דבר תורה ניהולי-פרשת ויחי

יעקב חי במצרים שבע עשרה שנים בהם ראה נחת , ראה את משפחתו גדלה, נולדים ילדים, יוסף מלך במצרים שדואג לכל מחסורו . הוא מבין כי הוא הולך למות וקורא ליוסף ומבקש ממנו שישבע לו שלא יקבור אותו בארץ מצריים אלא במערכת המכפלה עם אבותיו.

לאחר מכן, מודעים ליוסף כי אביו חולה והוא מבקש שיברך את בניו , אפרים ומנשה. במהלך השיחה בין שניהם יעקב אומר ליוסף כי אמו נקברה בבית לחם ולא במערכת המכפלה עם שאר האימהות היות וזה צו מאת ה' כדי שתברך את ישראל כשיצטרכו בעתיד לצאת לגלות. "ואקברה שם בדרך אפרת היא בית לחם"

יעקב שואל את יוסף לאחר שנסתלקה ממנו רוח הקודש מי הילדים האלה שכן הם אינם ראויים לברכתו .

ויוסף עונה לו "ויאמר יוסף אל אביו בני הם אשר נתן לי אלוקים בזה ויאמר קחם נא אליי ואברכם".

על המילה "בזה" רש"י במקום אומר שיוסף הראה לו שטר אירוסין ושטר כתובה . כהוכחה שהם ילדיו מנישואין .

בהמשך מברך יעקב את שני הילדים כאשר בתחילה הוא שם את יד ימין על ראש אפרים ויד שמאל על מנשה. יוסף ער לעניין ומנסה לתקן אותו .יעקב אומר לו כי אינו טעה. מנשה אמנם שבט חשוב יהיה אבל מאפרים עתיד לצאת יהושוע בן נון שעתיד להנהיג את ישראל אחרי משה רבינו. פה בעצם מסמן יעקב את שבט אפרים לגדולות .

סמוך לפטירתו קורא יעקב לכל ילדיו לברכם ולגלות להם את שעתיד להתרחש בעם ישראל בעתיד.

בברכות אנו רואים משהו מוזר יעקב לא ממש מברך את הילדים אלא מוכיח אותם לשמעון ולוי הוא אומר "כלי חמס מכרתם  ,בסודם אל תבואי נפשי בקהלם אל תחד כבודי כי באפם הרגו איש וברצונם עקרו שור , ארור אפן עי עז ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל" הוא מוכיח אותם על מעלליהם בילדותם, ועל מה שעתיד להיות במעשה זמרי נשיא שבט שמעון , ועוד . אלא שבהוכחתם הוא בעצם אומר להם ילדיי , אני אוהב אתכם , אבל בדברים הללו אתם חייבים להזהר ולא לחזור עליהם שנית . לכן זו הברכה שבתוכחה.

כאשר הוא מגיע לברכת יוסף הוא מאריך מאוד ומספר לו את קורות חייו ואת התמודדותו עם אירוע חייו.

"בנות צעדה עלי שור" , "וימררהו ורבו" "וישטמהו בעלי חיצים" ניסו כולם להפילך , נשים לפתות אותך , אחיו להרוג אותך , מיררו לך את החיים , חרטומי מצריים ניסו להרוג אותך בלשונם. אבל הוא מוסיף "ואתה באיתן קשתו ויפוזו זרעי ידיו מדי אביר יעקב משם רועה אבן ישראל". אומר לו עוד שלא משנה מה היה בסוף אתה באיתנות מרשימה ובחכמת חיים ועמידה בכל הניסיונות הצלחת לעמוד איתן ולהתגבר עליהם ואף להיות זה שמפרנס את אביך ומשפחתו. והמשך מוסיף יעקב לברך את יוסף בברכות רבות .

לאחר מות יעקב , יוסף מבקש מרופאי מצרים לחנוט את הגופה ולאחר ימי האבל הוא מבקש מפרעה לעלות ולקיים את הבטחתו לאביו ולקבור אותו במצרים "אבי השביעני לאמר הנה אנוכי מת בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען שמה תקברני עתה …." פרעה משיב לו "ויאמר פרעה עלה וקבור את אביך כאשר השביעך "

רש"י במקום מוסיף שאלמלא ביקש יוסף לצאת את מצרים הוא לא היה מאשר לו וזה היה רק בגלל שבועתו לאביו .

אחי יוסף חשבו כי לאחר מותו של יעקב , יוסף יתנקם בהם על שעוללו לו אבל יוסף לא נטר טינה לאחיו להפך אמר לי כי בזכות ה' הוא אינו מתכוון לעשות להם כלום "ויאמר אליהם יוסף , אל תראו , כי התחת אלוקים אני ואתם חשבתי עלי רעה אלוהים חשבה לטובה …."

