דבר תורה ניהולי לפרשת ויצא

יעקב יוצא לדרך לכיוון חרן. בדרכו הוא הולך לישון וחולם חלום. "ויחלם והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיעה השמיימה והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו.."

בעולם הניהול שמעתי לפני זמן מה את מנכ"ל חברת שראל אבי בוסקילה אומר משהו על זה.

המנהל תפקידו להיות כמו סולם יעקב. הוא כל הזמן נמצא בתנועה בן אלה שנמצאים מתחתיו, כפיפיו, לבין אלה שנמצאים מעליו בהיררכיה, מנהליו . חלק אחד שלו עוסק בפרטים הקטנים של היום – יום והפעילות השוטפת של הארגון וחלק אחד שלו עוסק באסטרטגיה ובדברים שברומו של ארגון .

השוטף היום יומי לעומת ההתעצמות הגדולה ופיתוח ארגון . הוא חייב תמיד להיות נע ונד על הציר הזה .

אפשר לדמות את העולם הזה לשני עולמות מרתקים מאוד האחד של אחות אחראית של מחלקת אשפוז בבית החולים והשנייה של מפקד סיירת מטכ"ל. שני התפקידים הללו ממחישים את "הסולם שמוצב ארצה וראשו מגיעה השמימה".

אחות האחראית במחלקה היא זו שדואגת שהחולה יקבל את הטיפול המיטבי ביותר , דואגת לפרטים הקטנים של הטיפול , לתת לו אוכל, תרופות , רחצה, ניקיון היא עושה הכל על מנת שהחולה יבריא ויחזור לשגרת חייו  ומיד לאחר מכן היא הולכת להנהלת בית החולים ושם היא שומעת על מדיניות בית החולים על בטיחות הטיפול על התקציב על התעצמות בית החולים ועוד . היא תמיד נענה ונדה בין בחולים שאצלה במחלקה והנהלת בית החולים .

מפקד סיירת מטכ"ל שעושה מבצעים מיוחדים ומסוכנים  נע תמיד בין חייליו שאיתם הוא הולך לבצע את המשימה המסוכנת ובין הדרג המדיני , לעיתים אף הוא נפגש עם ראש הממשלה שצריך לאשר לו את ביצוע המבצע. אצלו הוא שומע על ההשלכות של המבצע ברמה הביטחונית והמדינית ועל הסכנות שבכישלון הוא זה שצריך לגרום לדרג המדיני להחליט את ההחלטות בהתאם למוכנות הכוח ועליו להשרות בטחון בדרג המדיני על היכולות שלו לביצוע המשימה.

רגליים על הקרקע עם חייליו וראשו עם ראש הממשלה והדרג המדיני.

שני תפקידים מאוד מעניינים בעיני.

בהמשך הפרשה אפשר ללמוד על נחישות ועמידה במשימה . אנו רואים את יעקב מתאהב ברחל . יעקב סוגר עסקה עם לבן שבו אחרי שבע שנים של עבודה הוא ייקח אותה לאשה. ביום החתונה מחליט לבן לרמות את יעקב ולשלוח לו את לאה במקום את רחל. הסיבה הרשמית "ויאמר לבן לא יעשה כן במקומותינו לתת את הצעירה לפני הבכירה". לא מחתנים את הילדה הקטנה לפני הילדה הגדולה . לאחר מכן מבין יעקב שרומה על ידי לבן , אך בגלל אהבתו לרחל הוא מסכם עם לבן שיעבוד שבע שנים נוספות ולאחר מכן יתחתן עם רחל .

מה לומדים מכך לעולם הניהול .

בעולם הניהול , תמיד יש משימות ומטרות ועל המנהל לתכנן תוכנות בכדי לעמוד בהם. לעיתים התוכנית משתבשת ויש שינויים. הנסיבות לא תמיד נשארות כשהיו בזמן התכנון.

התוכנית אולי משתנה אבל לא המשימה. המשימה נשארת, וכדי לעמוד בה לעיתים נדרשים לשנות את תוכנית הביצוע.

לפעמים יש נטייה לקדש את התוכנית ולא את המשימה, וכשיש שינוי בתוכנית עלול להיווצר משבר שכן לא תמיד יש  תוכנית חלופית לעמידה במשימה .

בצבא יש  "נוהל קרב" ( הכנת המשימה , למידה של השטח והאויב וגיבוש תוכנית מבצעית לעמידה במשימה) ויש ניהול קרב (מהלך ביצוע המשימה בפועל ) . צריך לראות את המשימה כדבר שיש לעמוד בו ולא לוותר אסור  לקדש את ביצוע התוכנית אלא את ביצוע המשימה.

בדיוק כמו יעקב אבינו שתכנן אחרי שבע שנים להתחתן עם רחל ופתאום ראה שיש שינוי , בבוקר הוא קם ולאה נמצאת לידו ולא רחל . הוא לא ויתר והחליט שעליו לעמוד במשימתו שהיא חתונה עם רחל אהובתו.

יעקב פעל כמו מנהל מקצוען וכמו מפקד – לא משנה מה הייתה התכונית המקורית מה שחשוב זה העמידה במשימה.

המחבר:

פוגל יניב, סא״ל במיל. מנהל אדמיניסטרטיבי של בית חולים וולפסון , מחבר את  הספרים "אבות הניהול" עם זיו אלול ואת "תרי"ג מצוות הניהול" עם יובל בן מרדכי. וחוקר את מבצע אנטבה.