האמנם אין ל"חילוני" ערכים?

האמנם אין ערכים ל"חילוניים"?

אנחנו החרדים רגילים לחשוב "עזוב אותך, אין להם ערכים אלה"

אני חושב שזה ממש לא נכון

יש להם, והרבה. בלי קשר להיותם יהודים.

צדק ויושר קיים אצל כל יצור אנוש. גם אמת ושקר. נימוס והכרת תודה קיימים אצל רוב רובה של האנושות. אף אחד לא מחנך את ילדיו לזהם את רשות הרבים בדווקא. נדיבות לב ורצון לעזור לנזקק קיימים גם הם בשפע.

אז איפה הבעיה?

לנו היהודים יש לא רק תרי"ג מצוות. יש לנו גם סרגל תורני שמדרג את המצוות עצמן ואומר לנו מה עדיף על מה במקרה של התנגשות ערכים.

האם זה בסדר להציל חיי אדם במחיר חייהם של אלף שפני מעבדה?

ליהודי שמאמין בתורה יש תשובה נחרצת: כן!

ל"חילוני" זה יכול להיות עניין של פוזיציה. אם הוא מנהל שמורת טבע או חבר ארגון "גרינפיס" הוא עלול שלא להסכים, אם הוא קרוב משפחה של חולה ובדיוק אותה מעבדה מפתחת את התרופה הנדרשת – הוא יסכים בוודאות.

וכן הלאה.

ה"חילוני" יכול לדלג בקלילות מערך לערך כפי רצונו ולא ירגיש שום סתירה. כל פעם לפי האינטרס המיידי – והכל בשמם של "ערכים נאצלים".

דומה בעיניי כאילו אומר לי "אתה תמיד יכול למצוא אותי באוטובוס" אבל אני יודע שעם כרטיס ה"רב קו" שלו הוא מדלג כל היום מאוטובוס לאוטובוס ואף פעם אינני יודע באיזה קו הוא נוסע כעת.

פעם זה "שוויון" ופעם זה "שלטון החוק". יום אחד זה "הגנה על האקלים" ויום אחר זה "פיתוח כלכלי". הכל תלוי על איזה צד קמים בבוקר.

מה אומר לנו הסרגל התורני? ניתן לשרטט אותו בקווים כלליים ככה

בדרג העליון – שלש עבירות החמורות (עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים) עליהן "ייהרג ואל יעבור.

אחר כך – ענייני פיקוח נפש שדוחים את רוב המצוות שבתורה.

אחר כך – איסורי כריתות ומיתות בית דין.

אחריהם – איסורי לאווין דאורייתא.

אחריהם – עשה דוחה את לא תעשה במקרים מסויימים.

אחר כך – מצוות דרבנן

למטה מהם – מנהגים וענייני חסידות.

ספרים רבים נתחברו אודות "הסרגל התורני" הזה אבל אציין בעיקר את "מסילת ישרים" פרק כ' ("במשקל החסידות") וכן "ארחות צדיקים" שמתייחס לנושא של הסרגל התורני כמעט בכל פרק ופרק.

אז אם אתם נקלעים לשיחה על ערכים שאינם כפופים לתורה, אל תבטלו אותם מכל וכל! זה מעליב את בן שיחכם. פשוט תשאלו אותו אם יש לו סרגל על שמציג עדיפות לערך מסוים במקרה שמתנגש עם ערך אחר.