומות שלו בהגיבו על קביעות, כגון "זרים הגרים בגרמניה מהווים בעיה
למערכת החברתית".

כל משתתף ציין את רמת המגע האישי שלו בתשובות
על שאלות כגון "האם יש זרים בין חבריך"? מי שהיו להם יותר חברים זרים דיווחו, בממוצע, על רמות נמוכות יותר של דעות קדומות. מאחר שלתושבי מזרח גרמניה היו פחות הזדמנויות ליצור חברויות עם זרים, נשארה רמת
הדעות הקדומות שלהם גבוהה יחסית.

מדוע החֲבֵרוּת כה יעילה לענייננו? חברויות מאפשרות לבני אדם ללמוד על החברים בקבוצת החוץ: עם הזמן הם עשויים להזדהות עמם ולחוש כלפיהם אהדה. חברויות עשויות גם לטפח תהליך של דה־פרובינציאליזציה: בני אדם הלומדים יותר על נורמות ומנהגים חברתיים של קבוצות חוץ עשויים להפוך פחות "פרובינצאליים" באשר לתַקּינות התהליכים בקבוצת הפנים שלהם. כלומר, הם מרשים לעצמם לייחס קצת פחות חשיבות
לנורמות הקבוצה שלהם, ולקבל יותר את נורמות קבוצות החוץ.

לפסיכולוגיה החברתית אין פתרון מיטבי למיגור הדעות הקדומות בבת אחת.עם זאת, היא מספקת אוסף רעיונות להפחתה אטית, אך בטוחה, של תוצאותיהן
הגרועות ביותר של הדעות הקדומות בכל הקשר ספציפי. כדאי לייחד רגעים אחדים למחשבה על הדעות הקדומות שהיו לכם על זולתכם או שסבלתם מהן
בעצמכם, כדי לראות כיצד תוכלו להתחיל ולשנות את סביבתכם הקרובה.