דבר תורה ניהולי – פרשת וזאת הברכה

הפרשה נפתחת ב"וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלוקים את בני ישראל לפני מותו".

לאחר נאום ארוך עם דברי תוכחה לישראל על כל מעלליהם במסע של 40 שנה במדבר ועל הציפיות מהם בתור העם הנבחר , ומה מצופה מהם לאחר כניסתם לארץ,  מחליט משה לברך את ישראל. רוצה לומר שלמרות כל התוכחות והדברים הלא טובים שנאמרו , הוא עדיין סומך על העם הזה ומברך אותו ומציין את מעלתם של כל שבט ושבט.

משה מציין את השבטים בשמם "יחי ראובן" , "וזאת ליהודה" ו"ללוי אמר"  – משה רצה להדגיש כל אחד את מעלתו ואת חשיבותו המכרעת לעם ישראל . הרי יכל לקרא ולברך את העם כולם ביחד ובכל זאת החליט לפנות לכל שבט בשמו ולציין את גדולתו .

היה מצופה גם ממשה שיזכיר את השבטים לפי סדר הולדתם ראובן , שמעון , לוי , יהודה , יששכר וכו'

אבל אנו רואים כי לסדר הזכרת השבטים יש גם סוג של משמעות .

ראובן ראשון על היותו הבכור, לאחר מכן יהודה שמנהיג עם ישראל , אח"כ מציין את לוי שלא חטאו בחטא העגל ובמסה ומריבה כמו שאר העם , אח"כ בנימין ויוסף שבית המקדש יבנה בחלקו. לאחר מכן מברך משה את זבולון ואת יששכר ומזכיר את הסכם שיתוף הפעולה בניהם , אחד יעסוק במסחר והשני יעסוק בלימוד תורה. פה מדגיש משה את שבט יששכר שידועים הם בחכמתם שידעו לעבר חודשים ושנים וכך קבעו לדורי דורות את העלייה להר המוריה "עמים הר יקראו , שם יזבחו זבחי צדק .."

לאחר מכן מזכיר את גד ודן ששכנו על הגבולות ומשולים לאריות שאמורים להגן על הגבול והנחלה "גד כלביא" ו"דן גור אריה". לאחר מכן מציין את נפתלי ואשר מבורכים על התנובות שיש בנחלתם .

מה לומדים מכך לעולם הניהול.

לעיתים יש משבר בארגון או אירוע ניהולי שמחייב תגובה והתייחסות. מתבצע תחקיר על מנת לבצע לימוד של האירוע ולהפיק לקחים, לעיתים המנהל מחליט להעיר למספר אנשים בארגון שצריכים לשפר את התנהלותם.

כשמנהל מעיר לעובדיו על דברים לא תקינים שהם ביצעו עליו לזכור שהוא ממשיך לעבדו איתם ועליו גם לתת להם תקווה ולאמר להם שהוא סומך עליהם. זה חשוב לו וחשוב להם . אם האמון נסדק צריך לבחון את היחסים שבניהם ולעיתים אף להיפרד, אך במרבית המקרים זה מסתיים בהערות לשיפור ולשימור. כך גם בהערכת עובד. מנהל יושב עם עובד פעם בשנה לשיחה על תפקודו של העובד . בשיחה חשוב שיאמר ביקורת על הדברים הפחות טובים אך גם על הדברים הטובים שהעובד נדרש לשמר .זה חשוב לעובד וחשוב למנהל .

לרוב, כשיש אירוע בארגון הצוות המארגן משקיע זמן בהכנות לאירוע. הצוות המארגן עוסק רבות במקומות הישיבה . מי ישב בשורה הראשונה , מי ישב במרכז , מי ישב ליד ראש הארגון , איפה תשב אשתו של המנהל ועוד . יש חשיבות משמעותית לסדר הישיבה. לפי סדר הישיבה ניתן להבין את בכירותו של אותו אדם.

זה בדיוק מה שעשה משה , היה לו חשוב לברך את השבטים בסדר מסוים על פי חשיבות כפי שהוא מצא לנכון , קודם עסק בהנהגה (ראובן ויהודה) , אח"כ הכרת הטוב לאלה שלא חטאו (לוי) , אח"כ ברך את מי שבנחלתו יהיה המקדש ( יוסף ובנימין ) וכו'. יש חשיבות לסדר הופעת והצגת הדברים וחייבים לתת לזה דגש ותשומת לב בזמן ההערכות לארוע.

דבר נוסף שנלמד זה להכיר טוב לאנשים שעושים טוב. כשמנהל נושא נאום מסוים בסוף פרויקט או משהו מיוחד אחר,  חשוב מאוד מאוד הדגיש את העושים במלאכה בשמם . אנשים ועובדים רוצים ומשוועים להכרה והערכה  על פועלם והדרך של המנהל להכיר את הטובה הזו היא להזכיר אותם בשמם הפרטי וגם לציין את החלק שלהם בהצלחת הפרויקט.

משה יכול היה להזכיר בכלליות את עם ישראל ולברך אותם אבל הוא טרח להזכיר אותם בשמם הפרטי ואת מהות הברכה .

מנהל שמעצים את עובדיו בנאומיו ובשיחותיו הם יעצימו אותו .

המחבר:

פוגל יניב, סא״ל במיל. מנהל אדמיניסטרטיבי של בית חולים וולפסון , מחבר את  הספרים "אבות הניהול" עם זיו אלול ואת "תרי"ג מצוות הניהול" עם יובל בן מרדכי .