בעולמות הניהול ניתן ללמוד הרבה מהכתוב.

מנהלים נוטים להבטיח הבטחות. חשוב מאוד לדעת שכשאתה מבטיח אתה חייב לקיים את ההבטחה . לעיתים זה קשה, כי הנסיבות משתנות והתנאים לא בדיוק אותו הדבר כמו שהיו בזמן ההבטחה אבל חייבת להיות השתדלות משמעותית. ראינו בפרשה את ההבטחה של יוסף לאביו לקוברו במערכת המכפלה ואת השתדלותו כשהלך אישית לפרעה ואמר לו שאין לו ברירה אלא לאשר לו לצאת ולמלא אחר השבועה שלו לאביו .

מנהל לעיתים צריך לעשות הערכת עובד. בהערכת העובד הוא מדבר עם העובד על הנקודות שהוא צריך טובות שהוא צריך לשמר ועל הנקודות הפחות טובות שאותו הוא צריך לשפר . לעיתים העובד יוצא מהערכת העובד וחושב לעצמו שהמנהל לא מעריך אותי הוא נזף בי על התנהגותי ועוד . אבל לא כך הם פני הדברים , האינטרס של המנהל הוא שיהיה לו עובד טוב יותר ולכן הוא נותן לו עצה ומבקש ממנו לשנות לחלק ממעשיו על מנת שיהיה טוב יותר בדיוק כפי שברך יעקב את שמעון ולוי.

בברכת הבנים אפרים ומנשה בכל ארגון חייבת להיות עתודה ניהולית . אלו שההנהלה רואה בהם כדור ההמשך של עולם הניהול בארגון . באנשים אלו יושקעו משאבים ללמדם ולהכשירם לקראת העתיד שהארגון צופן להם. הם מאותרים בעודם צעירים ועם הזמן עוברים את ההכשרה והלמידה הנדרשת שתוביל אותם לקחת את ההגה והמושכות הניהוליות בעתיד. יעקב זיהה את אפרים ככזה ובברכה שבירך הסביר שממנו עתיד לצאת יהושוע בן נון שינהיג את ישראל לאחר משה רבינו .

איתנות המנהל כל תפקיד ניהולי מכיל בתוכו עשרות אירועים מאתגרים . עובדים , לקוחות ומתחרים ינסו לגרום לו לפרוש מתפקידו , לגרשו ולהדיחו. ינסו לפעמים לשחד מנהלים , לפתות אותם , להילחם בהם ועוד כהנה וכהנה. אחד מהתכונות הנדרשות ממנהל זה להיות קשוח ואיתן ולעמוד בפני כל האתגרים הללו . הוכחות צריך להראות ולא להסביר מגיעים תמיד לפתחו של מנהל אנשים מהארגון עם טענות כאלה ואחרות על מה ואיך עשית , ולמה עשית ופעלת בדרך הזו . הם מצפים לשמוע הסברים על מה ואיך . הדרך הטובה ביותר היא לא להסביר אלא להראות . תראה מה שעשית תראה את התוצאות , תראה את המסמכים ששלחת , ברגע שאתה מראה ולא מסביר זה תמיד נראה יותר רציני ואמין כמובן במגבלות הסודיות הקיימות. יוסף לא היה צריך להראות לאביו את שטר הכתובה והאירוסין כדי שאביו יאמין לו על "כשירות" בניו אבל החליט לעשות כך כדי להסיר כל ספק ולו הקטן שבליבו בזמן הברכה . ברגע שהראה שטר כתובה הכול היה ברור ולא היה כל ספק.

אפשר ללמוד מיוסף שסלח לאחיו על שעשו לו . לפעמים עובדים או מתחרים עושים מעשים כאלה ואחרים למנהל . למנהל קשה לסלוח , לרוב הוא רק ממתין לרגע שבו יוכל לנקום בהם על מעלליהם. יוסף בחר בדרך אחרת. לא נקם ולא נטר להם. פשוט העדיף לסלוח להם באומרו זה בכלל לא אני , ה' עשה את זה והכל בידיו.

המחבר:

פוגל יניב, סא״ל במיל. מנהל אדמיניסטרטיבי של בית חולים וולפסון , מחבר את  הספרים "אבות הניהול" עם זיו אלול ואת "תרי"ג מצוות הניהול" עם יובל בן מרדכי. וחוקר את מבצע אנטבה.