"שאיפות": יצירה מרגשת שנולדה בין לב, בית ובינה מלאכותית

איציק צדקה, מהכותבים הבולטים והייחודיים במוזיקה הישראלית, משיק שיר חדש בשם ״שאיפות״, שמצטרף לפרויקט המתמשך שלו ״שירים עלי דשא״: פרויקט אישי ואמנותי שחוקר רגש, זהות וחיים ישראליים דרך מילים ולחן חשופים ונוגעים.

אחרי שיתופי פעולה משמעותיים עם דן תורן ז״ל ועם גקי לוי יבדל״א, פונה צדקה הפעם לאפיק חדש ומסקרן: שילוב בינה מלאכותית בעיצוב הקול והעיבוד המוזיקלי וזאת על בסיס מילים ולחן מקוריים שהוא כתב בעצמו, בהתאם לרוח השיר כפי שראה אותה בעיניו.

התוצאה, לדבריו, הצליחה לרגש גם אותו. ״ניגשתי לזה בסקפטיות גדולה מאוד״, הוא מספר ״אבל משהו בחיבור בין הטכנולוגיה לרגש האנושי הפתיע אותי. פתאום השיר קיבל חיים שלא צפיתי״.

״שאיפות״ עוסק במתח העדין שבין מימוש עצמי לבין נאמנות לבית ולמשפחה. בין הרצון לפרוש כנפיים לבין החשש לפרק את הקן שממנו באנו.

״השיר נולד מתוך ההבנה שאי אפשר באמת לתת לאחרים אם אתה מכבה את האור הפנימי שלך״, אומר צדקה. ״לכולנו יש שאיפות: להביא את הכישרון שלנו לידי ביטוי, להשאיר חותם. אבל כמעט תמיד יש לזה גם מחיר״.

השיר נוגע בשאלה הכואבת אבל האוניברסלית: מה קורה כשהחלומות הגדולים מתנגשים עם גבולות הבית?

״אין הישג אישי שמצדיק פגיעה במשפחה״, הוא מדגיש. ״אם בדרך למימוש עצמי קילפתי את הבית מבחינתי הפסדתי״.

לא מדובר בפעם הראשונה שצדקה משלב טכנולוגיה ביצירתו. בשירים קודמים, בהם ״מרלין״, עשה שימוש בבינה מלאכותית לצורך יצירת קליפים, אך זו הפעם הראשונה שבה הטכנולוגיה נכנסת אל לב המוזיקה עצמה.

״שאיפות״ הוא שיר עדין, בוגר ומטלטל בשקט שלו, יצירה שמצליחה לחבר בין עולם ישן של מילים עמוקות לבין עולם חדש של אפשרויות מוזיקליות, בלי לוותר על הלב.

פרויקט ״שירים עלי דשא״ ממשיך להתפתח ושוב מוכיח שלפעמים, דווקא החיבור הלא צפוי הוא זה שמצליח לגעת הכי עמוק.

למה "שירים עלי דשא?" כבן לעדה השומרונית, כמו כל שאר בני העדה ,גם אני חי ונושם את התורה,הן כדרך חיים, והן כהשראה לכל שביל חיים בו אני הולך.

אחד מנכסי צאן הברזל של העדה, הוא שימור העברית העתיקה אותה דיברו בני ישראל, הן בכתבה והן בלשונה, שזה ממש כמו לקרוא את הטקסט בשפת המקור, בעוד כל השאר קוראים את התרגום, והחיבור למילים הוא אל ליבת הרוח אליהן התכוון חותם החומש.

קרדיט: יח"צ / עטיפת הסינגל

קרדיט: יח"צ / יוצר הסינגל